חגיגות אוקטובר......

[עדנה, אמא של אייל]

חגיגות אוקטובר......

אז מסתבר שבאמת יש הרבה "שחוגגים" הולדת באוקטובר.... וגם עכשיו חזרתי מיומו של כזה......אבל של מישהו חי. בכלל לא קולטת איך בתאריך, באותו תאריך בדיוק יש יותר מאדם אחד שנולד? כאילו, לא צריך שיהיה לבן אדם יום מיוחד רק לו? ויש אחת (אהלן שולה), שהיתה כאן מזמן ולבת שלה קראו איילת...והיא נהרגה באותו תאריך בדיוק.... אייל ואיילת ב- 19...זה יום הולדת וזו יום פטירה..... עולם מטורף.

 

[מיכל@בר]

היי עדנה יקרה כל כך...

אכן, עולם מטורף. זה נולד זו נהרגה ושניהם - אינם... וגם אני חשבתי הרבה פעמים, איך זה שאין יום מיוחד לכל אחד, ולמה צריכים להדחף ליום שלו עוד אחרים??...

 

[עדנה, אמא של אייל]

מיכל, שמחה שאת כאן כי הרגיש לי לבד.

ואולי, ובכל זאת יש לכל אחד רגע מיוחד..... אפילו אם זה באותו היום.

 

[הלן...אמא של אמיר]

היי עדנה חביבתי

אכן חגיגות אוקטובר...תרתי משמע.... אתמול החברים של אמיר היו ממש מקסימים, כל כך שימחו אותי. מי היה מאמין שאחרי כל כך הרבה זמן הם יתמידו וימשיכו את הקשר. ממש מרגש.

 

[עדנה, אמא של אייל]

באמת מרגש כשיש כאלה חברים.....

האם זה לא עושה קצת תיק בלב, לראות איך הם ממשיכים...... איך הם גדלים? לי זה עושה קצת כשאני רואה את החברים של אייל.

 

[הלן...אמא של אמיר]

מיכל היי.... עדנה את שואלת

שאלה קשה מאד. האמת היא שאני מאד שמחה לראות אותם כל פעם מחדש. הנפילה היא לפעמים אחרי שהם הולכים. בעצם, הנפילות היו רבות יותר לפני כמה שנים...לאחרונה התחשלתי בעיניין הזה. לא שאין נפילות, הן עוד ישנן, אבל בהפסקות גדולות יותר. את שומרת על קשר עם החברים של אייל?

 

[עדנה, אמא של אייל]

הלנסקיה..........איך לפעמים........

אבל מודה שלא עושה מאמצים במיוחד. מודה שקצת מסובך לי.... כי אחרי שהם הולכים, יש לי איזו תחושה של ריקנות...... אולי באמת אתחשל בעתיד כמוך.

 

[מיכל@בר]

ואלינו הם מגיעים ביום האזכרה,

בהרכב מלא. כל החברים הטובים, והיום גם עם צאצאיהם. ואני מסתכלת עליהם, ושמחה להם וחושבת לי...

 

[עדנה, אמא של אייל]

מיכלי, יודעת מה את חושבת לך........

רק רעיון הצאצאים.......כבר עושה עוד יותר לא אפשרי. יקרה שכמוך שחושבת שלוש נקודות.

 

[מיכל@בר]

../images/Emo23.gif

 

[עדנה, אמא של אייל]

חושבת לי איך הכל מתגמד לשטויות..

ולזוטות.....ככה כשיש פתאום שבר שכזה אמיתי..... כל כך הרבה דברים שהיו פעם מרגיזים, הופכים לשוליים.... זה לפחות למדתי אחרי מה שקרה....וגם זה משהו.

 

[מיכל@בר]

איך לפעמים.. אולי לפעמים בורחים

לשוליים האלה דווקא, כדי לא להיות בעיקר..

 

[עדנה, אמא של אייל]

צודקת את......צריך לפעמים את הבריחה

 

[הלן...אמא של אמיר]

אפרופו עם הצאצים

לאחד החברים הטובים של אמיר נולד כעת ילד, בן. חששתי שמא יתנו לו את שמו של אמיר. פתאום הגיעה בתי הצעירה ואמרה שלרך הנולד קוראים שחר. פני זרחו יחד עם השם. כאשר הגיע אתמול החבר, האבא, הקדמתי את פניו ואמרתי לו שהם נתנו לבנם שם מקסים. ואז הוא ענה לי, שהם התלבטו עם עוד שם, אבל פחדו מעין הרע. הרגעתי אותו, ואמרתי לו שאין שם יותר יפה משחר. וכמו שאמרת מיכל...ואחר כך...היו מחשבות....

 

[מיכל@בר]

כמה מבינה..... המון..

 

[עדנה, אמא של אייל]

כתבת "שחששת".....ואני מבינה את החשש

יחד עם זאת כן יש בי איזו תקווה אגואיסטית סמויה..... שיהיה מישהו שאני מכירה......שבחר לתת שם דווקא בגלל..... אז אולי קצת לא הוגנת....אבל מגלה לכן. ולך הלן כל הכבוד שבכלל יכולת לזרוח עם השם. יקרה את.

 

[מיכל@בר]

נפרדת מכן ופורשת לי ... ליל מנוחה

 

[עדנה, אמא של אייל]

לילה טוב יקרה.......והלן, נעלמת לי

 

[הלן...אמא של אמיר]

מיכל לילה טוב... עדנה בקשר

לרצון הסמוי הזה, שאולי מישהו יקבל את שמו של הבן, כל כך מובן לי. אבל אני לא יכולה להתנתק מהחששות של העין הרע. לא יודעת אם קרה לך פעם, אבל אני כאשר מגיעה למשפחה שנולד שם ילד חדש, נזהרת במילותי, פוחדת לומר משהו שעלול להתפרש שמא אני עושה עין הרע. הרגשת פעם ככה? ואני לא נעלמת לך לשום מקום, תמיד איתך יקירתי.

 

[עדנה, אמא של אייל]

כבר התחלתי לפתח חרדת נטישה.....

אז טוב שבאת...... לאאאאאאאאא, אף פעם לא הרגשתי שאני עושה עין הרע!! טפו, טפו...... מה פתאום להרגיש דבר כזה?