חדשה- שלום אפשר להצטרף?

[anna the best]

חדשה- שלום

אפשר להצטרף?

גיליתי עכשו את הפורום שלכם, וחרשתי עליו איזה שעה עכשו...
ובאתי לכאן לספר את הסיפור שלי ולבקש קצת תמיכה

אוקיי, אני בת 22, אף פעם לא היה לי חבר. כל התיכון הייתי ביישנית קיצונית, לא תיקשרתי עם אף אחד (רק עם חברות קרובות), בטח שלא עם בנים. תמיד חשבתי שבצבא זה יעבור, בצבא אני אפתח, בצבא אני אכיר מישהו... וזה לא קרה

חוץ מפעם אחת בעצם, שאיזה אחד התחיל איתי באוטובוס, אבל הוא היה... אני לא רוצה להגיד אגרסיבי- אבל היה בו משהו שהוא חשב רק על עצמו ולא היה קשוב אליי והיה יותר מדי... יותר מדי ניסה להתקרב. והוא כן נגע בי אבל זה לא היה נעים ולא היה כיף.
ואז השתחררתי, נסעתי ל-7 חודשים לבד בדרום אמריקה. בדיעבד אחת ההחלטות האדירות והכי טובות שקיבלתי. אחת המטרות של היטיול היתה להפתח מהבחינה הזאת, ולהכיר מישהו... אפילו סטוץ או משהו. כי בצבא כבר התחלתי להרגיש ש"אני לא בסדר", ופחדתי לספר לאנשים שבחיים לא התנשקתי, כי פחדתי שהם יחשבו שאני ממש לא בסדר... ואז בברזיל היה לי סוג של סטוץ- לא עד הסוף, רק כמה נגיעות ונשיקות קטנות

אבל היה ממש ממש כיף.
וזהו, עכשו אני פה, מתה שיהיה לי קשר זוגי אמיתי, מתה למגע... בא לי!
ו... מקווה לקצת עצות או משהו, מקווה ללמוד להפתח ולהיות בזוגיות...

 

[dori78]

ברוכה הבאה

מאחלת לך שתצליחי לעבור את המשוכה.
אל תפחדי, הנושא של "לספר או לא לספר" על חוסר הניסיון כבר עלה פה לא פעם - אני דוגלת בלהגיד את האמת, בסופו של דבר זה יהיה הכי קל. נורא קל לשקר בהתחלה, את יודעת כמה קשה זה "לשמור" על השקר?

תמשיכי לקרוא ולכתוב, אני בטוחה שתמצאי פה הרבה דברים מעניינים.
מה שבטוח - תרגישי חופשיה לשאול מה שמתחשק לך.

 

[supersonic777]

ברוכה הבאה...

 

[Elle992]

קודם כל-ברוכה הבאה!

דבר שני....אני מאמינה שאולי זה פשוט לא היה "הטיימינג" הנכון או לא בסיטואציות הנכונות ועקב כך לא הצלחת להכיר בני זוג פוטנציאלים,

תני הזדמנויות...תצאי ותנסי לבלות את זמנך במקומות שאת אוהבת/עושים לך טוב, תנסי לפתח תחביבים. ואם יש לך תחביבים מוזנחים-זה הזמן בהחלט להתחיל לפתח אותם, אני אישית חושבת שכשזה אמור להגיע זה פשוט מגיע, לפעמים אנחנו מנסים בכוח וזה לא מועיל ולפעמים אנחנו סתם יושבים באיזה ספסל או בספריה או סתם בתור בסופר. אני מאמינה שצריך לב פתוח וראש פתוח,

אני מאחלת לך המון בהצלחה ותמיד תזכרי...לא משנה מתי זה יקרה העיקר שזה יקרה במקום ובזמן הנכון שתצליחי להפיק מזה הנאה. ואת מוזמנת להשאר ולהשתתף בדיונים וכד' בתקווה שתרגישי בטוב ובנוח איתנו

 

[A 26 cm Schlong]

"כשזה אמור להגיע זה פשוט מגיע"

זה המשפט שכל המיואשים אומרים לעצמם בשביל להצדיק את קיומם הבודד.

