מגיעות לך שתי סטירות בפרסה עם קריצת עין פוזלת מה יש ? רט באטלר ניפנף אותך לקבינימט? יפה עכשיו הוא בטוח שורץ לו באיזה חוף תכול שמיים ומגרבץ בביצה השמאלית שנשארה לו אחרי הניתוח הפרוסטטה. באהבה סיתר
תנסי ותראי כמה נפלא להשתמש בדימיון בלי להרוס שום דבר בחייך הנפלאים ובשני ילדייך!הרי לא יהיה לך קשה לפנטז עליו בזמן ה,,,,,,,,,אם הוא תקוע בראשך כל הזמן לא?
את התגובה.... ראשית כל-את באמת רוצה אותו?"אותו"?או שאת ה....נעריות שבו?את הגבר הצעיר? אולי זה משהו שאת מתגעגעת אליו?את התקופה בה הכרת את בעלך(לא מכירה את היחסים ביניכם-האם הם טובים,האם את מרגישה כלפיו...)?ההרגשה של להיות נערה->חופשית->פנויה? אולי פשוט מתחשק לך ללא "לדפוק חשבון"? יש לי שני דברים לומר-א'-אם מתחשק לך,ואם זה מה ש"בא" לך....תלכי על זה.אם את לא רוצה להתעמק ולחשוב ולנתח את עצמך-מה למה וכמה?תעשי את זה. כי....נאמנות?האדם היחיד שאת צריכה להיות נאמנה אליו-זו את.הדבר היחיד בו את לא צריכה לבגוד-הוא המצפון שלך.ואם את שלמה עם הרצון שלך-יאללא!!אם את יודעת,מרגישה-תלכי על מה שאת חשה. אני-במקומך(והייתי שם)-הייתי מדברת עם בעלך.בכנות ופתיחות.כי....אם עושים משהו-הוא....אם הוא בעלך-הוא גם החבר הכי טוב שלך...מקומו-לדעת.... ואולי-אולי תגלי בו את מה שאת מחפשת....אולי-תנסו דברים "אחרים" בין הסדינים?או בכלל-בלבוש,ב...לא יודעת....אתם יכולים לשחזר את ההיכרות ביניכם(כשהייתם "צעירים ויפים"...לא-סתם) ב'-תשאלי את עצמך-האם את יכולה "ללכת על זה",בלי לחוש דבר אח"כ.האם לא תשנאי-"תאכלי" את עצמך אח"כ? כי,בכדי לחוש שעשית מעשה שלא ייעשה(שלא היית רוצה שיעשו לך-בנאלי ככל שזה נשמע),ויותר מכך-בכדי להרגיש פרוצה-לא צריך להיכנס למיטה...מספיק לפלרטט.... אם לא "בא" לך לחשוב,לתת דו"ח (לעצמך)-פשוט תזרמי עם הדחפים שלך.... השאלה-האם תוכלי להנות,להתפרק-בלי להבין(אפילו באמצע-לאו דווקא אח"כ) ש"מה קיבינימט אני עושה????" האם תוכלי "להשתעשע"-וברגע שזה ייגמר-זה ייגמר?ולא תרגישי רע? ואם תמשיכי לחשוק בו?תראי לאן זה יוביל אותך...ותזרמי עם זה... רק תהיי קשובה לעצמך....ונאמנה- ל-ע-צ-מ-ך!! קרן אור