רוצה קשר אבל אני בעייתית
שלום חבריי לצרה, אני לא מאמינה וטוב שנתפתח פורום כזה, הקל עלי לגלות שאני לא לבד. אומרים שצרת רבים חצי נחמה.
הבעיה שלי היא כזאת, לא הייתי מעולם בקשר רציני ואני לא מצליחה למצוא את המתאים שנרגיש שזה הדבר וזה הדדי.
אני בקורתית כלפי עצמי וכלפי אחרים. אני לא אוהבת את איך שאני נראת זאת למרות שהייתי מגדירה את עצמי כממוצעת פלוס ואולי משהי אחרת שהיו לה את הנתונים שלי כן היתה מרוצה. כמו כן קשה לי למצוא בן זוג בגלל הבקורתיות שלי. לא מזמן יצאתי לדייט עם משהו שעל פניו יכל להיות מאוד מתאים בשבילי. אהבתי את האופי שלו והיתה לו השכלה טובה. החלטתי שלא להפגש איתו יותר כי לא אהבתי את איך שהוא נראה. חשתי סלידה מלהיות איתו בקשר פיסי ולכן החלטתי לחתוך. הוא לא היה מכוער, ואולי בחורה אחרת היתה שמחה להמשיך איתו את הקשר אבל לא אני.
אני מרגישה שאני נמצאת במילכוד, לא יודעת מה לעשות. אני מאמינה שאני הבאתי על עצמי את המצב הזה כי היו לי הזדמנויות לקשר אבל לא ניצלתי אותן. אם עד גיל 24 (בקרוב כבר 25) מעולם לא הייתי בקשר רציני אז אני לא רואה איך זה משתפר בעתיד. אין לי מושג מה זה קשר וגם אם אני אמצא משהו מתאים אני מפחדת שלא אדע איך להתנהל.
בנוסף יש לי בעיה אחרת שאין לי חברות. יש לי מכרים של שלום שלום אבל בגדול אני לבד. מסיבה זאת הסכויים שלי להכיר לא גדולים כי אני לא יוצאת. המצב לא יהיה יותר טוב כי ככל שאני אתבגר יהיה יותר קשה למצוא חברה כי אנשים כבר יהיו במקום אחר בחיים שלהם (זוגיות ומשפחה). כבר עכשיו אין לי מושג איך אני מוצאת חברות שיהיה לי איתן חיבור ושנוכל לצאת למקומות (כי ככה אולי אכיר משהו)
ניסיתי להרשם לאתרי הכרויות אבל לא מצאו חן בעיני מי שגולש שם. לפני כחצי שנה יצאתי עם משהו שהוא היה פשרה מבחינתי, התנשקנו בדייטים שלנו. לא אהבתי את זה והחלטתי שאני לא מסוגלת יותר וחתכתי. אם יש כאלה מבינכם שכבר מתחילים לתהות, אני כן נמשכת לגברים. הרבה פעמים בנים שמצאו חן בעיני אני לא מצאתי חן בעיניהם. אני חושבת שאני אוהבת זן בעייתי של גברים. אני רוצה זוגיות ומפחדת להשאר לבד, הצילו!