חה חה חה חה חה חלום עליכם

חה חה חה חה חה חלום עליכם

מאז ימי יוסף, שבזמן שהיה מביא לאשתו של פוטיפר היה גם פותר חלומות, לא קם אדם אשר הצליח לנתח את חזיונות השינה שלנו בצורה כל כך מוצלחת. תגידו פרויד? אומר לכם חה חה חה חרה עליכם. בזמן האחרון אני מתעורר נוטף זיעה ובעוד הריר נוזל מזווית פי על הכרית חוזרים אלי מראות מטרידים הפוקדים אותי בשנתי לילה אחר לילה. מי הגבר (או הגברת) שיכול (או יכולה) להסביר לי את פשר החלום, מה צופן לי העתיד ומי ירה בג'יי אר? זה הולך ככה: פתיחה סטנדרטית בה אני מוצא את עצמי ערום ועריה במרכז המרכז המסחרי בנתיבות וכמובן המרדף בו מפלצת דמויית האחות נחמה מתקרבת אלי עם חוקן אבל אני לא מצליח לזוז. כאן החלום מתחיל להסתבך. פתאום יש ברקע מחרוזת שירי חתונות משנות השמונים ואני מגלה שאני נמצא על מיטה רחבה כאשר בצדה השני שוכבת שושנה דמארי ומעשנת סיגריה 'של אחרי'. אני רץ לכיוון הדלת כשפתאום היא נפתחת וקופי אנאן נכנס לחדר ומודיע שעקב אורכו של משחק הכדורסל תשודר התכנית מקבילית המוחות במועד שיפורסם בהמשך. בחדר השני בני ליס וצ'ה גווארה הולכים מכות וגילי מהפרסומת של תפוז יושבת ליד שולחן ולועסת מלפפון חמוץ. טל קפלן מכיתה א2 ביה"ס רעות צועקת עלי שלא החזרתי לה את המכתביות עם הציורים של הדובונים ואז אני נזכר איפה שמתי את השטר של החמש לירות עם התמונה של ויצמן שקיבלתי מסבא דמי חנוכה. אני מנסה לרוץ למחבוא לפני שיקחו לי את הכסף אבל אז אני נופל ונופל ונופל. אשתי נותנת לי צ'פחה ומודיעה לי שאם אני עוד פעם צועק ככה בלילה אני עובר לישון עם הכלבים למטה. בין הפותרים יוגרלו שבע פרות שמנות או סופשבוע חושני עם בוגנביליה.
 

יס באך

New member
טום קראתי את חלום הקולאז'

לא הבנתי כלום, אבל יש לי הצעה שקיבלתי פעם מאיזו פותרת "מקצועית": איך אתה מרגיש כשאתה מתעורר מהחלום? בינינו, רק המחשבה של שושנה דמארי בפוזה של אחרי וסיגריה בפה גמרה אותי מצחוק
 
פותרת תשבצים מקסימום

אז זהו שגם אני לא הבנתי. על פי פרויד שושנה היא סמל לתשוקתי המינית החבויה כלפי אימי, הנפילה היא הפחד מאימפוטנציה ובאופן עקרוני החלום הזה היה מסווג על ידי התייש הפרוורט הזה כ'אינפנטילי'. בגלל זה זרקתי את פרויד לאלף עזאזל וביקשתי נחמה בחיקה החם השעיר והמיוזע של האחות בעלת אלף החוקנים. בינתיים קפת הביאה אותה בתשובת מליון הדולר (איך ניחשה הנבלה את הקטע עם קופי ענאן...). אם אתה חושב שמידע על הרגשתי בעת היקיצה חיוני אז בבקשה: לאחר הצ'פחה מאישתי שמעירה אותי אני הולך לשירותים, חוזר למיטה ומתחיל לתכנן את החלום הבא שבדרך כלל עוסק בבה"ד 1, טרק ברחבי קיושו ופרק מהסדרה משפחת בובינוע.
 
לעניים?

