חדשה, צריכה עזרה

XUXA141

New member
קודם כל לעצור ולחשוב.

פשוט רציונליות - 1. האם יש לך משאבים כלכליים מספיקים כדי לגדל ילד כולל קצת כסף "ספייר" להוצאות לא צפויות? 2. האם יש לך זמן להשקיע בגידול ילד? 3. מהי הסיבה שאת רוצה ילד - האם זה כי את רוצה ילד או כי את רוצה לא להיות בודדה? בענין החופש - זה קשה. במיוחד כשאין בן זוג. ילד דורש המון ויתור על החופש. כאן נכנס הענין הכלכלי, האם תוכלי להרשות לעצמך מטפל לילד כדי שתוכלי בכל זאת לעשות דברים לעצמך כמו ספורט או בילויים. לצאת לחו"ל אפשר בערך מגיל שבע, כשאז אפשר גם להנות איתו בחו"ל. לפני זה לא כדאי - הוא לא יהנה וגם את לא. בהצלחה.
 

marish

New member
ילדים זה לא אושר

אחרת כל ההורים היו מאושרים. את בוודאי מכירה כמה אנשים שיש להם ילדים ואינם אנשים מאושרים. לדעתי, את צריכה לחשוב על האושר של הילד הפוטנציאלי לפני שאת חושבת על עצמך. לא שזה שונה ממצב בו יש זוג הורים, גם אז רצוי שיחשבו על זה, אבל במצבך בכל זאת יש קושי מיוחד. האם יש לך משפחה תומכת? חברים טובים שיעמדו לצדך? וכל מה ששושה כתבה נכון גם. לגבי התמודדות עם בדידות - היו כאן מספר שרשורים ארוכים ומפורטים, נסי למצוא בארכיון.
 

שייגעצה

New member
../images/Emo13.gif אהבתי את הלוגיקה

"ילדים זה לא אושר אחרת כל ההורים היו מאושרים" אחלה לוגיקה. באמת. אני לא צינית. זה באמת גרם לי לחייך ולהגיד "וואלה". רק מה, יש כשל בלוגיקה הזו.. כשל קטנטן. אין אף אדם שהוא מאושר כל הזמן. לא עם ילדים ולא בלי ילדים. אני אמנם אימא. וגם אני, ככל האנשים, נתח נכבד מהזמן שלי "לא מאושרת". אבל את יודעת מה? כשאני מתבוננת בפרי הבטן שלי שמח, אני מאושרת כמו שלא ידעתי אושר מעולם. כשאני רואה כמה פרי הבטן שלי גדל, כמה הוא נהנה, כשאני שומעת אותו צוחק... ברגעים אלו אין מאושרת ממני. זו תמצית האושר. אחר כך, כשאני חוזרת לעסוק בחיים האישיים שלי, באותם מרכיבים הנפרדים מהיותי אם - אני "חוזרת לסורי" ו.. גם חווה קשיים והיעדר אושר.
מה אומר ומה אדבר, אני מרגישה שאני עשירה, בת מזל במיוחד, בזכותם. ולא, לא רציתי ילדים. לא הייתי כמו כל אלו שרוצים ילדים. הייתי יותר כמו נשים פה בפורום. אבל בסוף.. בסוף נכנעתי ללחציו של אביהם.. והיום, אם יש משהו שאני אסירת תודה לו עליו זה על עצם קיומם של הילדים הללו.
 

marish

New member
אין לי ספק שהתבוננות בילדים

יכולה לגרום לתחושות שאת מתארת. מה שמפריע לי, זה כשאנשים מביאים ילדים בתור אמצעי להשגת אושר. ילדים הם בני אדם, וזה בלתי מוסרי להשתמש בבני אדם בתור אמצעים. זה שאף אחד לא מאושר כל הזמן זה לא כשל בטיעון שלי, זה דווקא מחזק אותו - מי שמביא ילדים על מנת להיות מאושר, ולא יודע להיות מאושר מתוך עצמו, צפוי להתאכזב, וזה אכזרי מאוד לצפות מילדים שישמשו כמקור האושר התמידי שלך.
 

שייגעצה

New member
אנשים גם מתחתנים...

בשביל להיות מאושרים. חושבים שאם יהיה/תהיה להם בת/בן הזוג הם יהיו מאושרים. וראי זה פלא! אי אפשר להגיד שחיי הנישואין מביאים את האושר... בני זוג הם בני אדם. וזה בלתי מוסרי להשתמש בבני אדם כאמצעי.. מי שמתחתן על מנת להיות מאושר, מי שמחפש אהבה על מנת להיות מאושר,.. אוקצור.. מי שמחפש את האושר במשהו חיצון כמו שאמרת, יתאכזב. זה מאוד נכון. מאוד אכזרי כלפי עצמך להסתכל על העולם כאילו יש מקור אושר חיצוני תמידי. אכזרי, נאיבי, לא בדיוק בשל לחיים... והופך אנשים לשקים של מרירות. וכפועל יוצא, זה גם אכזרי בשביל הילדים, לגדול עם מישהו מריר כזה..
 

alit2

New member
../images/Emo95.gifעזרה

אל תוותרי על האמהות זה דבר מופלא שאת יצרת ,וילד זה לא מיגבלה זה אושר!
 

