חדשהDD:

[N o R i K o]

ל-CF מעליי

 

[Black Stain]

לא.. לא אהבתי אותה אף פעם

אולי זה ישתנה בשלישי.. מי יודע. אבל כן אני מאוד אוהבת את הספרים גם אם אני לא מתחברת לדמות.. זה קרה לי בהמון ספרים שתיעבתי את המספר אבל הספר היה מרתק

 

[גיני1998]

אני למשל חולת דמדומים

למרות שיש לי טונות של טענות עליהם XP אבל אני לגמרי לא סובלת את בלה! לא בגלל שכולם אוהבים אותה (כמעט כתבתי ספויילר XP) אלא בגלל ההתנהגות והתגובות שלה. הרביעי היה היחיד שבו די סימפתטי אותה. אפשר לאהוב ספר בלי לאהוב את כל הדמויות

 

[noa1510]

וואו, אוהבת דמדומים!

אני מכורה. אין לי בעייה לקרוא את הספרים האלה שוב ושוב ושוב. והסרטים פחות טובים בעיניי, אבל גם נחמדים

ואנחנו ממש דומות!

אני לא סובלת את בלה. לקח לי המון זמן להגיע למסקנה הזאת, אבל אני פשוט לא אוהבת אותה (הבנתי לאחרונה..

) ומצחיק, כי אני לא אוהבת אותה, אבל הספר היחיד מה4 שממש -שנאתי אותה- היה הרביעי

אבל אני לא הולכת לחפור *שוב על דמדומים* כאן, פשוט מן פרץ התלהבות שכזה.

 

[גיני1998]

נפרדנו בלידה או משהו? O.ם

אנחנו דומות שזה מפחיד XD שתינו נועה,13,אוהבות דמדומים+האנגריות רק באסה שאת טיים אד =\ אני ג'ייק פוראבר ♥ את שוויץ בין פיטה\גייל נכון?

 

[noa1510]

כנראה!

את טים ג'ייק?

אצלי זה היה אדוארד מאז ומתמיד ולעולמי עד.

אני עדיין מפחדת טיפה שבאמת התאהבתי בו. זתומרת.. באמת.

רק בבקשה תגידי לי שקראת את הספרים.

לעזאזל, אני באמת אתחיל לחפור על זה שוב.

גם אני טים שוויץ' בין פיטה לגייל

הופרדנו בלידה

 

[גיני1998]

ברור! לפי דעתי מי שלא קרא את הספרים לא באמת

מכיר את הסדרה XP הוציאו כלכך הרבה דברים

ויאיאיאי תמיד רציתי אחות תאומה

 

[noa1510]

יוווווואו איזה כיף שאמרת את זה!

זתומרת מצד שני לא, כי עד עכשיו הייתה לי תקווה שאת טים ג'ייק פשוט כי את מאוהבת בחיוך הממיס והקוביות המדהימות של טיילור לאונטר, אבל אם קראת, אני מניחה שדיי אבוד לי.

אבל שמחה כי זה בדיוק דעתי! יותר מידיי קטעים מדהימים שהעיפו/שינו בסרטים.. תאכלס לא מכירים אם לא קראו!

חבל.. אחות תאומה זה מאאגניב

אגב, את לגמרי מוזמנת להצטרף לפורום דמדומים! ממש כיף שם, אני בטוחה שתהני לחפור איתנוו שם! (נשמע כמו פרסומת לפורום

אבל בחיי שחסרות שם טים ג'ייקוביות

את לגמריי מוזמנת!)

 

[פאנגירל]

הוא כל-כך...

אגואיסט, עם תסביך גיבור כזה...

הוא רוצה להציל את כולם בעצמו, יש לו רצון להוביל את מאבק הזה רק בשביל להיאבק ולא באמת כדי לנצח, יש לו איזו בעיה של רצון להפגין כוח מוגזם. זה דוחה בעיני.

 

[N o R i K o]

CF

קודם כל- ספויילרים אנחנו מסמנים בכותרת. תארי לך את נכנסת להודעה

בספר השלישי כולם מתים בסוף. קצת בום, לא?

אז תרגעי, לא כולם מתים בסוף, אבל בבקשה, בפעם הבאה, לסמן בכותרת יחד עם שם הספר- CF להתלקחות, MJ לעורבני-חקיין בעתיד

ולגבי הדיעה שלך- את יודעת, זה קצת משעשע אותי, בשרשור הפסקול ייחסתי לגייל את השיר "Hero" של ניקלבק. למה? כי השיר הזה אומר בדיוק את מה שגייל מנסה לומר. אני לא הגיבור, אבל אני לא הולך לחכות לאחד שלא יבוא, אני הולך לקום ולהזיז את הדברים. תסביך גיבור? לא יודעת, לא נראה לי. אני לא יודעת איך את יכולה לקרוא לגייל אגואיסט כשהוא ההפך הגמור. לבנאדם יש 4 פיות להאכיל בבית והוא מוכן לקחת תחת חסותו עוד שניים בלי להניד עפעף רק כדי לגרום לאושר של הנערה שהוא אוהב. הוא ממש לא רוצה "להציל את כולם בעצמו", הוא פשוט רוצה לצאת מהמציאות המסריחה שהוא חי בה. קטניס אומרת לנו בספר הראשון שבתוך המכרות תמיד דיברו על מהפכה בפאנם, ושאבא שלה גם דיבר על זה בבית. אז גייל גדל תחת הערכים האלה וכשאבא שלו מת הוא היה שם לרשת את זה ולקחת את העבודה על הכתפיים שלו. אין לו אף רצון סתמי להיאבק, וגם לא להפגין כוח מוגזם. הוא -נטו- עושה את כל מה שהוא עושה כי הוא מאמין שאפשר לצאת מהמציאות שהם חיים בה. חוץ מזה- לפני המשחקים, כשהמים עוד שקטים, גייל מציע לקטניס לברוח איתו. רק הוא והיא. לחיות ביער, בחשאי, בלי שימצאו אותם לעולם. רק כדי ששניהם יינצלו מהכל. כי הוא ריאלי, והוא יודע שהוא עצמו לבד לא יכול להקים מהפכה. אני חושבת שאם היה לו רצון להיאבק סתם ככה, או להפגין כוח, הוא היה מנסה ללכת למרוד וליצור קשרים ולהגיע ל-13 כמו שעשתה האווקס האדמונית ממחוז 8