אני מבין שאתה מתייחס לטרקים בקיושו. אני מניח שבשימוש במונח 'לעניים' אינך מתייחס להבדלים בעלות הכספית של הטרק בין שני המקומות. מאצ'ו פיצ'ו בהחלט יותר זול. אם אתה מתייחס כמו שנראה לי לרמת הקושי, היופי והייחודיות אז תרשה לי לחדש לך... במיוחד עכשיו כשאסו (ASO) התחיל להתפרץ שוב משניים מתוך חמשת הלועות הנמצאים בקרדרה הגדולה ביותר בעולם. לא מתאים לך אסו? סע לקירישימה עם יותר משבעה עשר פסגות של הרי געש כבויים ברובם. אם אתה בקטע של אקשן, תנסה את סאקורהג'ימה שהוא הר לא גדול במיוחד אך אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם. אתה לא רוצה הרי געש? רק ג'ונגלים ורכסים בגובה של אלף מטר בממוצע? זה יש לך בכל פינה כאן. להתראות
 

יס באך

New member
טום, כרוב, מלאכון,

אני לא מתחיל אפילו להבין על מה אתה מדבר.. הטרקים היחידים שלי זה ספרים באורכי מאות על מאות של עמודים. מאצ'ו פיצ'ו- סתם כי שמעתי.. יוווווו הערתי שדים מרבצם.
 
מי שלא מגגל לא מבין

אני בטוח שתמצא תמונות של ASO KIRISHIMA SAKURAJIMA ועוד מקומות. כדאי לך. חוץ מזה, מנסיון, אפשר לשלב בין קריאה וקריעה. השדים חזרו לישון, רק שאני יודע שהחרא הקטן יתעורר כרגיל בארבע בבוקר כדי לנבוח על מחלק העיתונים.
 
'בקשה, ישר מהמחבת

סקורהג'ימה: http://hakone.eri.u-tokyo.ac.jp/unzen/sakura/sakura.html אסו: http://www.theorientalcaravan.com/pages/Japan_photos_from_mount_aso_volcano.htm קירישימה:http://volcano.und.nodak.edu/vwdocs/volc_images/north_asia/kirishima.html קוג'ו: http://www.aist.go.jp/GSJ/dEG/sVOLC/Kuju_E.html בתיאבון
 
חשיפה בלעדית

האמת שסבא שלי בחיים לא נתן לי דמי חנוכה הקמצן. את הסיפורים על כסף אמיתי הייתי שומע בצורה מקרית מחברים בגן וכך כנראה נוצר הבלבול בין האישים לערך השטר.
 

