יש גם הרבה ישראלים שבוחרים לחיות בחו"ל מסיבות אלו
הדירה הראשונה ששכרנו כשהגענו לאנגליה, הייתה מבחור שהגיע אליה ממצרים עם משפחתו בהיותו בן 4, לרגל לימודיו של אביו (ד"ר להנדסה). הם נשארו, הבן רכש השכלה מקומית וכיום הוא רופא ילדים.אין לו קשר למצרים. לפעמים מדינת המוצא במצב כה קשה מבחינת שחיתות ובטחון, עד שאין למה לחזור. כל אדם שמתקדם בחייו רוצה גם את הטוב למשפחתו. כמה אנשים יהיו מחוייבים למדינה? וכמה לשלומם האישי? כל אחד יענה לפי מצפונו והבנתו. אם הייתי מכילה את הצעתך למצב המהגרים הישראלים, אז אפשר היה לטעון כי ישראל הייתה במצב אחר היום. מצד שני, האם ישראל מציעה או יכולה להציע איכות חיים של שקט, שלום ומלחמה בשחיתות? בחיבור בין הדת והמדינה? אני יכולה לחשוב על בני עיירות פיתוח שלמדו תארים מתקדמים, ולשאול איפה הם בחרו לחיות- בהרחבה בקיבוץ? בעיר הגדולה? רבים הם אלו שבוחרים בעתיד טוב יותר למשפחתם, ואם מקום המוצא לא מאפשר זאת, הבחירה בהגירה קלה יחסית, אם היא אפשרית. איטלקים, יוונים וספרדים מהגרים כיום מאותה סיבה. אולי זהו טבע האדם? את היגרת בשלב אחר בחייך, והבחורים הצעירים רואים משהו שאת לא ראית וחווית, ואני מניחה שהם חשו תחושת 'אין ברירה', כי הגירה היא דבר קשה ומאתגר, מלווה בבדידות וחרדה. השאלה שאותי מעניינת בהקשר של ההגירה היא פחות 'מי מהגר', אלא מה הוא עושה במדינה החדשה שאליה הגיע. אם הוא ישמור על ערכיו ותרבותו מבלי לקחת חלק פעיל בחיים באותה מדינה, נוצרת בעיה.
אם אתייחס לטענה שהעלית, כי אנשים מגיעים ללימודים במדינות מפותחות על סמך כספים ציבוריים שהגיעו שלא כדין, הרי אני יכולה להסיק שמלכתחילה מדובר באליטות, ואכן כשהאליטות בורחות, המדינה מתרסקת. זו בגידה במדינה, כי זוהי שחיתות. אבל נראה לי שמה שכתבת על הרשות (כדוגמא) ומה שכתבת על הבוסנים שפגשת לא מצביעים על אותו סוג מהגרים.
הדירה הראשונה ששכרנו כשהגענו לאנגליה, הייתה מבחור שהגיע אליה ממצרים עם משפחתו בהיותו בן 4, לרגל לימודיו של אביו (ד"ר להנדסה). הם נשארו, הבן רכש השכלה מקומית וכיום הוא רופא ילדים.אין לו קשר למצרים. לפעמים מדינת המוצא במצב כה קשה מבחינת שחיתות ובטחון, עד שאין למה לחזור. כל אדם שמתקדם בחייו רוצה גם את הטוב למשפחתו. כמה אנשים יהיו מחוייבים למדינה? וכמה לשלומם האישי? כל אחד יענה לפי מצפונו והבנתו. אם הייתי מכילה את הצעתך למצב המהגרים הישראלים, אז אפשר היה לטעון כי ישראל הייתה במצב אחר היום. מצד שני, האם ישראל מציעה או יכולה להציע איכות חיים של שקט, שלום ומלחמה בשחיתות? בחיבור בין הדת והמדינה? אני יכולה לחשוב על בני עיירות פיתוח שלמדו תארים מתקדמים, ולשאול איפה הם בחרו לחיות- בהרחבה בקיבוץ? בעיר הגדולה? רבים הם אלו שבוחרים בעתיד טוב יותר למשפחתם, ואם מקום המוצא לא מאפשר זאת, הבחירה בהגירה קלה יחסית, אם היא אפשרית. איטלקים, יוונים וספרדים מהגרים כיום מאותה סיבה. אולי זהו טבע האדם? את היגרת בשלב אחר בחייך, והבחורים הצעירים רואים משהו שאת לא ראית וחווית, ואני מניחה שהם חשו תחושת 'אין ברירה', כי הגירה היא דבר קשה ומאתגר, מלווה בבדידות וחרדה. השאלה שאותי מעניינת בהקשר של ההגירה היא פחות 'מי מהגר', אלא מה הוא עושה במדינה החדשה שאליה הגיע. אם הוא ישמור על ערכיו ותרבותו מבלי לקחת חלק פעיל בחיים באותה מדינה, נוצרת בעיה.
אם אתייחס לטענה שהעלית, כי אנשים מגיעים ללימודים במדינות מפותחות על סמך כספים ציבוריים שהגיעו שלא כדין, הרי אני יכולה להסיק שמלכתחילה מדובר באליטות, ואכן כשהאליטות בורחות, המדינה מתרסקת. זו בגידה במדינה, כי זוהי שחיתות. אבל נראה לי שמה שכתבת על הרשות (כדוגמא) ומה שכתבת על הבוסנים שפגשת לא מצביעים על אותו סוג מהגרים.
