לא מה?
לא ביקשתי שתסכים איתי. רק ציינתי, שכשם שהושמעה דעתך (על הנרטיב של ההלכה) - כך הושמעה גם ביקורתי על דעתך הנ"ל. במילים אחרות: רמזתי לך, כי כשם שאתה רשאי בכל עת להזכיר את דעתך הנ"ל, ככה גם אני רשאי לשוב ולהזכיר בכל עת את ביקורתי על דעתך הנ"ל - במיוחד בכל עת שאתה שב ומזכיר את דעתך הנ"ל.
לגבי המלצתך שאחמול על זמני מולך בנדון ושארד מזה. גם אני ממליץ לך: חבל על זמנך מולי בנדון, אבל - בשונה ממך - לי דווקא אין שום בעייה עקרונית אם לא תרד מזה, כי ממילא גם אני לא ארד מביקורתי על דעתך הנ"ל כל אימת שתזכיר אותה.
לגופו של ענין: אני הקפדתי להשתמש במונח "הלכה", לא במונח "פקודה/הוראה/הנחיה", ככה שנשמט הבסיס של רמיזתך שכביכול ליבוביץ כפוי לקבל את הנרטיב של חז"ל על ההלכה.
לגבי טענתך שהשימוש במילה פילוסופיה הוא "מיותר": רק אני מוסמך לקבוע מה מיותר במילים שבהן אני משתמש (כשם שרק אתה מוסמך לקבוע מה מיותר במילים שבהן אתה משתמש).
לגבי טענתך שהשימוש במילה פילוסופיה הוא "זר", ושהפילוסופיה "חיצונית לענין": זר ביחס אל מה? וחיצונית לאיזה ענין? הרי לא דיברתי אליך מנקודת מבטם של חכמי ישראל שראו בפילוסופיה זמורת כרם זר וחוכמה חיצונית, אלא דיברתי אליך מנקודת מבטו של פילוסוף. אז כפילוסוף אני אומר לך, שלכל תחום ישנה הפילוסופיה שלו. כעת, אם בשלב הזה תבוא ותטען, שהפילוסופיה של ההלכה זרה וחיצונית להלכה - באותה מידה שהפילוסופיה של האמנות זרה וחיצונית לאמנות - ושהפילוסופיה של המדע זרה וחיצונית למדע, אז לא תהיה לי בעייה עקרונית לקבל זאת, אבל זה עדין לא מערער את העובדה, שלכל לכל תחום ישנה הפילוסופיה שלו: ישנה הפילוסופיה של האמנות, וישנה הפילוסופיה של המדע, וישנה הפילוסופיה של ההלכה. זאת עובדה.
ועובדה נוספת: הנרטיב החזלי של ההלכה, הוא הפילוסופיה החזלית של ההלכה. גם את זה אני אומר לך מנקודת מבט של פילוסוף, לאו דווקא מנקודת מבטם של חכמי ישראל. אמור מעתה: גם אם נניח (כטענתך) שכל חכמי ישראל מערבבים בין ההלכה לבין הנרטיב שלה - עד כדי ראיית ההלכה והנרטיב שלה כמקשה אחת, זה עדין אומר רק, שהם מערבבים בין ההלכה לבין הפילוסופיה החזלית שלה - אבל זה עדין לא מחייב את ליבוביץ לערבב גם הוא בין ההלכה לבין הפילוסופיה החזלית שלה - כלומר בין ההלכה לבין הנרטיב החזלי שלה. ליבוביץ אף יוסיף ויטען, שהמחלוקת היחידה שבינו לבין חז"ל היא רק לגבי הפילוסופיה של ההלכה - אבל לא לגבי ההלכה עצמה. לכן הוא גם יוכל להוסיף ולטעון, שגם אין מחלוקת בינו לבין חז"ל לגבי טיבה של היהדות - ובלבד שמקבלים את הגדרתו של ליבוביץ ליהדות: יהדות=הלכה. אגב: גם אין מחלוקת בין ליבוביץ לחז"ל לגבי הגדרת המונח "יהדות": לא תמצא אצל חכמי ישראל משהו שמתנגש עם ההגדרה הנ"ל של ליבוביץ, הואיל וכשהמונח "יהדות" מוזכר אצל חכמי ישראל (כגון בשו"ע ועוד) - הוא מוזכר בהקשר של ההלכה - לא בהקשר של הנרטיב של ההלכה.