I s t a r

New member
האמת היא

שאת לא נשמעת מי יודע מה מאושרת. אנשים מאושרים בחלקם לא מוצאים סיבה או צורך לשפוט או לבקר אחרים על אושר מסוג אחר. בד"כ אנשים מאושרים ושלמים עם עצמם ועם ההחלטות שלהם והבחירות שלהם -יודעים גם להיות מאושרים ושלמים עם הבחירות וההחלטות של אחרים. מההודעות שלך עולה שאת מאוד מרעשת וכעוסה מכך שאחרים מעיזים לבחור אחרת ממך ומהירה מאוד לשפוט לבקר ולכעוס. למה זה? אם את שלמה באושרך, מה כואב לך שאחרת שלמה באושרה באופן שונה ממך? האם זה מאיים עלייך באיזה אופן? מפחיד אותך? מעלה בך שאלות שלא שאלת קודם? למה העובדה שנשים אחרות יכולות להיות מאושרות באמת ,שלמות באמת וממומשות באמת, מבלי לחוות אימהות- מעוררת בך כזה דיסוננס חזק?
 

XUXA141

New member
שכחת מילה אחת - "לדעתי".

ודעתך היא לא אמת מוחלטת, היא לא הטעם של כולם, היא דעתך בלבד אז אם אפשר להפסיק לחשוב שדעתך היא דברי אלוהים חיים והאמת המוחלטת, זה יהיה נחמד ותורם יותר.
 

Dulcinea

New member
טובה, גם אני חדשה כאן

וחשבתי שאולי מחשבותי יענינו אותך. אני בת 44, גרושה בלי ילדים מתוך בחירה. בהתחלה הבחירה היתה "עוד לא" ואחר כך "רק מתוך זוגיות שזה יהיה מתאים בה" - מה שלא קרה. רבות חשבתי על הסיבות לאי רצוני בילדים. לאחרונה ההסבר הנפוץ אצלי הוא שחששתי שכמו בכל הזוגות שאני רואה סביבי (כולל הורי), אשאר עם האב רק בגלל הילדים המשותפים. אצלך המצב שונה, את כן רצית ילדים במהלך הנישואים, אבל בכל זאת את מתארת את השנים האחרונות ככאלה בהן נישואים וילדים אינם חסרים לך. החששות שלך הן מחרטה ובדידות. ובכן, חרטה היא בכל מקרה רגש מיותר ושבעצם מכסה על חוסר קבלה עצמית. חייך לבד ייתנו לך מספיק זמן ושקט נפשי לבחון את עצמך ולהשתחרר מכך ולהיות יותר מודעת לעצמך כך שתוכלי להפיק את המיטב מכל סיטואציית חיים ולא לחשוב "מה היה אילו". ובאשר לבדידות, אני מאוד מבינה את זה אבל גם מאוד חושבת שילד לא עושים מבדידות. זה מטיל על הילד משא הרבה יותר מידי כבד אותו יישא כל חייו - "אתה חיית השעשועים שאמורה לשחרר אותי מבדידותי". וגם אם, וכמובן שכך, לא תאמרי זאת לעולם, הרי שזה יהיה קיים שם בינכם תמיד. ובכלל, החשש הן מחרטה והן מבדידות נובעים מכשל מסוג "דאוס אקס מכינה". כלומר, נלד ילד ואז יחלפו כל בעיותינו. ובכן, זה לא קורה. אנחנו ממשיכים להיות אנחנו ובעיותינו ממשיכות להיות בעיותינו. לא יודעת אם עזרתי. הדבר האחרון שהייתי אומרת, כי זה מה שגם אני עשיתי, תעצמי את העיניים ותדמייני את עצמך כאמא - האם זה מסתדר לך? האם התמונות יפות בעיניך? האם הן מעוררות בך שמחה או חרדה? ולפי זה תפעלי.
 
לכול חברות הפורם!

ברצוני להתנצל על ההודעה שלי ממקודם בצהוריים... הסליחה מגיעה יותר לטובה...גם אם דעתי כפי שפירטתי אותה קודם לא השתנתה אך בהחלט בהחלט יכולתי לכבד את טובה בתשובה הגונה ויותר סובלנית...מאשר לקפוץ ולכעוס ולנסות לעקוץ... אז טובה וחברות הפורם האחרות אני מתנצלת ומבטיחה להפתיע בתשובות הגונות ובסבלנות...
 

