כשהאדם היה לבדו בעולם היה העולם גן-עדן
....
כשנוספו בני אדם (היינו, חברה) הפך גן העדן (העולם) לגיהנום (על-פי ז'אן פול סארטר)
לדעתי, הזוג שמאכלס את משבצת המהגרים אינו מקשה אחת. וובה עומד בניגוד לאלה. זה קר-רוח, סבלני, דוחה סיפוקים, חברתי ועוד. זו לחוצה, נוטה למצבי רוח והתעצבנויות, דורשת סיפוקים מידיים (ונשברת בקלות, כשאין כאלו).
אלה התהדרה לא פעם ש"האמת שלה" היא לא להיות דו-פרצופית. לדעתה לא לומר שלום לחבריה למרוץ הופך אותה לאדם ישר ושלם עם עצמו. מבעד, לעריכה, בימוי, ומשחק תפקידים ומשבצות שאין לאלה שליטה עליו נראה שבעיותיה החברתיות הן קצה קרחון להיתכנות של בעיות נוספות (קונפורמיות, יכולות חברתיות ועוד) ומבנה אישיות מורכב במציאות האמיתית, שמחוץ לזו המבויימת ומוגשת כ"מציאות". מאידך, תוכנית שדוחקת למצבים קיצוניים מקלה על הבלטה של תכונות שיתכן ובתנאים רגילים וללא לחצי המצלמה והמסגרת הייחודית, בולטות וניכרות הרבה פחות.
חבל שאלה האינטלגנטית ובעלת חכמת חיים של חתולת רחוב פיקחית אינה מבינה ששיתוף פעולה זו האסטרטגיה היעיליה ביותר גם בתחרות (עד לשלב הסופי של דו-קרב, להיות או לחדול).
בספר חשוב (The Evolution of Cooperation מאת: Robert Axelrod) משנת 1984 פתח המחבר את הטענה הידועה מתורת המשחקים ששיתוף פעולה הינה האסטרטגיה היעילה והמשתלמת ביותר במצבי תחרות, קונפליקט ועוד. לטענתו של אקסלרוד (ידועה כ- tit for tat) הבלגה (עד לנקודה מסויימת כמובן) על מה שנתפש כפעולה של מתחרה כ"נגדך" עדיפה על עויינות ותגובת נגד "נוקמת" לצעד היריב.
מה שאלה לא מבינה הוא שקשיי התקשורת שלה עם יתר הצוותים אינם בהכרח סימן לעויינות שלהם כלפיה. מאחר שאלה לא שמעה בעצתו של אקסלרוד היא מפרשת את התנהגות הזוגות האחרים כ
עויינת כלפיה ומגיבה בעויינות מצידה. עויינות זו שלה גורמת לתגובת שרשרת של עויינות שגם אם לא היתה קיימת מלכתחילה הרי שזו עשויה להיות מבוססת של התנהגותה הבלתי-חברתית והעויינת של אלה למה שנתפש אצלה (לפי אקסלרוד, יתכן שבטעות) כיחס שלילי שמכוון כלפיה.
לסיכום, חוסר הבנתה של אלה שגם תחרות וגם משחק שאינו חברתי כ"מרוץ למליון," הוא סיטואציה חברתית, עומד ככל הנראה, בעוכריה. מכאן קצרה הדרך לדבר מוביל לדבר וטעותה בפרשנות-תגובתה השלילית את וליחסם של הזוגות האחרים כלפיה.
היינו, סביר בהחלט שדווקא תגובתה הבלתי-חברתית של אלה,
ולא שום סיבה אחרת, היא הסיבה המכרעת, או הגורם שמקים ויוצר את היחס השלילי של הזוגות האחרים כלפיה.
גל וליאל, "שחטפו" ראשונים מחסום, לא נפלו למלכודת זאת ואכן הבליגו על היחס השלילי כלפיהם. אלו האחרונים הבליגו והתחברו דווקא לאלו שעיכבו אותם ללא-כל סיבה (חוץ מהעובדה שהיו חייבים לבחור לחסום זוג כלשהו) וכפי הנראה, קצרו הצלחה ועצרו את המשך חסימתם. את הלקח הזה ככל הנראה אלה לא מבינה וחוסר יכולותיה החברתיות אינו ככל הנראה, מנותק ממבנה אישיות וגורמים אחרים שיתכן וטבועים בה ובאישיותה ואשר יכולים להסביר לא מעט ממה שהיא מראה על המסך. אם אכן כך, חבל שדווקא וובה הסבלני, חברותי, קר רוח ועוד נופל קורבן ל"זוגיות" עם מי שהיתה "חברתו" פחות משבוע ימים אך נאלץ להדחק למצשבצת ה"אקסים" שנקבעה בידי ההפקה מראש על משחק התפקידים והבניית הדמויות הנגזרת ממשבצת זו.
אם לטעם האישי שלי היה משקל כלשהו הייתי שמחה לצוות אחד דו-סופר פאוור: וובה לצד יעל דואני, ולשלח הביתה בהקדם את הצוות: אלה הקריזיונרית ורוני סופר-קשה-לה תמיד.