חדשה

[inbal38]

חדשה

שלום לכולם ! אני אמא ליודי (שם חיבה ליהודה) שנולד לפני 4 שבועות בדיוק עם ק"ב דו צדדי ברמה בינונית+. אנחנו מטופלים אצל פרופ' פורת בהדסה ומאוד מרוצים ממנו. את הקלאב פוט גילינו בUS שיגרתי בשבוע 22 אחרי שאני עם ההיפוכנדריות שלי לא הרגשתי תנועות. יודי אמור בעז"ה לעבור ניתוח בשתי הרגליים באמצע אוגוסט. אני מאוד מפחדת מההחלמה של הניתוח. מה גם שעוד לא החלטנו אם לקחת את הניתוח באופן פרטי, הייתי רוצה לשמוע חוות דעת על כך. יודי מאוד מאוד (ממש בלשון המעטה) לא שקט. כל זמן שהוא ער הוא בוכה. לא עוזר על הידיים. אני "משועבדת" לנידנודים בעגלה, עד שהוא נרדם ותוך 2 דקות הוא שוב מתעורר, בוכה. לדעתי זה עניין של גזים, אבל כל מי שרואה אותו אומר שזה הגבסים, שרואים שהוא סובל. מכירים את אלו ? שמסתכלים ומעירים "ומאירים". מה שבטוח שאני לא ישנה, לא בימים ולא בלילות. חשבתי לפנות לביטוח לאומי לבקש האכה בחופשת הלידה. יש הרי הארכה לתינוק שמאושפז בבי"ח יש הארכה לחופשת לידה, אז למה שלא יכירו באמא שצריכה פעם בשבוע לנסוע לבי"ח להחליף גבסים, וכל ה-3 חודשים התינוק עם גבס. מה אתם חושבים על זה ? לפעמים אני מוצאת את עצמי מניקה את הקטן ומיישרת לו את הרגליים שוב ושוב. ואז אני אומרת את מה שאמרתי לו ברגע הראשון שראיתי אותו עלי עם הק"ב. תינוק שלי כ"כ הרבה אהבה מחכה לך. אני אוהבת אותך תינוק שלי ואני אעשה הכל למענך. למען שיהיה לך טוב כל הימים. כ"כ קשה לראות יצור קטן וחסר אונים סובל. בעת החלפת הגבסים הוא צרוח עד שהרופא כבר חושב שהוא יאבד את ההכרה. אשמח לקבל עידוד ותגובות. ענבל. אמא שלי יודי, (וגם של האח הגדול אשר המכונה אושר)

 

[אנגלה3]

היי ענבל../images/Emo140.gifוברוכים הבאים אלינו למשפחה

שלום ענבל, מזל טוב להולדת הבן, יודי

, איזה שם חיבה מקסים. שמי אנג'לה, אמא לשני בנים מקסימים, הבכור, אלמוג בן ה-10.5, והקטנציק, שחר בן החצי שנה. שחר נולד עם ק"פ חד צדדי ברגל ימין, עברנו סדרה של 8 גבסים, כשהראשון היה ביומו השני לחיים, בגיל חודשיים, אחרי הגבסים ותיקון מלא של הק"פ, עברנו לנעליים, דניס בראון, ל-23 שעות ביממה עם שעה חופש למקלחת והחתלות. היום, אחרי 4 חודשים מלאים עם הנעליים וששחר הגיע לגיל 6 חודשים (לגיל עמידה) קיבלנו אישור מהרופא שלנו, ד"ר פנסקי המדהים, להוריד את הנעליים ל-12 שעות לילה בלבד. גם שחר היה מאוד, אבל מאוד לא שקט בשלושה החודשים הראשונים ושום דבר לא הרגיע אותו, הוא מאוד סבל מגזים ואת זה אני יודעת בגלל שהוא היה מתכווץ כשהיה בוכה, תנסי את הגרפווטר נגד הגזים, לנו זה עשה פלאים. אם את לא רואה שינוי בצבע של האצבעות, או שינוי בטמפרטורה שלהן - ז"א שאין לחץ של הגבס והבכי הוא לא מהגבס. תתפלאי לגלות עד כמה הם סגלתניים, הם מסתגלים לזה מהר מאוד, שחר שלי היה בועט עם הגבס

