חדשה פה וזקוקה לעידוד..

[קשה פה למצוא כינוי]

לא מסכימה

אומנם נכון, בכל מקום יש פלוסים ומינוסים ובכל מקום יש טעויות אבל היחס ברפואה הפרטית שונה מהציבורית
בין אם זה בקביעת תורים לעוד יום/שבוע/חודש לעומת קביעת תור לעוד חצי שנה - שנה.
בין אם זה ביחס של האחיות והצוות שלא תמיד אישי ואפילו לרוב מאוד לא אישי לעומת בי"ח פרטי ששם היחס יותר טוב
ואתן לך דוג': אחרי שאיבה באסותא את מקבלת אוכל ושתיה, לפני שאת עוברת לחדר למנוחה את נמצאת בחדר התאוששות ביחד עם שתי אחיות לעומת בי"ח ציבורי שאין לא אוכל ושתיה ולא חדר התאוששות. אותי העבירו ישר לחדר יחד עם עוד בחורה, אף אחד לא בא לבדוק אם התעוררתי ואם הכל בסדר.
אני לא חסידת הרופאה הפרטית וחושבת שמה שאפשר לעשות בציבורי ולא דחוף אז לעשות שם, כמו לדוג' צילום רחם עשיתי בבי"ח ציבורי, הייתי צריכה להסיר שומה וגם זה היה בציבורי ועוד כמה דוג' אבל אין מה להשוות בין בי"ח פרטי לציבורי (לא מדברת על הרופאים)
ולצורך הדיון ראי כמה אלימות יש בציבורי לעומת הפרטי. כל שבוע שומעים על רופא אחר שהותקף ע"י בן משפחה של חולה. מעולם לא שמעתי זאת בפרטי.
אז כן, להגיד שהרפואה הציבורית ידועה לשמצה זה לא רחוק מהמציאות. שימי לב שהיא לא אמרה שכל הרופאים על הפנים ושום דבר שם לא בסדר, אבל יותר קל בפרטי.

 

[londi81]

בתל השומר למשל זה ממש לא ככה

הייתי מנוטרת בחדר התאוששות,
העבירו אותי לחדר עם עוד אחת אחרי חצי שעה וקיבלתי מגש אוכל ושתיה (אפילו הייתה אופציה טבעונית ולחמניה ללא גלוטן)
החויה שלי בציבורי היא ממש טובה בהקשר של ה IVF - לפחות בכל מה שקשור להתנהלות הצוות, זמינות, יעילות.

 

[a morph]

החוויה שלי בציבורי הייתה שונה לגמרי

אפשר לשאול איפה טופלת? שנדע כולנו להתרחק משם.

אני טופלתי בציבורי ובשר"פ בהדסה הר הצופים, מלבד הליווי האישי של רופא פרטי במסלול שר"פ כל השאר משותף וזהה לשני המסלולים - אותו צוות אחיות, אותו חדר ניתוח, אותם חדרי התאוששות וכו'.
החוויה שלי שם הייתה מעולה, החל מצוות האחיות המקסים שתמכו בי אחרי כל שלילי וכשנאלצתי לעבור ציטוטק בגלל הריון שלא התפתח, והתחבקו איתי כשהשתחררתי משם למעקב בקהילה בהריון הנוכחי, לא יכולתי לחלום על צוות יותר יעיל, אמפתי תומך.
את חדר ההתאוששות עצמו אני לא זוכרת בכלל כי שם עוד הייתי חצי רדומה, אבל לדברי אמא שלי אחיות בהחלט היו שם, וגם נתנו לי משכך כאבים כשביקשתי. בחדר ההמתנה היה אוכל וכו'. נשמע לי הזוי ולא תקין בית חולים שאין בו לא אוכל, לא שתיה ולא חדר התאוששות... אפילו מבחינת תקנים של משרד הבריאות בכל מקום שיש חדר ניתוח חייב להיות חדר התאוששות.
זמינות התורים בהחלט גבוהה יותר בפרטי\שר"פ, הציבורי עמוס מאוד, בזמנו כשניסיתי לקבוע תור ראשוני בציבורי הוא נקבע לי בערך לעוד חודש או חודש וחצי...והאמת לא היה אכפת לי לחכות, זה לא סוף העולם, אבל אז התור היה נופל לי על אמצע המחזור החודשי והייתי נאלצת לחכות עוד חודש שלם לטיפול.
ברגע שהתקשרתי לקבוע שר"פ, הרופאה קיבלה אותי למחרת בערב ובעוד שבוע כבר התחלתי מעקב... אז כן, כשהזמן לוחץ, מכל סיבה שהיא, פרטי הוא אופציה טובה. אבל החוויה הכללית שלי בבית חולים ציבורי הייתה חיובית מאוד.

 

[גלינהבלנקה]

אלימות בבתי חולים

אלימות בבתי החולים היא לא ראיה לכך שהשירות שם גרוע. היא ראיה לכך שגם אספסוף זקוק לטיפול (וגם מקבל אותו על אף היותו אספסוף. בשר"פ רופא יכול לפטר מטופל).
הרפואה הציבורית בארץ מהטובות בעולם. אין כמעט מדינה שיכולה להתחרות בשירותים שמערכת הבריאות הישראלית נותנת לאזרחים.
כן, יש מקום לשיפור. כן, יש מחסור בכוח אדם. כן, המשכורות מגוחכות גם לרופאים.רופאות וגם לאחים.אחיות וגם לכוח העזר.
נכון, לא מקבלים "יחס אישי", אף אחד לא בא להיות חבר של אף אחד - המטרה היא לקבל טיפול ולעוף משם מהר ככל שניתן (זה לא בית מלון).
נכון, יש עומס על המערכת. זה כמובן לא הופך אותה לטובה פחות.
וממילא השורה התחתונה היא שמדובר באותם רופאים.