וגם כשקטניס חוזרת מהמשחקים והיא מציעה לו לברוח אז הוא מסכים. אבל בשניה שהוא שומע שיש התקוממות ושהדברים מתחילים לזוז הוא מוותר על היצרים האנוכיים שלו כדי לקחת חלק בהכל. כי הוא יודע שהניצוץ הוצת וזו בדיוק ההזדמנות לגרום לאש להתלקח. מצחיק אותי שאת כל כך קיצונית בדעתך האנטי-גייל ועוד לא קראת את השלישי

אבל אני מצטערת, אני מעדיפה את הדמויות שלי עם עמדה, גם אם היא מלאת כעס ואגוצנטריות, על כאלו רכרוכיות ונטולות אישיות שנכרכות אחרי דמות אחרת. ועבורי פיטה הוא כזה- אומר הרבה מילים יפות על הדעה שלו בספר הראשון ובסופו של יום, שני ספרים אחר כך, נכרך אחרי קטניס בטוב וברע. ובין אם קטניס תחליט שהיא עוברת לצד של סנואו ומעודדת את משחקי הרעב ה-76 ובין אם היא תחליט לפוצץ את כל הקפיטול, הוא יהנהן ויחייך. אז... גייל לוקח כאן, סורי

 

[noa1510]

אני חייבת לציין ששמתי לב לקטע מצחיק

כשאומרים משהו רע על גייל, קודם כל אני מצפה כמובן לתגובת הצלה ועמדתך בנושא שאני תמיד אוהבת לקרוא.

(אני שוויץ' כן?

אוהבת את שתי העמדות

) אבל כל פעם שאומרים עליו משהו רע ביחס לפיטה, את מסבירה למה פיטה רכרוכי, חסר אופי, שיסתרך אחרי קטניס בכל מצב ושברור שגייל לוקח, אבל אז כשזה נשמע כאילו את שונאת אותו את מסבירה שזה ממש לא נכון. את דווקא אוהבת אותו! פשוט לא עם קטניס

אז אני חייבת לשאול, כשאת קוראת תגובות מהסוג האלה של- מתים על פיטה ושונאים את גייל- זה מעורר בכל זאת חוסר אהבה לפיטה אצלך, שפשוט אוטומטית מופיע עם התגובות האלה, או שאת כותבת נטו מדעה שנשארת מוצקה תמיד?

באמת שאלה, לא ביקורת חלילה ,כן? ההפך, מגניב לגמרי

הלוואי שהייתי יודעת לנסח את עצמי ואת הדעות שלי טוב

. אני פשוט לא מצליחה. גם אם אני אנסה לכתוב הסבר עמוק ומשכנע, יצא לי 10 שורות- מקסימום.

 

[N o R i K o]

שמעי,

מבחינת אישיות... אני אוהבת את פיטה, ברור. אי אפשר שלא, הוא מתוק אמיתי עם כוונות טובות והרבה אהבה. גם לו היו חרא חיים, גם הוא סבל הרבה, ובכל זאת הוא שומר על גישת האופטימיות, גם כשהכל בזבל. הבעיה היא שמבחינת הדמות שלו, הצורה שבה היא בנויה ומה שהיא מייצגת- פיטה, פשוט... סלחו לי- משעמם. אין לו עומק, הוא נשען רק על קטניס וגם כשהוא מוצא הזדמנות להראות את עצמו הוא לא עושה את זה. אין לי בעיה עם אהבה לפיטה, זה לגיטימי והגיוני, וגם אמרתי שאם גייל ופיטה לא היו עומדים משני צדדי המתרס לא היה לי טעם להשוות ביניהם, אבל כשקטניס עושה את זה בעצמה ומאלצת אותנו, הקוראים, לעשות את זה גם כן, אני לא מבינה למה אהבה לפיטה צריכה לבוא על חשבון אהבה לגייל- כי שמתי לב לכך, וזה לא נאמר כאן באופן אישי נגד אף אחת, חלילה, אבל למעריצות פיטה יש מן מגמה כזאת של שנאה לגייל, ואני חושבת שזה נטו בא כי הוא תופס את המשבצת של פיטה 'המאמי' ובדיוק כמו שמאיה אומרת בא בעיניהן על תקן 'המניאק'. אני קצת מוטרדת מכך שאף אחת לא תופסת את המניעים שלו ואת הדרך שבה הוא חושב ופועל לפני שהיא שופטת אותו, ובתור אחת שתמיד עושה את זה- אני אוהבת קצת לפקוח את העיניים להרבה בנות ששמות איקס על גייל מלכתחילה. אז המסקנה היא- אני אוהבת את פיטה, פשוט כשאני מסתכלת על המניעים שלו אני רואה אהבה לקטניס ותו לא. כשאני מסתכלת על גייל אני רואה כל כך הרבה מעבר, כך שהצורך הפנימי שלי מניע אותי לעודד את גייל ולשאוף להצלחה שלו הרבה יותר מלתמוך בפיטה. אם לתמוך בפיטה בסופו של דבר פירושו לרצות שהוא יהיה בסוף עם קטניס - אני לא רוצה את זה. (ד"א... בשווייץ אין צ'ופצ'יק

)

 

[noa1510]

הבנתי אותך.

