חג פורים שמח לכולםםםםםםםםםםםם
- פותח הנושא אבי351
- פורסם בתאריך
פורים שמח ומבדח
ספרו למה התחפשו הפשושים.
אצלינו בשבוע האחרון בבית הספר התחפשו כל יום על פי נושא. ביום הראשון פיגמות בשני וונפוך הוא - בנים לבנות ובנות לבנים, ביום השלישי קאובויים ופיאות, ברביעי דמויות מהאגדות (הגדול התחפשה לפיית הפרחים והקטנה לסינדרלה) וביום החמישי תינוקות.
היום לחגיגה הגדולה שתיהן יצאו מחופשות לדמויות מפסטיגלים, הגדולה אחת מהדמויות של מאי בוסקילה והקטנה של עדי הימלבלוי.
ועוד היד נטויה. מחר בכוונתן להתחפש למסיבת פורים הגדולה לשחרזדה והקטנה לפיראטית
ספרו למה התחפשו הפשושים.
אצלינו בשבוע האחרון בבית הספר התחפשו כל יום על פי נושא. ביום הראשון פיגמות בשני וונפוך הוא - בנים לבנות ובנות לבנים, ביום השלישי קאובויים ופיאות, ברביעי דמויות מהאגדות (הגדול התחפשה לפיית הפרחים והקטנה לסינדרלה) וביום החמישי תינוקות.
היום לחגיגה הגדולה שתיהן יצאו מחופשות לדמויות מפסטיגלים, הגדולה אחת מהדמויות של מאי בוסקילה והקטנה של עדי הימלבלוי.
ועוד היד נטויה. מחר בכוונתן להתחפש למסיבת פורים הגדולה לשחרזדה והקטנה לפיראטית
דניאלהI11111
New member
פורים שמח! המתוק התחפש לגזר
פורים, חג אימוץ/ אומנה נהדר
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן-שמעי בן-קיש איש ימיני. אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך-יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל: ויהי אומן את-הדסה היא אסתר בת-דודו כי אין לה אב ואם והנערה יפת-תואר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת"
חג פורים שמח לכולם!!
"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן-שמעי בן-קיש איש ימיני. אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך-יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל: ויהי אומן את-הדסה היא אסתר בת-דודו כי אין לה אב ואם והנערה יפת-תואר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת"
חג פורים שמח לכולם!!
פירוש שאני אישית לא מסוגלת לקבל.
ברור שמרדכי התייחס לאסתר כאמצעי, וציפה שתקריב את עצמה למען עמו. הוא היה מוכן שהיא תהפוך לאשתו של אדם שמחליט את מי להשמיד על פי איזו גחמה, במה שהיועץ המועדף עליו באותו רגע לוחש לו באוזן. ואגב, גם השמדת פרסים חפים מפשע מתוך נקמה ושמחה שהיהודים ניצלו זה דבר נורא שלא מורדכי ולא אסתר לא העלו בדעתם למנוע ואף נהפוך הוא, וזאת בטח לא סיבה למסיבה. בקיצור, בעיניי הסיפור דווקא אינו לכבודו של עם ישראל (כולל התנהגות הורית), כמו גם הסיפור עם דינה, למשל, עקדת יצחק ועוד סיפורים לא מעטים מהתורה והמסורת היהודית.
ברור שמרדכי התייחס לאסתר כאמצעי, וציפה שתקריב את עצמה למען עמו. הוא היה מוכן שהיא תהפוך לאשתו של אדם שמחליט את מי להשמיד על פי איזו גחמה, במה שהיועץ המועדף עליו באותו רגע לוחש לו באוזן. ואגב, גם השמדת פרסים חפים מפשע מתוך נקמה ושמחה שהיהודים ניצלו זה דבר נורא שלא מורדכי ולא אסתר לא העלו בדעתם למנוע ואף נהפוך הוא, וזאת בטח לא סיבה למסיבה. בקיצור, בעיניי הסיפור דווקא אינו לכבודו של עם ישראל (כולל התנהגות הורית), כמו גם הסיפור עם דינה, למשל, עקדת יצחק ועוד סיפורים לא מעטים מהתורה והמסורת היהודית.
Noga Lavie
New member
שבעים פנים לתורה
דווקא ביהדות נהוג היה להשמיע כל דעה, ולהגות כל פרשנות. כל מה שאומרים היום חילוניים, כבר נאמר בעבר על ידי פרשנים רישמיים. אין זה קשה למצוא פרשנות והיפוכה בספרות התלמודית בכל נושא שמחפשים.