gertrude

New member
הי טובה

נראה לי שהפורום הזה יכול לסייע לך בתמיכה הקשורה רק לצד אחד של הדילמה, כלומר בהתחבטויות הכרוכות בבחירה שלא ללדת. אולי תוכלי לראות את הדברים בצורה רחבה ומורכבת יותר אם תעלי את התלבטויותיך גם בפורום אמהות יחידניות מבחירה (שאני לא מכירה, אך נזכרתי בקיומו כשקראתי את הודעתך). החששות שאת מעלה אכן מטרידים ועלו לא פעם בדיונים בפורום, אך לאף אחד מהם אין ולא יכולה להיות תשובה מוחלטת - יתכן שתתחרטי על הבחירה (בין אם תחליטי ללדת ובין אם לאו) וייתכן שתהיי בודדה (בין אם תחליטי ללדת ובין אם לאו). עליך לשקול את היתרונות והחסרונות שבכל בחירה (ואף אחת מהן, לדעתי, אינה חפה מכל חסרון) ולבחור את מה שנדמה שיגרום לך אושר רב יותר (ולצאצא, באחת מן הבחירות לפחות). ועוד משהו, את אומרת שהיו לך ארבע הפלות טבעיות, האם בדקת שאת יכולה ללדת מתרומת זרע - אולי את מייסרת עצמך בהתלבטות שחלק ממימושה כלל אינו אפשרי עבורך, דבר שעשוי לגרום לך צער רב בהמשך (איני יודעת אם ניתן לבדוק זאת מראש)? כך או אחרת, אולי כדאי לשקול גם מיני אלטרנטיבות כגון אימוץ ילד, הורות משותפת עם משפחה הומואית, הורות משותפת עם אבא יחידני וכדומה. מאחלת לך אושר בכל בחירה
.
 

טובה67

New member
היי שוב ו תודה ../images/Emo51.gifלכולן..אבל..

היי שוב לכולן!! אני מודה לכולן על תגובתכן אפילו אם נשמעו לא טובות- (וההתנצלות מתקבלת מ ALICEA). יכול להיות שזה בגללי כי אולי לא הסברתי את עצמי נכון. ההחלטה או ההתלבטות להבאת ילד לעולם, אינה נובעת מבדידות, אלא מהרגשה, או צורך (לא קל לבטא בדיוק למה). בתקופת נישואיי כן רציתי ילדים, אך לא יצא. אני התרגלתי להיות לבד, להיות חופשית, ולעשות מה שבא לי,מתי שבא לי בלי להיות תלויה באחרים ובלי שאחרים יהיו תלויים בי. ואני מודעת לכך שההתלבטות נובעת משינוי ההרגל, ולא מחשש לאיבוד החופש. או מחשש שאשאר בודדה- יש לי משפחה וחברים.-הרצון הוא בשביל שיהיה מישהו שיקרא לי "אמא". הילד לא יהיה "תינוק מבחנה" ועוד מוקדם מאוד לחשוב על שם...ALICE כי עדיין לא החלטתי..ובאמת יש עוד התלבטויות ובוודאי שלא קשורים לבדידות או לאיבוד החופש. ואני מאמינה שאם אחליט להביא ילד לעולם זו בטוח לא מסיבה אנוכית. והילד בטוח לא יהיה מסכן אם לא יהיה לו אבא. וגידול נכון לא חייב להיות עם שני הורים. נכון שיש דברים רעים בחיים האלה..כפי שאמרה ALICE אך יש גם דברים נפלאים. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה...ואני אנסה לעשות כך בקשר להחלטתי. טובה
 
אני לא מבינה...

טובה...ביקשת תגובה ביקשת עצה או עזרה ... לא אמרת מה את רוצה לשמוע ולכן כתבתי את דעתי שבעיקבותיה הגיע גל של תגובות להודעה שלי "לא מסכימות"," למה מי את" וכ"ו... כול כך חסודות עד ששכחו בכלל שטובה ביקשה עזרה...הייתן רושמות כול אחת מה דעתה וזהו...אבל לא,הראשונה שרשמה משהו קיצוני קצת ישר נתקפתן פאניקה ושחכתן מהכול!!! יאללה חבורה של מ-ת-ח-ס-ד-ו-ת!!! שלא מוכנות לקבל את השונה מהן והאמת טוב שאתן לא רוצות ילדים כי כאלה כמוכן כבר יש מספיק! לא צריך עוד...
 

טובה67

New member
היי!!|../images/Emo32.gif אולי בגלל שחלק מכן לא

רצו ילדים מהתחלה, אז לא היו לכן את כל ההתלבטויות האלה. מקווה שאתן מבינות אותי טובה
 

שייגעצה

New member
תראי טובה

גם אני לא רציתי ילדים. הראשון נוצר בלי להתכוון... השאר לאחר לחץ מאסיבי של האבא. ואני לא מצטערת. נהפוך הוא. אני מודה לו על כך. כל אחד יכול לדבר רק מניסיונו ולעולם לא יוכל לייעץ לך. בסופו של דבר האחריות תהייה שלך. וגם כשחולקים את הגידול עם אב, עדיין האחריות היא שלך ושלך בלבד. אז, התלבטי היטב, כי זה כרטיס בכיוון אחד.. ואם תחליטי על "כן" - שכחי מהלבטים לעד...
 
למעלה