אווווח.. כבר סיפרתי על

הנטיה שלי להביך את עצמי?

שווייץ****

 

[פאנגירל]

אופס, אני לא בקיאה בנהלים פהXD

CF

גייל זו דמות שאנחנו רואים אותה מנקודת מבט נורא חיובית (= של קטניס) שמתה עליו ודואגת לו ומעריכה אותו ואני לא יודעת מה. אבל הרגשות האלו אליו - שאני לא מנסה להכחיש (אין לי משהו נגד גייל \ קטניס... למעשה, טוב יותר כך. שיותירו את פיטה לי) - אני לא מרגישה שהן מבוססות על משהו. גם ברעיון הבריחה הראשוני שלו יש הרבה פחדנות, וזה נאמר באיזושהי תאווה של רגע לקטניס. זה מראה על פזיזות... על אדם שפועל בלהט של רגע ובכוח. גם כל הקנאה הזו שהוא מפגין, שוב כחלק מאיזשהי תדמית של צייד קשוח ורכושני... זה פשוט מכוער בעיני. אני מאמינה שהשנאה שפיטה וגייל רוחשים זה לזה (על בסיס קטניס) נובעת בעיקר מגייל... הוא לא נשמע בנאדם שהיה נחמד לדבר איתו, לחיות איתו, בטח שלא מעבר לחיים שעליהם מסופר. הוא מיוצג אצלי כאיזשהו דמות כוחנית שהרצון שלה למרוד ולהתחצף בגלוי מביא אותה על עונשה. גם שהוא נתפס (בשני) לא יכולתי להשתחרר מההרגשה שלמרות שזה היה צירוף מקרים הרסני, יש ליהירות שלו בבטחונו (יהירות לא מובנת) עזרה בתפיסה. והוא הוכה עליה. הרבה. את רואה את פיטה כחלש, אני רואה אותו כרגיש. יש בו משהו נורא מחובר לתחושות שלו... בעוד גייל החזק "מכחיש" כל-כך הרבה שנים את אהבתו לקטניס, פיטה מספר לה (ולכל פאנם) בגלוי בהזדמנות הראשונה (או בין הראשונותXD) שנקרות בדרכו. הוא נורא איכפתי, ואוהב ודואג... שזה רגשות שבוודאי קיימים אצל גייל אבל הם שקועים כל-כך עמוק בתוך תדמית המאצ'ו שהם לא באים אל פני השטח. וזה פוגע לי באופי שלו, ומראה לי בעיקר צדדים די מכוערים בו. בעיני. חוץ מזה אני חושבת שאלו שני סוגים של גברים... גייל הוא בשבילי המאצ'ו הקשה להשגה, המסתורי, המלא בעצמו, הקנאי, כוחני, הגבר-גבר והחתיך המדהים. פיטה הוא יותר רגיש, נפש של אומן, איש של מילים ושל שכנוע, הוא הצהיר על אהבתו והציל את חייה יותר מדי פעמים. והיא, "גם בעוד אלף גילגולי חיים" אף-פעם לא תהיה ראויה לו. ו, הוא בלונדיני עם עיניים כחולות

 

[N o R i K o]

וזה למה

CF

קוראים את התקנון את צודקת, הרגשות של גייל לא מבוססות על משהו. הם מבוססים על קשר של שנים שנרקם לאט לאט בנבכי היער. קטניס מתארת בעצמה איך הכל ביניהם נרקם לאט לאט. אפילו המרגש הראשוני שלהם אומר לנו המון על מערכת היחסים שלהם- הדבר הראשון שהוא עושה זה להאשים אותה (>_> היי, את, מה את נוגעת לי במלכודות), אח"כ להקניט אותה (את יודעת שהעונש על גניבה הוא מוות, קטניפ?

) ועם הזמן לומד להעריך אותה ואת הערך שלה עבורו (הוא מחייך כשהוא קולט איזה שפיצית היא, וקטניס מתארת שלראות את גייל מחייך זה מחזה נדיר, אבל היא זוכה לקבל אותו די הרבה). רעיון הבריחה הראשונה מבוסס על רגע של תאווה? הממ, לא נראה לי. שימי לב לנוסח של גייל- "אנחנו יכולים, את יודעת." זה לא- "היי, בואי נברח!!11" זה נוסח של משהו שנרקם והתפתח אצלו לאט לאט, במיוחד במיוחד כשגייל שנים צובר לאיטו את הכעס על הקפיטול ובכלל אפשר לראות עליו שהוא לא בדיוק אדם אימפולסיבי אלא אחד שבורר היטב את המעשים שלו ומתכנן אותם בקפידה, ואפשר אפילו לראות את זה בדרך שבה קטניס מתארת שהוא בונה את המלכודות שלו- מנסה לצפות את הרגע המדויק שבו החיה תיפול במלכודת. ואיך אפשר לומר שאין לרגשות שלו על מה להתבסס כשהיא החברה הכי טובה שלו? אם הוא לא אוהב אותה בטירוף כבת זוג, אז כחברה טובה. ופיטה... על מה הרגשות שלו מבוססים? על יום בהיר בו היא עמדה במרכז הכיתה ושרה שיר לפני... 11 שנים, זה היה? אני מצטערת, לא משנה כמה רומנטי זה נשמע, זה מופרך.