לכל הכיוונים. אני מאוד מזדהה איתך בנושא השינה (הוכחה לכך היא שעת ההודעה שלי

), שעות השינה שלנו מצטמצמות להפליא. אין באפשרותי לעזור לך לגביי הניתוח, אנחנו לא עברנו אותו, אבל אני בטוחה שתקבלי כאן הרבה עצות טובות ממנוסות ממני בעניין, הגעת לפורום מאוד חם ומשפחתי, אני מברכת כל יום על כך שמצאתי את הפורום, מקבלים כאן הרבה תמיכה, עידוד וחיזוקים

. לגבי ביטוח לאומי, את יכולה לנסות, אני יודעת מניסיון שפניתי ליועץ המס שלי והוא ניסה ולא יצא מזה כלום, אבל את בהחלט יכולה לנסות. אנחנו כאן לכל שאלה ועניין (את תראי שמהר מאוד תמצאי את עצמך מייעצת מניסיונך לאמהות אחרות

). הכי חשוב זה לא להתייאש ולא לוותר, חשוב מאוד להקפיד על הוראות הרופא המטפל כדי לקבל תוצאות טובות. בהצלחה בניתוח ושנשמע בשורות טובות

. לילה טוב אנג'לה

 

[אירנה ק]

שלום, עינבל

אני אירנה, אמא למאיה בת שנה וחודש שנולדה אם ק"פ ברקג ימין. עברנו את כל הגבסים והניתוח. עכשיו עם הנעליים רק בלילה. בקשר ליא-שקט אני לא יכולה להגיד שהבת שלי סבלה מאוד מהגבס היא לא היתי יושנת הרבה בשעות היום בלילות היתה קמה פעמים בשביל אוכל. גם בכר בלי גבס היא לא ישנה הרבה במשך היום. תקופת הגזים היתה קשה אבל לא נורא ( התקפות פעמיים ביום). עשיתי לה הרבה מסזים, היתי משכיבה אותה עם הבטן על הזרוע שלי כך שהבטן שלה נמצאת על כף ידי ועשיתי עיסוי. בזמן התקפת גזים ממש שמתי אותם יוצאים החוצה . גם לפני כל ארוחה נתתי לה שתי טיפת חליטת קמומיל ( כל יום טרי) לא יודעת להגיד בוודעות מה עזר אבל עברנו אותה לא רע. בהצלחה

 

[sigis7]

בקר טוב!../images/Emo42.gif

לפני הכל: מזל טוב וברוכים הבאים!

שמי סיגי ואני אמא לחמודונת בת 11 וחצי חודשים בע"ה( הזמן טס....)אנחנו ירושלמים ומטופלים בשע"צ. אני מסכימה איתך וגם עם אנג'לה בנושא הבכי. הגיבוסים ואצלינו גם ההורדה של הגבס, גורמים לרוב הקטנטנים לצווח עד שנדמה לך שעוד שניה כל החלונות באיזור יתפוצצו מהעוצמות...ולפעמים יש אי נוחות גם ביום של הגיבוס מחדש, אולם מתוך "טיפונת" ניסיון שיש לי עם תינוקות, יש כאלה שהם צרחנים מטבעם (גזים או כל דבר אחר שמחריד אותם בעולם הנפלא שלנו) ובינהם יש את אלה שרק נידנודים עוזרים להם. ד"א, הילדים האלה הם אח"כ ילדים מדהימים באינטליגנציה שלהם (זה הנסיון שלי). אני נעזרתי המון בטרמפולינה שאפשר לנדנד אותה, ואח"כ בנדנדה.טיפ קטן: כשהוא נרדם, אל תעבירי אותו מהמקום בו הוא נרדם אל מקום שקט כי זה מה שיגרם לו להתעורר. הוא ישן יותר זמן בתוך ה"רעש".לנושא הגזים: לנו עזר הסימיקול, אבל כל ילד הוא שונה ועל כל אחד פועל תכשיר אחר, מה שעזר יותר מהכל הוא הזמן שחלף

