../images/Emo39.gif../images/Emo65.gif
שנה מתוקה וטובה. ברוכים הנמצאים/ות. אז רציתי לצאת מהבית מאז שאני זוכר את עצמי. לא היו לי חיים רגילים כ"כ ותקצר היריעה. דילגתי מעבודה לעבודה ותחומי לימודים שונים ולא מצאתי מנוח. הודבק לי הניק מתפטר סדרתי והאמת היא שלא ידעתי (עדיין לא יודע) למה אין לי שקט. הפיתויים בבית ההורים המרווח היו כבדים וכמעט שגרמו לי לתקוע יתד בגוש-דן המהביל, שם עדיין חלק גדול מחפציי נשאר... ואני גולה מהבית כבר בערך שנה...שנה פחות עשרה ימים, אם לדייק. מה שקרה בקצרה זה שלאט ובטוח, איזה חיידק צפתי אלים השתלט עלי. מהר מאוד הרגשתי שאני מתחיל לפתח סוג של אלרגיה מנשימת האוויר הגוש-דני. החלפתי אוויר ואיתו אווירה. גרתי חמישה חודשים בדירת חדר וחצי ומשם עברתי לדירת 3 חדרים בקומה שלישית. הבנין לפחות בן 40 שנה... זה היה סוג של פרוייקט שלקחתי על עצמי כי אהבתי את הנוף וקרני השמש מהמרפסת. הדירה הזו עברה התעללות והזנחה. פיציתי על כך בהורדת תעריף התשלום שקבע בעל הבית הנחמד שלי. חתמתי על חוזה שקלי(1150 לחודש). אני משפץ בעצמי את הדירה מאז הגעתי אליה ולפעמים מסתייע נקודתית בבעלי מקצוע ומתקזז עם בעל-הבית. עם הזמן, אני מבין, יש פה בחינות מסויימות של בית ויש בחינות מסויימות של גלות. לא מוחלט... אבל כיף חיים.