אני לא חושבת שגייל ופיטה רוחשים זה לזה שנאה- תיקון טעות, אני יודעת שהם לא רוחשים זה לזה שנאה. אף אחד מהם לא מראה לשני גילויי שנאה מעולם, והנה ספויילר קטן ולא מזיק לשלישי: הם גם לא יראו. כי הם לא שונאים זה את זה. גייל מקנא בפיטה מהסיבות הכי הגיוניות שיש לו לקנא בו- אני מנסה לחזר אחרי בחורה במשך תקופה די ארוכה והיא לא שמה לב, ואז אתה בא ביום בהיר מאמצע שומקום, טוען שאתה מאוהב בה נואשות ומתארס לה? שימי לב שהכעס של גייל לא מופנה לפיטה אלא לקטניס. הוא מאוכזב ממנה כי הוא החכים להבין שמה שהיא הציגה במשחקים היה משחק אחד גדול ובגלל זה הוא נישק אותה, הוא ידע שהיא לא באמת אוהבת את פיטה. ואז כשהוא פתאום שומע שהיא מאורסת הוא כועס עליה. קנאה בזוגיות זה לגיטימי. העובדה שפיטה כל כך נונשלנט כלפי גייל- להפך, הוא אומר לה "לכי תתחתני איתו, זה מה שאת רוצה, אני פשוט אשאר פה להתבוסס לי לבדי כי אין לי אף אחד בעולם, לא אבא ולא אמא ולא אחים גדולים!!!11 רק את!!11" D:- מוזר... פשוט מוזר. P: ו... גייל מכחיש את אהבתו לקטניס? באמת? לכי שניה לספר הראשון ותקראי את הסצנה הראשונה שלהם ביחד. הוא פאקינג אומר לה "בואי תברחי איתי. רק את ואני." "יש לנו כל כך הרבה ילדים"-"אני לא רוצה ילדים"-"אבל אני כן רוצה"- זה פשוט "בואי נלך למקום אחר בו כן נוכל להוליד ילדים." זה שקטניס בלטה והיא לא מבינה את כל הרמזים האלה לא אומר שהוא לא מנסה. ובסופו של דבר עצם העובדה שהיא מוטרדת מכך שהוא אומר לה את זה אומר שאיפשהו בתת מודע היא כן מבינה את זה. והעובדה שהיא מציגה לנו שהיא מקנאה בבנות שמסתובבות איתו- "כי קשה לתפוס שותף טוב כל כך לציד" - כן אה...

ופיטה, שבמשך שנים פשוט עמד ובהה בה, וממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ---לא--- ניצל את ההזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו כדי לספר לו על הרגשות שלה (היא פאקינג למדה איתו בבית הספר במשך 11 שנים) אלא ניצל אותה בדיוק כמו שהיא ניצלה אותו והפיל אותם עליה כדי לגרום להם להפוך להיות "הנאהבים חסרי המזל" (כי אני מניחה שהייתה בו את התקווה שהיא תתאהב בו חזרה, הרי הוא היה פתי מספיק להאמין לכך שהיא -אכן- תתאהב בו בחזרה)- זה לא נקרא בעינייך להכחיש אהבה?

כי בעיניי כן. אם הוא היה אוהב אותה מסיבה הגיונית, אני מניחה שהוא היה ניגש אליה כבר קודם. אבל נראה לי שפיטה בעצמו היה קצת "מה הקטע שלך, מה אתה תקוע על ילדה ששרה יפה מגיל 6, רד ממנה" וניסה לשכוח אותה, ורק כשהיימיץ' עלה בעצם על הקטע שלו ונתן לו לגיטימציה לחשוף את זה, הוא עשה את זה. היי, אף פעם לא אמרתי שפיטה חלש. אני גם לא רואה אותו כחלש. להפך, הוא הרבה הרבה יותר חכם וחזק מקטניס, כשמדובר בשכל. הוא חושב פעמיים, בניגוד לקטניס האימפולסיבית שפשוט מנסה לעשות את מה שנכון באותה שניה בלי לחשוב על ההשלכות. הבעיה היא שה'רגישות' הזו שלו פוגעת בחוכמה שלו. הוא נותן לעצמו ליפול לפח עבור קטניס ומוותר על העקרונות שלו ועל כל מה שנכון, עבורו ובכללי, עבורה. רוצה דוגמה? שניה לפני הכניסה למשחקים פיטה אומר לקטניס שהוא לא מוכן להיות חלק מהמשחק של הקפיטול, להפוך למכונת ההרג שלהם ולהיות כלי במשחק שלהם. כלומר, פיטה קצת אומר לנו שהוא מודע לכך שהוא עומד למות, ועל כן הוא לא יוותר על העקרונות שלו ולא יהרוג אף אחד כדי לא לגרום לקפיטול להתרצות. מה שקורה בפועל הוא שפיטה נכנס למשחקים, חובר לקרייריסטים והורג חפים מפשע, בדיוק כמו שהוא כל כך חשש לעשות, רק כדי להציל את קטניס. ובכך הוא הופך לכלי במשחק של הקפיטול- אם לא כדי להציל את עצמו אז כדי להציל את קטניס. ואני מצטערת, זה פתטי בעיניי. זה לא רגיש ולא רומנטי. "הציל את חייה" של קטניס יותר מדי פעמים? באמת? הרי לך פעמיים בהן פיטה הציל את קטניס- 1. עניין הלחמים כשהם היו בני 11 2. העובדה שהוא הפיל אותה לפח 'הנאהבים חסרי המזל'. לא ממש הרבה. למה? כי במשחקים עצמם קטניס החזירה לו טובה בכך שהיא זו שטיפלה בו וריפאה אותו ודאגה לכך שהוא יצא חי מכל הסיפור. ולגבי הלחמים... יש פתגם סיני עתיק (

)- תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד. תן לאדם חכה, הוא יישבע לכל ימי חייו. פיטה אולי זרק לקטניס את הלחמים ביום ההוא. אבל הם היו רק סימן עבורה- היא הייתה זו שהרימה את עצמה ואמרה לעצמה לא לוותר. היא זו שבסופו של דבר הלכה ליער והכירה בו את גייל, שלימד אותה לצוד. לאכול כל ימי חייה. היא חבה לו את חייה לא פחות משהיא חבה את חייה לפיטה, אבל היא לא מרגישה חייבת לו כי היא יודעת שהם שותפים. כי אין אצלם התחשבנויות, הם יעשו הכל אחד עבור השניה מבלי לצפות לכלום בתמורה. וזה מה שהופך את הקשר ביניהם לנעלה יותר מהקשר שלה ושל פיטה. שהיא באמת לעולם לא תהיה ראויה לו, פשוט כי היא לא אוהבת אותו... חד, חלק וקצר. ועוד דבר- קטניס היא קצת... בוצ'ה. אבל זה לא אומר שהיא צריכה בחור שיהיה האישה שלה. להפך, עמוק בתוכה היא אמהית ונשית מאוד, ובגלל זה היא צריכה גבר אמיתי שיהיה שם מעליה. לא גבר כמו פיטה שישתרך אחריה ולא ייתן לה את המשענת שהיא צריכה. בקיצור... את צריכה לקרוא את החפירה שלי

(כי זה היה יחסית קצר)

 

[פאנגירל]

להיפך, CF

אני נהנית מאוד לקרוא חפירות על משחקי הרעב! זה גורם לי בעיקר עונג. טוב, אז לגבי זה שהוא הציל את החיים שלה מספר פעמים בלבד... טוב, זה לא קצת. הקטע עם הלחמים הוא המניע שלה לאורך כל המפגשים הראשונים עם פיטה... ההרגשה השנואה הזה שהיא חבה לו. ואז היא שוב חבה לו, במשחק (יותר מפעם אחת, אם אני זוכרת נכון, אפילו בספר השני... אבל אני טו דאמנ עצלנית מכדי לפתוח את הספר

). בהתחלה אני מרגישה שהוא זה שמוביל את המשחק, בכל ההצהרות שלו על האהבה (אהבה, ואז הנישואים, ואז התינוק...), שהיא עסוקה בו קצת וטרודה בו קצת, אבל זה מתוך חובה שהיא חשה כלפיו. אני לא מתרכזת בכמה ההרגשה הזו שהיא חייבת לו מוצדקת \ על מה היא מבוססת בפרטי פרטים כי היא מרגישה אותה. נקודה. והיא אומרת שהיא שונאת אותה. אחרי זה, שהיא מתחילה להחזיר את החובות ולהכיר יותר את פיטה, אני מרגישה במשהו מעבר... אבל בעיקרון היא מרגישה שהיא חבה לו את חייה בכמה מובנים וזה מספיק בשביל להגיד שבאופן כללי הוא הציל את החיים שלה. יותר מפעם אחת. יותר מפעמיים, אם אני זוכרת נכון. טוב, בנוגע לגייל. את מדברת מצד אחד על גייל של המלכודות - העדין, המדויק, הסבלני. ומצד שני על גייל כגבר-גבר שיכול לתת לה את המשענת שהיא צריכה. את רואה את שני הגיילים האלו בכל זמן - אני ממש לא. את הגייל העדין אני רואה ביחס למלכודת, ביחס למשפחה שלו ואולי גם ביחס לקטניס... אבל לא על זה הוא נמדד בעיני. הגבר-גבר הזה הרבה יותר כוחני, שתלטן וקנאי משאת מתארת כאן. בנוגע לניצול ההזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו, נדמה שאנחנו לא קוראות את הטקסט באותה הדרך. ידוע לנו שפיטה הוא איש של מילים, של משחק מול מצלמות, של לסובב את הקהל על האצבע הקטנה. אם אני לא טועה, הוא אמר מתי התאהב בה מול כל המצלמות של פאנם, כך שהייתי לוקחת את הצהרת האהבים הניצחית הזו בערבון מוגבל. ההרגשה שלי היא שפיטה כן שם לב אליה וכן 'התאהב' בה באותו היום שפגש בה... אבל האם הוא הלך שש שנים אם ההרגשה שהיא האחת של חייו? הרבה יותר מדי קיטשי - דרמתי - נצחי בשביל שאאמין לזה. מבחינתי, היה בהצהרה הזו משחק בקהל. שוב, זה לא אומר שהוא לא התלהב ממנה באותו היום, ושהוא לא התאהב בה שוב כשפגש בה עם הלחמים ובמשחק... אבל בהזדמנות הרציפה האמיתית שניתנה לו - המשחקים, הראיון - הוא סיפר. זה הרבה יותר משאפשר להגיד על גייל, שבמשך שנתיים (שנתיים? אני אף-פעם לא זוכרת אם זה שנתיים או יותר) של היכרות אינטסיבית ושהות ממושכת אחד עם השני, הוא אמר... כלום? סף הכל גימגומים חלושים ולא ישירים של מה שרצה להגיד. אני בטוחה שאם הוא היה שלם עם הרגשות שלו, היה לו את האומץ המספק להגיד לה מה הוא מרגיש. הוא פשוט לא היה בטוח בזה. הוא פשוט מעדיף ללכוד את החיות האלו מאשר להגיד לבחורה של החיים שלו שהוא מאוהב בה. וכן, אני הכי גייל-קטניס שיש. אל תטעו לחשוב שאני פיטה-קטניס

