חגיגות אוקטובר......

[הלן...אמא של אמיר]

התחושה היא בגלל מה שחלק מהחברה

מקרין. את לא מכירה את העיניין הזה...ששכול מדבק?... שיש אנשים המתרחקים ממשפחות שכולות?

 

[עדנה, אמא של אייל]

מכירה.......למרות שעוד לא אמרו לי

את זה ישר בפרצוף.... אבל בטח חשבו ככה.

 

[הלן...אמא של אמיר]

גם לי אף אחד לא אמר

אבל...מכיון שיש את זה באויר, אני נזהרת. איך עבר לך יומולדת?...היו שקיות?

 

[עדנה, אמא של אייל]

לפחות אנחנו כבר יודעות שזה לא מדבק

והיו שקיות ריקות..... ומתנות בתוך קופסאות ריקות עוד יותר.... כמו הלב.

 

[הלן...אמא של אמיר]

אוי עדנה יקירתי

שולחת לך חיבוק גדול. אגב, בקרתי לא מזמן בבית קברות אחר, ומצאתי שהוא ממש יפהפה. כל כך מטופח. מלא דשאים, מלא ירק. ואחר כך הסתכלתי על בית הקברות אצלינו, וזה ניראה לי כל כך מוזנח. הרי הכל תחת אותו הגג של משרד הביטחון. אבל בכל מקום עובד גנן אחר. וככה זה באמת ניראה.

 

[מיכל@בר]

ולא פעם , הרגשתי גם אני שמוטב שלא

אזכיר את הנושא, שמא.. ואני יכולה להבין את זה מאיזה מקום ראשוני ובלתי נשלט. זה פחד טבעי, גם sad דיברה עליו, אמנם אחרי שהכירה את מר מוות מהבית, אבל לא פעם הרגשתי שיש איזו תחושה שזה כאילו מאיים, או עין הרע וכל אותם דברים.