אל תתרגשי (קל לומר) מכל ההערות למיניהן ע"כ שכואב לו והוא מסכן, ובטח הוא רוצה לאכול וכו' המשיכי להאמין לעצמך ולתחושות שלך!בידקי את האצבעות שאינן מכחילות, כמו שכתבה אנג'לה, והיי רגועה! בקשר לניתוחון: אצלינו ב"ה זה עבר מהר מאד, אולי רבע שעה והכל חלף.הקטנה לא צרחה יותר מידי, ואפילו פחות מתמיד. אני הייתי סופר לחוצה מהניתוחון, אבל באמת שעבר בקלות יחסית. גם היום של אחרי, לא היה נורא באופן חריג. טוב, קצת הארכתי. אשלח לך מסר עם מס' הטלפון שלי באם תרגישי צורך תתקשרי! יום מקסים!

 

[inbal38]

תודה לכולם !

נחמד לראות את השעות המגוונות...ההשכמות הליליות האלו מאוד קשות. התינוק הגדול שלי (אשר בן שנה וחמישה חודשים) היה תינוק ממש נוח. הוא היה יונק 5 דקות ונרדם ל-3 שעות מדויקות. באמת חשבתי להשקיע בנדנדה שתעשה את העבודה במקומי. היד כבר כואבת מהנידנודים האלה... אני ילדתי בשערי-צדק ויודי גובס כבר בליל הלידה למרות שלא רציתי, וניסיתי להתעקש לא איפשרו לי אחרת. ילדתי לפנות בוקר, וכבר שהגענו לתינוקיה אמרו לנו שהאורטופד צריך להגיע כדי לגבס אותו. בעלי חיכה עד 9 בערב עד שממש כבר גירשו אותו, אני הלכתי לישון כך שמצאתי את עצמי, אחרי 2 לילות ללא שינה, "מושכמת" ב-11 בלילה, עומדת אפופת שינה ומגבסים את התינוק הקטן שלי בפעם הראשונה, ובעלי בבית. החלטנו להמשיך את הטיפול בהדסה אצל פרופ' פורת. רציתי לדעת לגבי כל אלו שעברו את הניתוח. האם טופלתם באופן פרטי? האם יש משמעות לקחת את הניתוח באופן פרטי ? אשמח לקבל תגובות, ובינתיים, במיוחד לכל מי שמשאירה את האוצרות במעון/גן/מטפלת ויוצאת לעבודה, שיהיה לכן יום טוב, לכולם, ענבל.

 

[sigis7]

מצחיק אבל...

אני רציתי שיגבסו מיד אחרי הלידה. ילדתי בחמישי בערב ואת הקטנה גיבסו...עם כניסת שבת. גם אני הייתי לבדי, אבל האמת שהאחיות בתינוקיה בשע"צ כל כך תמכו בי.

 

[גן עדן היחידה]

יו, ריגשת אותי והחזרת אותי כ 4 שנים אחורה...

בדיוק מה שאת מתארת, הרגשתי עם תמיר, כיום בן ארבע וחצי... עם כל הגזים וההתחלה הקשה שגם ככה יש לתינוקות, עוד היה את עניין הגבס כאשר את יודעת שזה בשבילו אבל יחד עם זה נקרעת בין חוסר שעות השינה שלך ושלו והכי גרוע, שאת לא יכולה להועיל לו, לא לקפל את הרגליים לסיוע בהוצאת הגזים וכד... גם לי לפני 4 שבועות ב 20.6 נולד ילד, אז אולי זה אותו תאריך... ושוב, אני מוצאת את עצמי מותשת, עם גזים וללא יכולת לסייע (למרות שתודה לאל הפעם, בלי קלאב פוט) ,אבל שוב..... כל מה שאפשר לומר לך, ואם זה מנחם אותך, זה עובר, זוהי קלישאה אבל זה ככה, קצת סבלנות, קצת תרגילים פה ושם ונשכח הכל... גם תמיר, הבן הגדול שלי היה צורח עד שכמעט איבד את ההכרה אבל לא, הוא חי, צוחק ושכח הכל (אנחנו לא) תרגישי טוב ונסי לקבל סיוע מהמשפחה כמה שיותר... אורית

 

[inbal38]

אותו תאריך !