מעצבן אותי שכשאני אומרת שאני שונאת את הגייל ההנחה הראשונית היא שאני הכי פיטה-קטניס. ממש לא

וכן, את צודקת, שנאה לא הייתה המילה הנכונה. (נכון שלא קראתי את השלישי אבל אני חולת ספוילרים אז אני יודעת בערך כל מה שהולך שם מינוס התיאורים של קולינס). זה יותר... מתח? ברור שהיא על בסיס קטניס, אבל זה בגלל הקנאה שגייל חש. כלפי פיטה היא דווקא יוצאת בעדינות כזו, לא יודעת למה (פיטה כל-כך מעורר סימפטיה

) אבל לרוב הוא מוציא אותה בדרכים לא רכות כאלו ויותר אלימות. אני חייבת להגיד שחלק מקריאת הספר שלי היא לא הסתמכות על ציטוטים מדויקים שיאששו את הטענות שלי (מה גם שקראתי את שני הספרים רק פעמיים, כך שלא אספתי הרבה ציטוטים במשך הזמן) אלא על קריאה בין השורות, מה שנקרא. אפשר להגיד שזה קצת כמו איך שקטניס קוראת את היימיטץ'

בקיצור, אולי אם אקרא שוב ואמצא ציטוטים מדויקים אני אוכל לדייק ולהגיד לך למה הוא מרגיש לי כוחני כל-כך, קנאי, מאצ'ו, עאלק מסתורי עם תסביך גיבור... אבל כרגע אלו מילים שמעלות אסוציאציות שליליות, מעשים שנראים לי בלתי מובנים ומונעים מקנאה... בקיצור, יצאתי מהספר עם הרגשה שגייל הוא בהחלט לא הגבר שהייתי רוצה לעצמי \ הייתי רוצה לצידי \ הייתי רוצה באיזשהו מקום בחיים שלי. להבדיל מפיטה, כמובן

ותקראי גם את החפירה שלי! אני לא יודעת אם היא שווה את זה, אבל אני קראתי את שלךXD

 

[N o R i K o]

כשאמרתי "תקראי את החפירה שלי"

CF

לא התכוונתי לזו שכתבת פה. התכוונתי לזו- http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=39433&msgid=48514988 וגם אני מה'קוראים בין השורות'. אם יהיה לך כוח לקרוא את זה תראי איך אני מסבירה המון דברים שאני הבנתי מקריאה בין השורות. ו... מצטערת, אני לא חושבת שקריאה בין השורות אמורה לגרום לנו לחשוב שגייל הוא גבר כוחני ומאצ'ו ו... אני מצטערת שוב, את קצת מתארת כאן גבר מכה ורחמיי על קטניס

להפך, בדיוק במה שאמרתי הסברתי לך איך קראתי בין השורות שהוא לא כזה! בכך שהוא כל כך עדין ומדוייק כדי שכל מה שיעלה בגורלו יהיה בדיוק מה שהוא מתכנן (ונכון, זה נובע מיהירות מסויימת, אבל ממש לא מכוחניות מאצ'ואיסטית בעיניי)- בין אם זה להיות עם קטניס או להאכיל את המשפחה שלו. דווקא נדמה לי שבמקום לקרוא בין השורות את מאוד נתפסת לכך שהדמות שלו היא ייצוג המהפכה והמרד, שבסופו של דבר הופכים למלחמה, ועל כן את מאוד תופסת אותו כמייצג כוח. והוא באמת נועד לייצג את זה. אבל יש בו מעבר, המון מעבר. והמממ... אכפת לך ממיני-ספויילרון למוקינג'יי?