בשביל שזה יגיע צריך לעבוד קשה ולא לשבת בבית ולחכות שהנסיך/ה ידפקו על הדלת ויישאו אותנו אל עבר השקיעה.

 

[Saladin]

בא לי לעשות לך לייק

 

[AlanSmith]

במקום מיואשים הייתי אומר "אדישים"

 

[dori78]

ועוד משהו חשוב

גם אחרי שזה מגיע, זוגיות זה דבר שצריך לתחזק, בדיוק כמו בית.
אחרת אתה מוצא את עצמך אחרי כמה שנים בתוך בית עם טיח מתקלף, נזילות מהדוד ותנור שמקצר את כל הבית.

 

[Reyn]

 

[Sound 0f Silence]

אכן

לרובנו נוח להישאר ב- Comfort zone שלנו מאשר לצאת ולהתמודד עם החיים האמיתיים והאתגרים שהם מציבים לנו. אמא שלי תמיד אמרה לי את אותו משפט שכתבת, "הנסיך" לא יבוא לקחת אותי מהבית על סוס לבן וישא אותי אל עבר השקיעה חח למצוא בן/בת זוג זה גם עבודה ולא תמיד היא פשוטה.

 

[Saladin]

מה שמטריד אותי לעתים קרובות

הוא שלפעמים נראה שככל שעולים בגיל זה נהיה יותר קשה לקחת את הפרויקט של להתמודד עם החיים האמיתיים בתחום המיני/זוגי בנוסף לפרויקטים האחרים - לימודים וכמובן גם עבודה. לפעמים מציקה לי המחשבה שבגילאים צעירים יותר קל למצוא אהבה ולחוות חוויות ואחר כך צריכים לרדוף אחרי הרכבת כל הזמן. בגלל זה יש לי כל הזמן פיתוי "לברוח מהאחריות", לשים זין על הכל כמו שנאמר ולחיות בלי מחויבויות רציניות לפחות לאיזו תקופה כדי להדביק את הפער.
מצד שני הבריחה ממחויבויות יכולה ליצור ריקנות ושעמום שהם: א. לא סקסיים. ב. מורידים בעצמם את החשק לצאת ולהתמודד עם החיים האמיתיים.
סליחה על החפירה.

 

[Saladin]

בינתיים עניתי לעצמי.

והתשובה היא אותה תשובה שאני עונה לעצמי בשנה האחרונה בערך: צריך להסתכל על אילו דברים מחזקים אותך ואילו דברים מחלישים אותך. להסתכל אחורה זה אחד הדברים המחלישים. צריך לחשוב קדימה. ככה, במקרה הכי גרוע נמות חסרי ניסיון אבל זה לא יפריע לנו. צריך להפסיק לבעוט בדלי, להפסיק להעלות גרה ולמחזר חומרים ישנים. בקיצור להפסיק לחפור ולחזור לפעילות

 

[Sound 0f Silence]