איזה קטע... גם אני ילדתי ב-20.6 ב-4:40 לפנות בוקר בשערי צדק ! איפה את ? אני מנסה לקפל לו את הרגליים לגזים אבל אני מפחדת שאני מכאיבה לו עם הגבס. אני כבר כ"כ רוצה להיות אחרי. לגבי המשפחה, אז מאוד מאוד קשה להם. פשוט קשה להם. הילד הראשון שלי נולד אחרי 5.5 שנות ציפייה. האמת שכולם ריחמו עלינו, ואני לא אשקר שהיה לנו קשה לא פעם, אבל היתה לנו תקופה מאוד מאוד יפה ביחד. הרגשנו צעירים וניצלנו את זה. נסענו, בילינו, עשינו המון כיף, ובנינו את הקשר ביננו. הראשון שלי ילד פלא. פשוט אושר של ילד.חכם, כובש, מצחיק. פשוט אין מלים לתאר אותו. ואז בא יודי שלנו. שהוא לגמרי שונה. הוא מאוד שברירי כזה (אני ל זוכרת שעם הגדול השתמשתי בכלל בחיתולי new born למרות שהם נולדו כמעט באותו משקל). הוא קטן כזה ובכייני. ממש שונה. אז למשפחה עוד יותר קשה. אנחנו די עם עצמנו. כ"כ קשה לראות את האוצר שלי שוכב וסובל ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי להקל מעליו את הסבל. מה שכן אני מאוד מודה לקב"ה שילדתי בקיץ. אני לא מתארת לעצמי גבס קר שלוקח שעות להתיבש באמצע החורף, ולילד קר. וחוץ מזה לכלוא את הרגליים בתוך מליון שכבות. יודי שוכב לו בלי מכנסיים, מזיז את הרגליים ומנסה לבעוט...

 

[גן עדן היחידה]

אני את תמיר ילדתי בחורף!!!!

ולא עובר יום עכשיו שאני לא מברכת על העובדה שאת מאור, הרכש החדש ילדתי בקיץ... שימי לו הרבה מזגן ובאמת, לנסות בסבלנות כמה שרק ניתן, למרות שזה קשה.. אני ילדתי בתל השומר וכן, גם אני מתייחסת לשני קצת כמו ילד ראשון, מוזר!!! שיהיה לנו יום מקסים , תצאי איתו קצת החוצה, אולי זה ישפר את הרגשתך אורית

 

[eyaala]

הי ענבל

אין לך מושג איזה ילד מקסים הוא הולך להיות חכי קצת את קיבלת מתנה ילד מהמם שיגדל קצת יעבור את שלב הגבסים שזה שלב שקשה לו והוא יהיה ילד מהמם . אצלינו זה בדיוק היה הסיפור ילד בכייני עדין שברירי ... אשמח אם תרצי לראות איזה בונבון חכם ושובב אמיתי יש לי בבית שעושה דברים שילדים בני שנה לא עושים.... חכי קצת תופתעי לטובה ממנו. הייתי חייבת לכתוב לך ... אני הולכת אליו

 

[eyaala]

|הי ענבל ויודי

הי ענבל קודם כל המון המון מזל טוב... אני אמא לתינוק מהמם בן 6.5 חודשים ילד מתוק ומקסים שנולד עם קלאב וט ברגל ימין. גם אנחנו גובסנו בגיל 5 ימים אני ילדתי באסף הרופא אבל לא הסכמתי שיגבסו (רציתי לטפל בשנייד) ואכן גובסנו שם. אני זוכרת את עצמי בגיבוס הראשון עם כל ההורמונים והרגשות של אחרי לידה , מתקשה מאוד עם הסיטואציה לראות את התינוק שלי סובל. השלב של הגבסים הוא שלב מאוד קשה , אצלינו זה היה שלב של המון בכי מצידו אני במשך שלב הגבסים ישנתי איתו בלילה כשהוא ישן עלי זאת היתה הדרךך היחידה שהוא נרגע. גם במהלך היום הוא היה עלי בטן אל בטן תנסי אצלי זה מאוד עזר לו. א ב ל רוצה לעודדד אותך שהשלב של הגבסים הוא שלב קצר יחסית וזה עוברומהר מאוד עוברים לנעליים שאיתם ההתמודדות יותר קלה. תנסי למצוא לו תנוחה שתהיה נוחה לו עם הרגליים , תנסי להניח לו את הרגליים על חיתול אולי זה יעזור. לגבי הניתוח קשה לי קצת לייעץ לך אנחנו לא עברנו אותו