. .. ... .... ..... גייל וקטניס מכירים מאז שהיא בת 12 והוא בן 14. כלומר, בתחילת הספר, ארבע שנים. מאוהבים זה בזו... טוב, אני לא חושבת שזה היה מלכתחילה וגם קטניס יודעת שזה לא היה מלכתחילה, אבל כשהיא שואלת את גייל מתי הוא התאהב בה הוא אמר שהייתה תקופה ארוכה, אבל הוא הבין את זה רק חודשים ספורים לפני שהיא נכנסה למשחקים עצמם, כשדאריוס, אחד מאוכפי השקט שלהם, שיכור להחריד, התחיל איתה בערב השנה החדשה. "I minded"-הפריע לי. ורק אז הוא הבין. כי קטניס תמיד הייתה שלו, וזה היה כל כך... מובן מאליו עבורו, שעד שלא הגיע הרגע שבו היא כמעט ברחה לו מבין האצבעות, הוא לא חשב בכלל שהוא עלול לאבד אותה. זה ככה גם לגביה- עד שגייל לא מוכה כמעט עד מוות היא לא מבינה כמה היא מפחדת לאבד אותו. ובספר השלישי, כשהוא אומר לה שהוא היה מוכן למות עבורה בתנאי שהיא תמות עבורו (כי כן, הוא יהיר מאוד במקום כלשהו, והוא רוצה שההקרבה הזו תהיה הדדית), היא מנשקת אותו והוא אומר לה שזה היה ברור כי היא שמה לב אליו רק כשהוא In pain- ואני חושבת שהיא פשוט מבינה רק ברגעים האלו כמה היא מפחדת לאבד אותו. .... .... ... .. . ו... איך את יכולה לומר שפיטה מאוהב בקטניס רק ברגע ההצהרה שלו של המשחקים, כשהוא בעצמו אומר לה שהוא מאוהב בה נצח, שהוא זוכר כל רגע שלה, כשבגיל 11 הוא מוכן לחטוף מכות רצח מאמא שלו רק כדי שקטניס תהיה שבעה ומאושרת? כתומכת-פיטה אני מוחה עכשיו! כי לזכות פיטה כן יאמר שהוא מאוהב בקטניס עד מעל הראש ויעשה הכל עבורה. אולי אפילו יותר מגייל, אבל לא הכי בטוחה. אני פשוט לא חושבת שזה הופך אותו לדמות טובה או נעלה יותר, עצם העובדה שהוא משתרך סביבה כל כך. אני יכולה לומר לך שאני קראתי את סדרת הספרים רק פעם אחת לפני הסקת המסקנות שלי, ובימים אלו ממש אני קוראת אותה בקריאה חוזרת. הייתי בטוחה שבקריאה החוזרת אני אמצא יותר רמזים מטרימים לרגשות האהבה של קטניס לפיטה כי בקריאה הראשונה לא הבנתי איך אנשים חושבים שהיא מעדיפה את פיטה, ועכשיו בקריאה החוזרת, להפתעתי, דווקא גיליתי מה כל כך הפריע לי בפיטה ולמה אני מעדיפה את גייל על פניו- בדיוק כמו שאמרת- כי פיטה הוא אדם של מילים. מה שנקרא "All talk, no walk". הוא יודע יפה מאוד לומר "אני לא הולך לשחק את המשחק שלהם!" ואז משחק את המשחק כמו גדול, כשקטניס, שלא הייתה לה בעיה לומר שהיא חושבת שפיטה פוץ פלצני, הייתה זו שבסופו של יום סירבה לשחק את המשחק. הוא יודע יפה מאוד לומר לקטניס "לכי לגייל, את אוהבת אותו," אבל כשמכים אותו עד כמעט מוות במקום לנסות להגן עליו הוא פשוט מרחיק אותה מהמקום, והיא צריכה לפרוץ פנימה ולקבל הלקאה בעצמה כדי להגן עליו. ואני אחסוך מספויילר לשלישי כאן על אף שזה נורא מתבקש (ובכל זאת אומר את המשפט למקרה וקוראת שלישי קוראת את ההודעה הזו ובטח יודעת איזו דוגמה עולה לי לראש עכשיו...). גייל עושה. גם אם זה בכוח, גם אם זה בכעס, גם אם זה במרדנות מוקצנת שאפילו קטניס נרתעת ממנה- הוא עושה. ודווקא זה מה שהופך אותו לצנוע יותר ומתנשא הרבה פחות מפיטה. כי הוא לא ילך ויתפאר "צדתי היום כל כך הרבה סמורים, אני שם את האות השביעית על הקפיטול!!!!1" - הוא פשוט ילך ויעשה ויציל את המשפחה שלו. ולמה הסקתי אוטומטית שאת גייל\קטניס? כי מבחינתי לומר "אני תומכת בפיטה ומעדיפה אותו על גייל" זה לומר "אני רוצה שפיטה יהיה עם קטניס." כי המטרה היחידה של פיטה לאורך שלושה ספרים היא לגרום לקטניס להיות שלו. אז... איך את יכולה לומר "אני מאוהבת כל כך בפיטה ורוצה רק את טובתו," אבל לרצות שקטניס תהיה עם גייל?

אני מסכימה כאוהבת גייל וקטניס, שאוהבת גם את פיטה, שהוא יכול להיות מאוד מאושר גם בלעדיה, בשניה שהוא ימצא מישהי אחרת שתסיח את דעתו ממנה. אבל אם הייתי אוהבת רק את פיטה, אני מניחה שבאיזשהו מקום עבור האושר שלו היה מאוד חשוב לי שהוא כן יזכה באהבתה של קטניס בסופו של יום, אם לא באהבתה של מישהי אחרת. כך ש... אני לא ממש מבינה את הטענות שלך

בקיצור, נראה לי שנוכל להסכים על לא להסכים.

 

[פאנגירל]

הממ

CF

1. כל העניין בקריאה בין השורות שיש כאלו שמפרשים את זה שונה. אולי זה באמת בגלל שהוא מייצג את המרד האלים הזה, אבל אני לא חושבת שרק בגלל זה. אולי גם אני אעבור קריאה שלישית שמתעמקת בפרטים... אבל לא בקרוב. עוד חודשיים ככהXD 2. לא אמרתי שפיטה מאוהב בקטניס רק בהצהרה במשחקים. אמרתי שהוא מגזים שם קצת. קאמאון, להיות מאוהב בבחורה שש שנים שלמות כשראית אותה כולה לפעמיים?! היא אולי תפסה את העין שלו, הוא אולי צפה בה קצת... אבל כל השנים האלו? זה נראה לי מופרך לגמרי. מצד שני, זו בדיוק הצהרת האהבים שתקטוף את לב הקפיטול. 3. אם אני צריכה לבחור בין המילים החכמות של פיטה למעשים המטופשים של גייל, אני תמיד אבחר בפיטה

4. כמו שכל אופרת סבון קלישאתית יודעת, לאהוב מישהו לא אומר להסכים אם מה שהוא אוהב. אני לא חושבת שקטניס ופיטה הם זוג משמיים. למען האמת, אני חושבת שגייל מתאים יותר לקטניס (לאו דווקא מהמובן של הבוצ'ה שהזכרת, אלא ממובן אחר שאני לא יכולה להסביר לעצמי \ לך \ לנסח במילים כרגע). אבל אני לא כל-כך מחבבת את קטניס בתור דמות (לפחות חלק מהזמן אני לא סובלת אותה) וגם על גייל אני לא מתה, כפי ששמת לב. זה פשוט שלפיטה מגיע טוב יותר ושהוא כדמות נראית מוצלחת, מתוקה, וטובה יותר. בסופו של דבר אני שופטת את הדמויות שלי על-פי כמה אני רוצה שהם יחיו את החיים לצידי ופיטה מנצח בפער ע-נ-ק (אבל גם סינה קרוב

