חג שמח גם מכולנו../images/Emo156.gif
ולמה המומיה? או, בגלל טראומת הבוקר שלנו- בילינו את הבוקר בנקיונות אחרונים ובישולים. הוצאנו החוצה מזרונים לאיוורור, גלי ובוני התרוצצו להן מאושרות מהבלגן, ואז נחתו עלי עייפות. אנחנו יושבות על הספה, הדלת פתוחה, ופתאום, אאוט אוף נו וואר, בןאדם בדלת, ולא לבדו, עם כלבת פודל שנכנסת אליי, או שמא נאמר אל בוני, הביתה. גלי עלי, הפודל מתחת לבוני צורחת, גלי צורחת, והבןאדם לא זז. אה, כן..ירון בשירותים... צעקתי לירון שיבוא מהר, מסכן, צעקתי על הבןאדם שיתפוס בקולר של בוני ושלא ינסה לחלץ את הפודל, מה שהיה מזכה אותו בנשיכה לא מכוונת, והכי גרוע מבחינתי, כשירון עוד לא בא, והבןאדם התגלה כחדל אישים לחלוטין, הורדתי את גלי המבוהלת ממני לספה, תפסתי אני את בוני, והרחקתי אותה. ירון בא רגע אחרי, הרים את גלי, ביחד גירשנו את הפולשים, והרגענו את גלי. הלב שלה פעם כל כך חזק, ואני לא מתנערת מאשמה שהורדתי אותה ממני כשהיא היתה כל כך מבוהלת. אבל היא כל כך מבינה כבר, מסתבר, אחרי שהכל נגמר, היא הושיטה אלי ידיים, וחיבקה אותי חזק חזק, כאילו להרגיע אותי. טוב, עכשיו נחזור לבישולים...