חדשה פה

[רונית 1031]

../images/Emo24.gifלסבתא מרחוק מבינה על מה את מדברת

גם אני אמא לשני בנים שחיים מעבר לים , אחד בפיליפינים והשני בתיאלנד, אומנם הם עדיין לא התחתנו ואין לי מהם עוד נכדים אבל המרחק גדול והגעגועים גדולים ואני מתארת לי שכשיהיו להם ילדים יהייה קשה לי יותר. בינתיים אנחנו מדברים כל יום במסנג"ר , במצלמה ובטלפון וזה עושה את הכל קל יותר. למזלי יש לי שני נכדים שגרים על ידי והם מקלים עלינו את הגעגועים. וכן....גם אנחנו נטוס 12 שעות בחודש הבא על מנת לחבק ולנשק את הבן בתיאלנד.

 

[dlia2004]

לסבתא מרחוק,אולי לא אותו דבר,הפעם אני הרחוקה

אני נמצאת בארץ אחרת, באה אחת לחודש לסוף שבוע, מנסה לתזז בין הילדים והנכדים, יש לי ברוך השם 8 אינדיאנים, יש פעמים שלא יוצא לראות כמה מהם במשך חודשים, או יוצא 5 דקות לפני שהם הולכים לגן ולבית ספר,אבל למרות שאין קירבה פיזית עם חלק מהם אני בקשר יום יומי דרך המחשב בתוכנית הסקייפ, הם מספרים לי ומעדכנים אותי במה שהם עברו באותו יום, מראים לי עבודות וציורים דרך המחשב וזה עוזר במעט להקל על המרחק.בפורים האחרון התיצב כל אחד לפני המצלמה והראה לי את התחפושת לפני שהלכו לגן,הירגשתי מעורבת.