אבל לפי מה ששמעתי וקראתי זה ניתוח פשוט וקצר ולא יודעת אם יש צורך לעשות באופן פרטי. תנסי להניק אותו מיד לאחר שמסיימים עם הגיבוס אצלינו זה גם עזר והרגיע. הנסיך שלי קורא לי צריך את אמא אני אשמח לשוחח איתך בטלפון ללוות להדריך וליעץ מנסיוני הדל. אני אנסה להכנס מאוחר יותר אם יהיו לך עןד שאלות אם את רוצה לשוחח שילחי לי את מספר הטלפון שלך במסר שיהיה יום שקט בלי בכי

 

[פרלמנים]

../images/Emo140.gifבוקר אור לענבל, יודי, אושר והמשפחה../images/Emo140.gif

הי, ברוכים הבאים לביתנו

אני ג'סיקה, אמא של דניאל-עוז בן כמעט שנה, נולד אף הוא עם קלאב פוט (חמור מאוד) בשתי רגליו. מטופל בביה"ח שניידר אצל דר' וייגל ודר' בקר. אנסה לענות על כל שאלותייך: ראשית, אתם מטופלים אצל פורת שנחשב לאחד הטובים ביותר בטיפול בק"פ. עדיין לא שמעתי על הורים שהחליטו לעבור את הניתוח באופן פרטי, לדעתי אין שום סיבה לכך. קראי כאן בקישור שאלות ותשובות נפוצות לגבי הניתוח-מניסיוננו. אין מה לפחד מההחלמה, זה ניתוח של כמה דקות, בסופו יש גבס לשלושה שבועות וזהו-נגמרים הגבסים.אבל, עוד חזון למועד, בואי נדבר קצת על הגבסים, נחזור לשיחות על הניתוח בהמשך הדרך. בכל דבר הקשור לגידול ילדים, חינוך וכו', תמיד יהיו "נשמות טובות" שיעירו לנו הערות. את חושבת שאני לא שמעתי הערות על הגסב? מבטיחה לך ששמעתי את המילים "איזנ מסכן" עשרות ומאות פעמים... לשמחתי, יש לי פה לא קטן, ופשוט עניתי לכל מי שהעיר. ההערות האלה תקפות לכל דבר, חכי שיעירו לך על הנקה ממושכת (אני עדיין מניקה, ואין לך מושג כמה הערות אני מקבלת בסגנון "זה רק מים בצבע לבן בגיל הזה... אין לזה ערך תזונתי" וכו'

)... אני מאמינה שבגלל שהגבסים על הרגליים מגיל אפס, הפצפונים המקסימים שלנו רגילים לזה, אני לא בטוחה שזה הכי נוח בעולם, בחום הזה, אבל זה שלב מאוד קצר בטיפול, עוד חודש+ זה כבר מאחורייך... רוב הסיכוים שחוסר השקט שאת מתארת נובע באמת מהגזים (אנחנו השתמשנו בגרייפווטר, זה היה מעולה-אבל כמו שסיגי כתבה, הזמן שעבר עזר הכי הרבה

) דניאל גם צרח את נשמתו בגיבוסים, ברגע שעזבו את הרגל הוא היה נרגע-זה תהליך שמלווה באי נוחות והקטנים אינם רגילים להתעסקות עם רגליהם-אין מה לעשות מלבד המנחם הלאומי-ציצי.

מיד אחרי הגיבוס... ואז הם נרדמים והכל נרגע

אנחנו כאן כל הזמן. תרגישי בבית. ג'סיקה

 

[תחיצ]