) 5. אני אקרא את החפירה, פשוט לא עכשיו. מבחן במתמטיקה מחר והכל

6. כן, נדמה שלהסכים על לא להסכים זה הדבר הכי קרוב להסכמה שנגיע אליו בעניין הזהXD

 

[N o R i K o]

את באמת צריכה קריאה חוזרת

אני מצטערת

קאמאון, זה לא שש שנים, זה עשר שנים, ופיטה מצהיר על כך בלב מלא. ומתאר את זה בלב מלא. אני לא חושבת שזה אפילו עניין של דעה כאן, זה קצת עובדתי, מבחינת הספר הוא היה מאוהב בה נואשות ולא קרה שום דבר שהוכיח לנו אחרת. להפך, הוא רק מגביר את הטענות שלו מפעם לפעם. הפעם היחידה שבה קטניס מנשקת אותו וחושבת שהיא מרגישה משהו היא הפעם שבה היא מתחילה לקלוט שהוא דובר אמת. גם אני הייתי שמחה לומר "לא נראה לי שהוא באמת היה עד כדי כך מאוהב בה כל הזמן הזה" אבל הוא כן. וזה מה שמפריע לי בו. וכן, נראה לי שנוכל להסכים על לא להסכים... פיטה הוא גרי סטו. מה זה גרי סטו- לא יודעת אם את יודעת אז אני מסבירה- זה גם בדר"כ יותר נפוץ אצל דמויות נשיות, מרי סו- זו דמות מושלמת. שימי לב שלפיטה אין פאקים. הוא גם יפה, הוא גם טוב לב, הוא גם מוכר... את בעצמך אומרת "דמות שנראית מוצלחת, מתוקה וטובה יותר." לפיטה אין צדדים רעים. אין דבר אחד שהוא עושה שהוא לא בסדר. המטרה של קולינס הייתה לגרום לך ליפול ברשתו. וול- נראה שהיא הצליחה.

אני חזקה מזה. אל תיעלבי ממני חלילה, אבל נראה לי שזו גם פרספקטיבה שונה. אולי אם הייתי קוראת את הספר בגיל 14 הייתי גם מתאהבת נואשות בפיטה. אבל כשאני קוראת את הספר בגיל 20 ואני רואה דמות שאין לה אף מטרה פרט ללאהוב, לאהוב ולאהוב, זה לא יכול שלא להפריע לי. אז אני מחבבת מאוד את פיטה, אבל בספר שמשמעותית מעניין אותי יותר מהבחינה הפוליטית והעלילתית שלו, כשפיטה נוגע אך ורק לפן הרומנטי, מבחינתי הוא ממש ממש לא הדמות החזקה בסיפור. אולי זה קשור לכך גם שאני לא מסתכלת על דמויות בתור כאלו ש'הייתי רוצה שיחיו את החיים לצידי'. אם קטניס הייתה חיה לצידי לא הייתי סובלת אותה. אם גייל היה חי לצידי בטח בכלל לא היינו מגיעים למצב של לדבר

אם פיטה היה חי לצידי הוא היה הידיד ההומו שלי, זה בדוק. היינו הולכים לאפות ולצייר ביחד. אבל מהשלישייה הוא עדיין ההכי פחות מועדף עליי, כי אני מסתכלת על הדמויות בתור דמויות בעלילה ואיך הן משפיעות על קידום העלילה- כי הן לא דמויות בחיים שלי שצריכות לקדם את החיים שלי. מי שמשפיע על קידום העלילה זה לא פיטה. זה הקפיטול שמחליט בשביל קטניס מה יהיה הקשר שלה לפיטה.

 

[פאנגירל]

תאריכים ושנים זה לא אניXDD

זיכרון של דג. משהו תורשתי :< ואני יודעת מה זה גרי-סטו, אני באה מהעולם הזה של הפאנפיקים ושל ההתעסקות בדמויות והכלXDD אבל בעיקרון אני חושבת שהוא לא גרי-סטו. את צודקת שלפעמים הוא יכול להיראות מושלם מדי, אבל את עצמך ראית בו הרבה פגמים. ובכלל, כל הרכות הזו והעדינות ונגררות הזו... היא לא תכונה מעוררת הערצה. מצד שני, אני מעדיפה אותו על המצ'ואיסטיות של גייל

חוץ מזה, שאם מדברים על דמות שכולם נופלות שדודות לרגליה זו גייל, כי בסטטיסטיקה פשוטה אני הוכיח לך שרוב הקוראות מעדיפות את גייל. ושהוא המושלם והמדהים והמסתורי והאומייגאדדד תעשה לי ילדדדדדד!!!!11 ודבר נוסף ואחרון, אני ממש לא מסכימה איתך לגבי הגיל. יש מלאנתאלפים ילדות בגילי וקטנות ממני שמעריצות את גייל, ואת אמא שלי לדוגמא (שהיא לא נראית, אבל היא עברה את גיל 14 די מזמן

) שגם היא הכי בעד פיטה. אולי זה עניין של השקפה. בכל מקרה, לי ברור מאוד את מי אני מעדיפהXD אני מסתכלת על הדמויות לדמיין את האינטרקציה שלי איתם. קטניס וגייל נראים לי שני מתבודדים כאלו, עם חזות קשוחה כזו. אני אוהבת דמויות שאיך לי איך להתחבר אליהן... אל הפגיעות שלהן (כמו האהבה הנכזבת של פיטה, או הרצון שלו לקבל אישור)... אצל גייל וקטניס פשוט את לי את זה. בעיקר אצל גייל, אצל קטניס זה כבר סיפור אחרXDD