אם תמשיך לחשוב ככה אז באמת סופך יהיה לבד

כשתיהיה זקן יהיה לך מספיק זמן לחשוב על כל הדברים שפספסת בחייך. בינתיים תנסה לחוות ולהספיק כמה שיותר דברים חדשים. אני לא חושבת שמאוחר מדי כדי למצוא אהבה (אתה רק בן 30, לא?) ללמוד משהו שאתה אוהב ולעסוק בתחום שעושה לך טוב על הנשמה..נכון שזה לא קל לכולם אבל החיים לא פשוטים ומלאים באתגרים. אני מאד מנסה להימנע ממחשבות כאלה ואצלי זה די קשה כי כולם מסביבי מציקים "מה עם חבר?", "מה עם ילדים?" וכו.. ואני באמת רוצה להתמסד ואני רוצה ילדים, אני בת 28 והשעון הביולוגי מתקתק נו מה לעשות, אז באמת אין לי את כל הזמן שבעולם לדברים שאני רוצה.. אבל אם אני אמשיך לשקוע במחשבות האלה שבאמת מאוחר מדי, אני אשאר בלי כלום ואז באמת אני אגיע לגיל שמאוחר מדי. הכל תלוי במטרות שהצבת לעצמך.. האם אתה רוצה להתמסד ולהקים משפחה? או שאתה מעדיף לחיות כמו פרפר, לעבור מבחורה לבחורה ולברוח ממחוייבות כל חייך? אם בחרת באופציה השניה אז אין לך מה לדאוג ויש לך את כל הזמן שבעולם..רק שבעתיד אתה לבטח תרגיש תחושת החמצה, כישלון וריקנות. לברוח ממחויבות כל הזמן זה לא הפתרון (לאו דווקא בתחום הזוגיות), זה ממש לא בריא נפשית..אנחנו חייבים להתמודד עם החיים ולהפסיק לפחד God dammit.
עכשיו אני חפרתי.

 

[סתוונית היורה]

יש עוד אופציות

 

[Sound 0f Silence]

?

 

[סתוונית היורה]

הצגת שתי אופציות מאוד קיצוניות

הבנאדם עוד לא עשה את הצעד הראשון שלו בזוגיות, וכבר את מצפה ממנו לחשוב על "התמסדות" והקמת משפחה? ואם לא... הוא חייב להיות "פרפר שבורח ממחוייבות כל חייו" וסופו לחוש "החמצה, כשלון וריקנות"

. לא הגזמת קצת

לא עדיף קודם כל לחפש בת זוג שיהיה לו טוב איתה, בלי להטיל כזה משא כבד על הכתפים של הקשר הזה?

גם לגביך, אם יורשה לי להעיר, להגיד ש"השעון מתקתק" בגיל 28 זה בהחלט מוגזם, אלא אם כן החלטת שאת צריכה לסמן V על X ילדים עד גיל Y. זו גישה מאוד עצובה בעיניי, ואני בטוחה שהיא גם לא מושכת בני זוג פוטנציאליים.

 

[Sound 0f Silence]

אנחנו לא נהיים צעירים יותר משנה לשנה

אז כן, צריך לחשוב גם על זה. לקחת כמה משפטים שכתבתי ועשית סלט שלם ועיוותת את דבריי.

 

[סתוונית היורה]

אין טעם לחשוב על יותר מדי דברים בבת אחת

זהירות, קלישאות:

פרה פרה
החפזון מן השטן
הדרך חשובה מן המטרה
תפסת מרובה, לא תפסת
האדם מתכנן, ואלוהים צוחק
גם מסע של אלפי מילין מתחיל בצעד אחד
טובה ציפור אחת ביד משתי ציפורים שעל העץ
לעולם אינני חושב על העתיד; הוא מקדים לבוא דיו (אלברט איינשטיין)
לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים (אוסקר ויילד)
ילדים – הם האנשים לעתיד לבוא. כלומר, הם עתידים להיות, ועתה כביכול אינם קיימים. והרי אנו קיימים ועומדים: חיים, מרגישים, סובלים (יאנוש קורצ'אק; בעצם, לא כזו קלישאה)

ועוד שיר רלבנטי בלינק.

 

[Sound 0f Silence]

את לא רוצה ילדים, החלטה שלך.

אבל אל תגידי לאחרים איך לחיות ומה לחשוב. הגישה שלי עצובה בעיניך? זכותך לחשוב ככה. גם חיים ללא ילדים זה עצוב בעיני (לא מתכוונת לפגוע באף אחד, זוהי דעתי).
כמובן שקודם ארצה להתנסות בחיי הזוגיות ולמצוא אהבה, ואחר כך דברים אחרים יבואו בזמנם. זה שאני בת 28 והשעון הביולוגי מתקתק זאת עובדה.

 

[סתוונית היורה]

את ממש לא פוגעת בי

לא התכוונתי להגיד לאחרים לא להביא ילדים. התכוונתי למשהו אחר. מי שהבין, הבין.