כדי להמנע מויכוח בנושא אסתר דווקא, אתן דוגמא שונה לחלוטין:
"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל. (בראשית כ"ד, א`) מאי בכל? רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר שהיתה לו בת. אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם, ובכל שמה" (בבלי, בבא בתרא ט"ז ב`) [סימני הפיסוק הם שלי]
אפשר לאות שהפרשנות של אנשים בעלי מעמד רישמי ביהדות, בזמנם ובזמננו, מפרשים פסוק קצר אחד בצורות שונות לחלוטין. יש מי שאומר שפירוש הפסוק הוא שלאברהם לא היו בנות בכלל. זו הברכה האולטימטיבית בעיניו. הוא בדעת מיעוט, אך פרשנותו רישמית לא פחות משל אחרים. לעומתו יש מי שחושב שללא בת אחת לפחות, לא יכול להיות שאברהם בורך בכל. הפרשנות הזו כה תפסה, עד כי אחרים (הבבלי מתייחס לפרשנות זו בלשון רבים) אפילו יחסו את המילה "בּכֹּל" לשמה של אותה בת.
אפשר לראות כאן פירוש והיפוכו, ושניהם מוזכרים ומקובלים. מכאן אפשר ללמוד שגם מקומות אחרים בתנ"ך יכולים לזכות לפירושים והופכם, ואין פירוש רישמי אחד על פני משניהו.
דווקא ביהדות נהוג היה להשמיע כל דעה, ולהגות כל פרשנות. כל מה שאומרים היום חילוניים, כבר נאמר בעבר על ידי פרשנים רישמיים. אין זה קשה למצוא פרשנות והיפוכה בספרות התלמודית בכל נושא שמחפשים.
כדי להמנע מויכוח בנושא אסתר דווקא, אתן דוגמא שונה לחלוטין:
"וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל. (בראשית כ"ד, א`) מאי בכל? רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר שהיתה לו בת. אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם, ובכל שמה" (בבלי, בבא בתרא ט"ז ב`) [סימני הפיסוק הם שלי]
אפשר לאות שהפרשנות של אנשים בעלי מעמד רישמי ביהדות, בזמנם ובזמננו, מפרשים פסוק קצר אחד בצורות שונות לחלוטין. יש מי שאומר שפירוש הפסוק הוא שלאברהם לא היו בנות בכלל. זו הברכה האולטימטיבית בעיניו. הוא בדעת מיעוט, אך פרשנותו רישמית לא פחות משל אחרים. לעומתו יש מי שחושב שללא בת אחת לפחות, לא יכול להיות שאברהם בורך בכל. הפרשנות הזו כה תפסה, עד כי אחרים (הבבלי מתייחס לפרשנות זו בלשון רבים) אפילו יחסו את המילה "בּכֹּל" לשמה של אותה בת.
אפשר לראות כאן פירוש והיפוכו, ושניהם מוזכרים ומקובלים. מכאן אפשר ללמוד שגם מקומות אחרים בתנ"ך יכולים לזכות לפירושים והופכם, ואין פירוש רישמי אחד על פני משניהו.
ואף מעבר לכך, אחד הדברים היפים בסיפורים האלה
הוא שהם לא מנסים לעשות אידיאליזציה לאבות העם ולאישים מהעבר שלנו. הם מציגים את האמת העירומה כמו שהיא, במלוא מורכבותה, ולפעמים כיעורה, ומבלי לייפות או להסתיר את הפגמים האנושיים הרבים שלהם. נכון, מצד אחד צריך לקחת בחשבון שזו הייתה תקופה אחרת, עם מושגים וערכים אחרים (ורצונו של האל, כביכול, היה תמיד תירוץ נוח לחולשות האנושיות), ומצד שני אני כן מרגישה שאין כל פסול בהפעלת שיקול דעתי כשאני באה לבחון את הסיפורים האלה ושהלקח האמיתי של הדברים הוא לאו דווקא לקבל את המעשים באופן עיוור כטובים או ראויים רק כי הם נעשו על ידי בני עמנו או על ידי אנשים שהובילו אותו, אלא שהביקורתיות הזו היא חלק מההתפתחות המוסרית של האנושות בכלל ושלנו כבני התרבות היהודית בפרט לאורך הדורות. העובדה שכיום אנו מסוגלים לראות את הדברים אחרת היא לדעתי דווקא סימן חיובי לכך שאיננו דורכים במקום, אלא משכללים את המוסר והמצפון שלנו.