ענבל שלום

אני תחיה, אמא למלאכי (שכשמו כן הוא) בן שנה ו8 חודשים, נולד עם ק"פ דו"צ. גם אנחנו מאזור ירושלים ומטופלים בהדסה - אך בהר הצופים משקולי נוחות, קרבה וחניה... לגבי הניתוח - למיטב ידיעתי, בהדסה עושים את הניתוח אחד משלושה רופאים: פורת (ממעט לנתח), למדן (תלמידו ומתמחה גם בק"פ, אם את בעין כרם בטח נתקלת בו, הוא מאד מקצועי ונחמד) ולפעמים סימנובסקי (שהוא מטפל בנו, הוא מנהל מח' אורטופדית ילדים בהה"צ, ומנתח לפעמים בעין כרם). בכל אופן - אין מצב שטפלי סתם על מתמחה או מישהו שלא מבין. כך שחבל על הניתוח הפרטי. לגבי הגבסים והכאבים - אני מסכימה עם רוב האמהות כאן שלא חושבות שהילדים סובלים. "בגדול" הם הרי לא מכירים שום דבר אחר. מבחינתו של מלאכי, הרגלים תמיד עם נעלים / או גבסים / דניס בראון, (מחק את המיותר), ואת יכולה לשמוע כאן ספורים מצחיקים ממש על מה הילדים אומרים או עושים לגבי הנעלים שלהם (תקראי את ההודעה של יחיאלוש מהימים האחרונים). ולגבי חופשת הלידה - אני מסכימה איתך, היא קצרה, עמוסה מאד, ולא מצליחים לנוח בכלל. אם לא יסתדר לך דרך ביטוח לאומי - תנסי אולי להאריך (זה יוצא גם תקופת חגים אז יותר קל להאריך), או לנסות לקחת ע"ח ימי מחלה או חופשה. לפעמים ממש חייבים את זה. ובכל אופן, מזל טוב וברוכה הבאה למשפחתנו הרחבה והתומכת.

 

[inbal38]

תודה !

אני מאמינה שתהיה לי בעייה להאריך, גם ככה הם לא מסתדרים בלעדי וכבר הספיקו להתקשר אלי. אני כ"כ מרגישה מותשת. האמת שאני קצת מזלזלת ולא לוקחת ברזל למרות שהמלצת הרופא היתה לקחת לפחות חודש אחרי הלידה, אני לא לקחתי בכלל. הם לא משפיעים עלי טוב. לגבי הניתוח, אז פורת אומר שיש שם גם מתמחים שעושים את הניתוח, אבל תמיד עומד לידם רופא מקצועי. הניתוח מאוד יקר. וזה מתווסף להוצאות השוטפות של הטיפול הפרטי שאנחנו הולכים לפרופ' פורת (אנחנו במאוחדת) אנחנו מגיעים ממודיעין, כך שזה חתיכת נסיעה כל פעם עד ירושלים, למצוא סידור לגדול בינתיים, ולחזור הביתה מהר לקחת אותו. עכשיו הפשוש קצת שקט. עשיתי לו אמבטיה טובה (כמה שאפשר) והוא אפילו לא בכה מה שהוא עושה תמיד. הוא גם חייך אלי, כנראה ממש נהנה. ענבל.

 

[פרלמנים]

לא בא לך להשוויץ? אני כבר ממש רוצה

לראות את יודי..

למה צריך ללכת לפורת פרטי? איך זה עובד במאוחדת? מי האורטופדים שיכולתם ללכת אליהם דרך הקופה? אין החזר כלשהי ממאוחדת? אם תעשי את הניתוח דרך הקופה-מי ינתח? אני בהלם שככה זה עובד, שצריך לשלם פרטי... תוכלי להסביר לי, מי מה מהו?! ג'סיקה

 

[inbal38]

סליחה שרק עכשיו אני עונה

פשוט לא שמתי לב להודעה ! אני צריכה להעלות תמונה שלו, אבל קודם אני צריכה לצלם אותו תמונה שתמצא חן בעיניי, אני מאוד מאוד ביקורתית בנושא. אז למה צריך ללכת לפורת פרטי ? אנחנו במאוחדת. פורת מקבל דרך מכבי לפי מה שאני הבנתי, בכל אופן אין בעייה לקופה לתת לי טפסי 17 ולהתקבל במפראת קלאבפוט (של מכבי לדעתי) אצל פורת, רק מה? פורת אומר שזה לא מחייב אותו לקבל אותנו, שיש עוד רופאים במרפאה וזה תלוי אם הוא יהיה. לא בדקנו איזה רופאים מקבלים מהקופה כי רצינו לפורת, אחרי ששמענו שהוא הכי טוב. ההחזר מהקופה הוא כרגיל עבור 3 ביקורים 80 אחוז לדעתי החזר וזהו. לא ביררתי מי יעשה את הניתוח דרך הקופה, ומדובר בסכום בן 4 ספרות לניתוח פרטי כאשר קופ"ח משתתפת ב-30%, אבל הם צריכים לאשר את הניתוח, ועוד לא קיבלתי תשובה מהם. פרופ' פורת מאוד מאוד נחמד, ואנחנו מרוצים מהטיפול שלו, רק יקר... כמה פעמים צריך לבוא אליו אחרי הניתוח ? באיזה תדירות ? מבטיחה להשוויץ עם שניהם. יש לי ב"ה ילדים מדהימים. ענבל.

