חדשה פה

[ירדנה הקטנה]

fofa יקרה...

אין לי מילים לנחם,
רק שולחת לך חיבוק גדול...
אנחנו כאן, וירטואליות משהו, אך הכי הכי איתך

 

[fofa777]

אחרי ההלוויה

היו הרבה אנשים..הקראתי נאום קצר לאימי והחזקתי מעמד ולא בכיתי..אני די בטוחה שהיא נתנה לי את הכוח לעשות את זה..
אחרי שהורידו אותה לבור וכיסו אותה אנשים נעמדו ולא זזו אני מניחה שבגלל שאני לא זזתי..אבל בהחלט הרגשתי את הכבוד והאהבה לאימי..זה חיזק אותי ואפילו הצלחתי לחייך ולהודות לאנשים שבאו וכאלה שבאו ממש מרחוק..
הקבר היה מכוסה בפרחים ועציצים שקברנו ככה בחול ונורא שמחתי שהרבנים שם נתנו לי להשאיר את המכתב שכתבתי באדמה יחד עם אימי...
אני עוד בהלם שזה קרה ומרגישה קצת לבד פתאום..נורא חיכיתי שאמא שלי תבוא ותגיד לי "יאללה הולכים" אבל היא לא באה..השמיים היו כחולים ואני מרגישה שהיא סביבי ברוחה...אני מקווה באמת לעבור תקופה זו ולא להרגיש את הריקנות הזאת שאני מרגישה בבטן..

 

[אשבל1]

התיאור שלך של הלוויה מאפשר לראות תמונה

של הפרידה מול הקבר , כשאת מוקפת באנשים שאת חשובה להם ושאמך חשובה להם, והתמונה של הקבר מכוסה בפרחים, בעציצים, ובמילים שבחרת לומר לאימך... מאוד מרגש

אני מזדהה עם התחושה שלך שאמך סביבך ברוחה...

ימי השיבעה לפנייך.. אם תכנסי לפורום ספרי לנו מה שלומך...

 

[mykal]

נשמע שהיה מכובד,

נשמע שזה זכרון איכותי לך.
טוב שכך,
הימים האלה--נתונים להפנמה ו'קליטה' שאמא סביבך,
ברוחה, בזכרונות, במילוי המחשבות של מה היתה אומרת לעשות עכשיו.

אנחנו כאן להקשיב לך--שתפי. זה יקל עליך.
שולחת לך תנחומים מעומק הלב.

 

[קוקיריקה]

תהיי חזקה

תקופה לא קלה לפניך-אני עוברת בדיוק את אותה התקופה...
שולחת לך חבוקים ונשיקות...

 

[שרה155551]

משתתפת בצערך....

כל כך כואב לשמוע. את אימי איבדתי לפני שנה וחודשיים והכאב לא מרפה. לא הספקתי להיפרד ממנה ולהגיד לה כמה אני אוהבת אותה.
קראתי את כל שעברת עם אימך ובוכה איתך.