חדש דנדש כאן..

Any991

New member
חדש דנדש כאן..

אז מה בעצם הולך כאן? אני חדש כאן לגמרי-רק נכנסתי לגיל ה-20..מקווה שיש כאן יופי של פורום
 

Optimistic Girl

New member
ברוך הבא לפורום


הולך פה סבבה,
ממליצה לענות על שירשור התפקדות חודשית שלנו


אחח
גיל ה20...
גיל הכי יפה שיש
 

Puskas

New member
לא זו לא..

חיצונית, פנימית ושכלית זו תקופה איומה..
 

גילושיט

New member


אני הכי חיפשתי את עצמי בתיכון ולפני הצבא.. לא שעד עכשיו מצאתי כן?
 

Puskas

New member
כל החיים הם חיפוש עצמי

תמיד מגלים עוד דברים חדשים על עצמנו :)
 
חחחחחחחחחח לא בדיוק....

חיצונית-הייתי נראית זוועה....שכלית-עוד יותר זוועה,הייתי חננה!

אבל פנימית!!!! הייתי הכי מאושרת בעולם בתקופת גיל העשרה,לא כמו עכשיו שכל דבר מעיק עלי גם שטויות שלא אמורות להעיק :S
 

Puskas

New member
תראי, תביני, שמעי..

חחח..
זו תקופה עם ים חוויות, אין ספק בכלל..
מינימום דאגות אמתיות, מקסימום צחוקים, בילויים, חוויות ראשוניות..
מתרגשים מדברים שהיום הם מובנים מאיליהם בשבילנו.. (מועדונים, מיניות, צבא, אלכוהול וכו')..
תקופה שבה עושים הרבה דברים בסתר (עישון, שתייה, נפצים ליד הבית חחח)..
ועוד אני שעשיתי שכונה בבית ספר אז גם דאגות של בגרויות לא היו לי.. עשיתי טובה שבאתי למבחן בכלל ולמדתי אליו חצי שעה..
ועדיין, מבחינה חיצונית על הפנים, מבחינה חברתית אין תלונות (לא מקובל בטירוף אבל גם לא עזוב וחננה אומלל)..
ובכלל רק מהמחשבה של שוב להיות בן 16-18, כל מקום שבאים ישר תעודות זהות (אפילו כשרציתי בירה בנאפיס רצו תעודת זהות!),
לעבור שוב את הצו הראשון, את הגיוס האיום, את הצבא את כל השטויות של בני נוער והחשיבות שלהם לקשקושים..
מי רוצה את זה שוב?? תאכלס גילאים 22-27 ככה זה הכי ליגה :)
 
ראיתי הבנתי שמעתי ...

ואפילו הפנמתי :)

יש מצב שזה לא עניין בכלל של גיל,הרי כל אחד נמצא במקום אחר בגיל הזה ורואה דברים אחרת...
 

Optimistic Girl

New member
לא רק את... אבל בהחלט לא אני


מה חרא בו?
אנחנו צעירים
יפים
ואמיצים


ובתקווה שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים מהחיים שלנו <מבחינת קריירה וכו>
אז אנחנו בכלל מסודרים
 
לא יודעת.... אולי זה רק אני אבל...

מאז שאני השתחררתי מהצבא בערך גיל 22) כי התגייסתי מאוחר, אני רק מחפשת את עצמי ועכשיו שהכיייייייייי מצאתי את עצמי,אני יודעת מה אני הולכת להיות שאני יהיה "גדולה" טוב לי בתחום שלי וחשוב לי להתפתח בו ולהתקדם...עדיין אני משום מה כל יום כל שעה כל דקה מחפשת את עצמי....

מה יש כל כך הרבה לחפש?!

כנראה זה רק אני, או שאני בגיל ההתבגרות שלי (אולי גם אותו התחלתי מאוחר חחח), גם לאחרונה אני נורא מתמרדת לאמא שלי שבעבר היא הייתה החברה הכי טובה שלי,לא יודעת...כנראה זה לא קשור לגיל וזה רק אני
 

Purple Mushroom

New member
תיהיי קצת אופטימית :)

אני חושב שזה קשור בגישה לחיים. קחי לדוגמא אותי: החיים שלי די נעצרו במשבר גדול נפשי בצבא, בגיל 18 וחצי.
בשנים האחרונות אני מרגיש שאני מתפתח תודעתית. אולי זה התחיל לפני כ-4 שנים, שפגשתי מורה דרך דגול לחיים. (היום היחסים שלנו מורכבים מאוד, עדיין שלום שלום).
שאמר לי פעם, שבתהליך התפתחות האישיות שלי, עדיין קצת נשארתי כמו ילד קטן, ולמרות שמבחינת הגיל, אני אחד הגדולים כאן בגיל, (עברתי מזמן את גיל ה30, הגבול הסגול
)
מבחינה מנטלית, גם אני עדיין בגיל ההתבגרות, אז טוב להתבגר יחד. אולי זה אחת הסיבות שאני עדיין נשאר כאן, ולמרות שמעניין כאן מאוד. (הייתי היום בצהריים בפורום שלושים פלוס, חוץ מהרבה הודעות של המנהלות הנצחיות. (יותר מעשור), בנות הארבעים פלוס, הרבה מת שם, כאן יותר מעניין עדיין, כבר הרבה שנים))))).
זהו בערך. סליחה על החפירה. באתי לעזרת שחור לבן, לבן !
.
=]
 
ברור שזה קשור בגישה לחיים...

אני צריכה ללמוד לקחת דברים בצורה אחרת, יהיה בסדר אני לקראת שינוי משמעותי בחיים שלי ואני תמיד אופטימית או לפחות איך שהוא מנסה...
 

Purple Mushroom

New member
בהצלחה.

קראתי גם הודעות מההווה. מקווה שתחזיקי מעמד, ותיהיי חזקה :)
=]
 
למעלה