 

[פרלמנים]

הי ענבל, שולחת לך מסר

אשמח אם תהיי בקשר, יש לי משהו להגיד שלא הייתי רוצה לכתוב בפורום. בכל מקרה, נשמע לי קצת מוזר עניין הניתוח הפרטי. מחכה לתמונות של שני המתוקים. ב ב ק ש ה תתקשרי, ג'סיקה

 

[אנגלה3]

ענבל, למה שלא תנסו לקבל הפנייה

לקפלן לד"ר פנסקי? אנחנו מטופלים שלו, אני שולחת לך במסר את הנייד שלי, חייגי אם תרצי לשמוע קצת פרטים אני אשמח לעזור. לילה טוב וסופ"ש נעים אנג'לה

 

[דבורית ב]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

היי ענבל! אני דבורית אמא לדוד בן 3 חודשים, גם הוא נולד עם ק"פ דו"צ, אנחנו עברנו 8 גבסים ולפני כחודש עברנו לנעליים. בגיל שבועיים שמו לו את הגבס הראשון כי רצינו שיעבור את הברית ויחלים ממנה ורק אז נתחיל את הגבסים. עד גיל שבועיים הוא בקושי בכה וגם עד אז הבכי שלו היה מאוד עדין. וביום ששמו לו את הגבס בפעם הראשונה הוא צרח ברמות שלא הבנו מאיפה הבכי הזה והיינו בטוחים שזה בגלל הגבס. ואז הבנו שפשוט הגזים התחילו והוא היה צורח גם ללא קשר לגבס. נכון שבכל פעם שהחליפו לו גבס והרופא עשה מתיחות הוא ממש לא אהב את זה, אבל לדעתי כשהוא היה בוכה בבית זה לא היה בגלל הגבס אלא הגזים, הגרפוטר מאוד עזר וכך הוא היה יותר רגוע ופחות בכה. יכול להיות שחם לו עם הגבס, נורא חם עכשיו גם ככה, אל תשימי לו מכנסיים ותשתדלי להיות איתו במקום קריר עם מזגן. בכל אופן התקופה של הגבסים עוברת ממש מהר. ולא צריך כל בכי שלו להשליך על הגבסים, תינוקות בוכים זו הדרך שלהם לתקשר, ואל תשכחי שסך הכל הוא לא מכיר משהו אחר, מבחינתו אלו החיים ותינוקות מסתגלים הרבה יותר מהר משנדמה לנו. שיהיה המון בהצלחה דבורית

 

[inbal38]

תודה דבורית !

ברור שאני לא חולמת לשים לו מכנסיים, השאלה לגבי החלק העליון. נראה לך שאפשר לשים לו כבר משהו קצר, הוא כ"כ סובל מהחום. כשהוא בוכה, הוא צורח, והאמת שמסתבר גם שיש לו המון כח. צריכים ממש לאחוז בו חזק כשמתעסקים לו ברגליים. כולם אומרים שזה הגבס שמציק לו, אני חושבת שזה גזים. ממש קשה לו לשחרר למרות שהיציאות מאוד מימיות. עכשיו אנחנו מנסים את הגרפווטר. יש לו חיוך מדהים לקטן הזה ששובה את ליבי. לגדול שלי היה חיוך עקום ועכשיו יש לו חיוך ביישני מכל הלב. הם שניהם עושים לי טוב. אני מחכה כבר לראות אותו בלי הגבס ולעשות לו אמבטיה טובה ככה. מחכה לרוץ איתו כבר ולהשתולל כולנו.