הוא שהם לא מנסים לעשות אידיאליזציה לאבות העם ולאישים מהעבר שלנו. הם מציגים את האמת העירומה כמו שהיא, במלוא מורכבותה, ולפעמים כיעורה, ומבלי לייפות או להסתיר את הפגמים האנושיים הרבים שלהם. נכון, מצד אחד צריך לקחת בחשבון שזו הייתה תקופה אחרת, עם מושגים וערכים אחרים (ורצונו של האל, כביכול, היה תמיד תירוץ נוח לחולשות האנושיות), ומצד שני אני כן מרגישה שאין כל פסול בהפעלת שיקול דעתי כשאני באה לבחון את הסיפורים האלה ושהלקח האמיתי של הדברים הוא לאו דווקא לקבל את המעשים באופן עיוור כטובים או ראויים רק כי הם נעשו על ידי בני עמנו או על ידי אנשים שהובילו אותו, אלא שהביקורתיות הזו היא חלק מההתפתחות המוסרית של האנושות בכלל ושלנו כבני התרבות היהודית בפרט לאורך הדורות. העובדה שכיום אנו מסוגלים לראות את הדברים אחרת היא לדעתי דווקא סימן חיובי לכך שאיננו דורכים במקום, אלא משכללים את המוסר והמצפון שלנו.
Noga Lavie
New member
הספרות היהודית בכלל נטולת הקשרים היסטוריים כמעט
ונוטה לשים דגש רב יותר על מוסר ואתיקה. התנ"ך עצמו אינו יהדות למעשה, אלא הספר עליו היהדות מתבססת. מבחינה הסטורית ניתן לראות כמה וכמה מהפכות שהובילו ליצירת היהדות, כשהמהפכה האחרונה התרחשה אחרי חורבן בית שני ויצרה את היהדות ואת הנצרות גם יחד. שתי דתות המתייחסות לתנ"ך כספר בסיס עבורן. מגילת אסתר מתייחסת למהפכה הקודמת, שאמנם קידמה מאוד את האמונה באל יחיד, אך עדין לא חייבה ציות לחוקים שהפכו למקובלים מאוחר יותר (כמו איסור על נישואי תערובת).
היהדות, כפי שנוסחה בספרות התלמודית, היא דת שלא הפסיקה להשתנות (ולהתקדם), עד למאה השמונה עשרה, שאז נוצרה האורתודוקסיה עם הכלל "חדש אסור מן התורה". אז גם נוצרה התפיסה שיש יהדות רישמית אחת, וכל מה שנוגד לאותה רישמיות הוא מעשה כפירה.
ונוטה לשים דגש רב יותר על מוסר ואתיקה. התנ"ך עצמו אינו יהדות למעשה, אלא הספר עליו היהדות מתבססת. מבחינה הסטורית ניתן לראות כמה וכמה מהפכות שהובילו ליצירת היהדות, כשהמהפכה האחרונה התרחשה אחרי חורבן בית שני ויצרה את היהדות ואת הנצרות גם יחד. שתי דתות המתייחסות לתנ"ך כספר בסיס עבורן. מגילת אסתר מתייחסת למהפכה הקודמת, שאמנם קידמה מאוד את האמונה באל יחיד, אך עדין לא חייבה ציות לחוקים שהפכו למקובלים מאוחר יותר (כמו איסור על נישואי תערובת).
היהדות, כפי שנוסחה בספרות התלמודית, היא דת שלא הפסיקה להשתנות (ולהתקדם), עד למאה השמונה עשרה, שאז נוצרה האורתודוקסיה עם הכלל "חדש אסור מן התורה". אז גם נוצרה התפיסה שיש יהדות רישמית אחת, וכל מה שנוגד לאותה רישמיות הוא מעשה כפירה.
ולכן כתבתי "זה עניין של אמונה"
הנני מאמינה שהסיפורים המקראיים אכן התרחשו במציאות בדיוק כמסופר.
ועוד אני מאמינה שלא ניתן לשפוט סיפור מקראי שהתרחש לפני 2500 שנה באמות מידה של היום. אני גאה לספר ולהעביר את המסר שבהם לביתי, תוך הדגשת הצדדים החיוביים, הערכיים ומלאי המשמעות עבורנו.
 
הנני מאמינה שהסיפורים המקראיים אכן התרחשו במציאות בדיוק כמסופר.
ועוד אני מאמינה שלא ניתן לשפוט סיפור מקראי שהתרחש לפני 2500 שנה באמות מידה של היום. אני גאה לספר ולהעביר את המסר שבהם לביתי, תוך הדגשת הצדדים החיוביים, הערכיים ומלאי המשמעות עבורנו.
 
Noga Lavie
New member
לא רק בעיניך
פרשנים יהודים לאורך הדורות ראו במוכנותו של אברהם להקריב את בנו ככשלון בנסיון שאלוהים העמיד בפניו.
פרשנים יהודים לאורך הדורות ראו במוכנותו של אברהם להקריב את בנו ככשלון בנסיון שאלוהים העמיד בפניו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.