 

[nhrc3]

יכולה להרחיב למה את מתכוונת?

 

[a morph]

אני טופלתי בשר"פ ב-IVF וזה היה מיותר

האמת שמלכתחילה קבעתי שר"פ רק כדי להקדים את התור, כי התור בציבורי היה עוד שבועיים ואז הייתי מפספסת את החודש.
אחרי שראיתי שהרופאים בשר"פ הם בדיוק אותם רופאים שמקבלים בציבורי הבנתי שזו פשוט מסחטת כספים מיותרת, וייתכן שיש אפילו יתרון לזה שכמה רופאים רואים את התיק שלך במהלך סבב. אגב, ההריון המיוחל הגיע דווקא בסבב שעשיתי במסלול הציבורי.
אני יכולה להבין שאחרי כמה כישלונות או אם יש בעיה מאוד מורכבת רוצים ללכת למומחה ידוע בפרטי (וגם זה לא בהכרח אומר שבציבורי לא יודעים להתמודד עם המצב), אבל אני לא רואה שום סיבה לפנות לפרטי ישר, בלי למצות את האפיק הציבורי.
וכן, הרפואה הציבורית בארץ ברובה הגדול טובה מאוד.
הדבר שהכי מפריע לי באסותא למשל (בי"ח פרטי) זה הנטייה הגורפת לגדל עוברים ליום 5. לא לכל אישה זה מצליח, יש המון עוברים שפשוט לא שורדים את התהליך. הממוצע שמצטטים הוא 50%, אבל יש גם המון נשים שיוצאות משאיבה עם 15 הפריות ואחרי חמישה ימים מחזירים להן עובר אחד וזהו, לא נשארים מוקפאים כלל.
מילא אם זה קורה פעם אחת ומפיקים לקחים, אבל לא, אם תקראי בפורום פוריות תמצאי המון סיפורים על נשים שחזרו אצלן על התהליך הזה כמה וכמה פעמים, ובעיניי זה גובל בהתעללות במטופלת.
אגב, עם כל הכבוד לתורת הבלסטוציסט, אני מאמינה שאחד המניעים החזקים לתופעה הגורפת הזאת זה חסכון במקום במקפיאים.

 

[יהלולים]

מצטרפת להמלצה לעבור למעקב של רופא פרטי

וגם - לברר שמנת הזרע שאת לוקחת טובה עוד בבנק הזרע - יש להם את הנתונים על כל מנה, ויש נטייה לתת מנה פחות חיונית כשמודבר ב - IVF, כי כביכול הזרע לא צריך לעבוד קשה לעבור דרך בכוחות עצמו. (ממה שהבנתי, בתקופה בה אני הייתי לקוחה של הבנק, הם ממש מחלקים את המנות לפי מנה שמיועדת להזרעה, ומנה שמיועדת ל - IVFׂ) ׂאני עברתי חמש הפריות. שתיים מהן - אותו פרוטוקול ארוך שקבע לי הרופא (זיידמן), שהניבו הריונות מוצלחים. ובגיל 42, ו - 43. אבל בשני המקרים, התעקשתי על מנת זרע באיכות גבוהה, שמיועדת להזרעה.

 

[a morph]

הי אופטימית

קודם כל בוודאי שיש סיכוי. כמו שאמרו לפניי, מי שבאמת רוצה להיות אמא - תהיה, ואחרי 2 ניסיונות אין לך סיבה להתייאש או להרים ידיים.
רציתי להפנות את תשומת לבך דווקא לנושא החצוצרות, מה הייתה הבעיה שראו?
אני לא מומחית לחצוצרות, אבל ממה שקראתי (ויצא לי לקרוא המון, אולי יותר מדי במהלך הטיפולים) יש לא מעט מקרים של נוזל בחצוצרות שמפריע להשתרשות ההריון, גם ב-IVF!
אז רצוי לברר מה בדיוק ראו, אם זו חסימה אז איפה היא בדיוק ממוקמת והאם מדובר בנוזל, ולגשת לייעוץ למישהו שמומחה לנושא, במקרים כאלה טיפול מאוד נפוץ ויעיל הוא כריתת חצוצרות, בפורום פוריות בוודאי יוכלו להנחות אותך וגם לשתף מניסיון.

 

[אופטימית1977]

חצוצרות

לפי צילום הרחם, אחת חסומה בכלל ובשניה היה קשה לנוזל להתנקז.
לא זכור לי שדיברו על נוזל שמפריע, אבל עם פנייתי לivf הרופא באמת העלה את האפשרות של כריתת החצוצרות, אם יראו שאין הריון אחרי כמה סבבים.
לצערי, עם שני הסבבים שעשיתי, היתה רק החזרה אחת, אז אני לא יודעת כמה אפשר להסיק לגבי החצוצרות, אבל זו עוד נקודה למחשבה.
תודה ענקית על שאתן כאן!

 

[חיוכי אהבה]

בטח שיש סיכוי

הילדונת שלי מ IVF שלישי, שאבו 4, הופרו 2, אחת נקלטה

הייתי בת 41.
&nbsp
גם לי לקח זמן, פתחתי תיק בגיל 35, הגעתי לטיפולים ב 39...
&nbsp
&nbsp
&nbsp