קפת

New member
אז ככה

הפתיחה באמת סטנדרטית. מסוג החלומות שכל אדם, כל אדם, חולם. עירום, על פי התפיסה היונגיאנית, הוא ניסיון לתפוס את זכרון החמקמק של רגע הלידה. האחות המשופמת, איך לא, היא סמל למעבר בין תמימות, לבין עולם של חטא ופיכחון. העירום, באופן מיתי, נקשר לגילוי אדם וחוה את עצמם - עירומים. גילוי שמחדש את עצמו בכל בן או בת אנוש, רגע טראומתי שעתיד לתת השפעתו על כל יילוד אישה. תמונת החולם את עצמו על מיטה רחבה - המיטה הזוגית של הוריו, מן הסתם, שמסמלת את גילויי המיניות הראשונים שחווה כנער, ואת ההכרה שלא בא לעולם במקורה של חסידה או בין דפי הכרוב - ובהחלט יש פה רמז לשמו שקיבל מאביו ואימו - אלא כתוצאה מזיווג שביצעו הוריו, וההבנה כי מיטתם, מקום המפלט אליו ברח כילד, בכל פעם שחלם חלום, אינה מקום כה תמים כפי שתיאר לעצמו. עכשיו כולם לנשום, בבקשה. החלום מבטא את הגילוי, ההכרה וההשלמה שההורים שלו היו מזדיינים שם, וזה כשלעצמו עלול לשלוח כל בר דעת הישר לאישפוז בכפייה. וכאן אנו נדרשים לסוגיית שושנה דאמרי. האשה, העגילים, הכלניות. שושנה דמארי מייצגת את ארץ ישראל הישנה והטובה מחד, את עולם התום, הערכים הברורים והסדורים. ואולם עגיליה המאיימים במוזרותם מבשרים את פרשת חטיפת ילדי תימן. בהזכרנו בכך שהכרוב חולם את שושנה במיטה רחבה, ניתן להבין כיצד לנוכח הרעיון שנולד כתוצאה ממשגל שבצעו הוריו, היה מעדיף להיות ילד תימני חטוף, ובלבד שלא להתמודד עם ההזיות המציפות אותו - אבא שלו תוקע את אמא שלו, שגונחת בערגה. שוב נושמים, פנימה, החוצה. הופ. הופ. הופ. קופי אנאן הוא ייצוג מעניין לכשעצמו. מזכ"ל האו"ם, סמל טוהר המידות וניקיון הכפיים. לכאורה, ניתן היה לשער שאת אלו תסמל נערה בלונדינית, חוורת פנים ועם שפתיים של מוצצת - במיטב המסורת ההולוודית - ואולם במקום הנערה הצעירה - מופיע גבר מזדקן, ובמקום בלונדית - כושי. ייתכן ויש פה רמז להומובופיה קלה, שמעידה כמובן על נטיות לטנטיות, אבל זוהי רק השערה. הלאה. נשמנו, נהננו, ממשיכים. בני ליס, הכתב הותיק לענייני שטחים בערוץ 1וצ'ה גווארה, המהפכן הנודע, הם שני הפכים, שנוצקים לבניות משלימות המגלמות את הטלטלה שעברה על החולם בימי שירותו הצבאי. מחד, קלגס שונא ערבים, ומאידך - את המתנחלים הוא שנא יותר. גילי לועסת מלפפוץ? זה פשוט. היפוך תפקידים קלאסי: ידידו של החולם, המלפפוץ, הביע את רצונו לבצע זממים בגילי, ואולם בחלום חולק החולם כבוד לידידו ומעניק לו את הזכות להיות מבוצע זמם בפיה של גילי. מעין אתנחתה קומית שמאפשרת לחולם לנחור מעט ולהזדכך בטרם ימשיכו הסיוטים לטשטש את שאריות האונה הטמפורלית שלו. הצעקות של טל קפלן שעדיין מהדהדות באוזניו של הכרוב האומלל, הן אותה צעקה חברתית שנצעקה בעקבות מפולת המניות בשנות השמונים, שמבוטאת גם ההזכרות באותו שטר = ממון = שנעלם לבלי שוב, אם כי החולם עדיין מאמין שישוב לזכות בו בחזרה. תמונת הסיום: טום כרוב רץ ומנסה להחביא את ממונו האבוד (מובן שיש פה אירוניה דרמטית משום שהחולם אינו יודע שהממון אבוד, זה עתיד להסתבר לו רק לכשיתעורר ויקרא את החנטרשת שכתבתי פה), ואז נופל-נופל-נופל (שוב, רמז לנפילת שערי הבורסה). עכשיו רק נותר לקוות שטום כרוב או אשתו שתחיה לא ישליכו אותי למאכל הכלבים. שלום וביי.
 

יס באך

New member
אני עומד נפעם אל מול

הפיענוח הרבמימדי של החלום הזה. אני חושב טום כרוב יקר, שאתה החסרת מאתנו מידע ביוגרפי רב, ומצפה לקבל פרשנות של חלום. כל הכבוד קפת, פותרת החלומות. אני חושב שאאמץ את מעשהו של טום, החלום המופרע והסיוטי הבא שלי יובא כאן לעיונכם, לדיונכם ולפרשנותכם.. אבל ובעיקר לעיון, לדיון, ל]פענוח ולפרשנות של קפת פותרת החלומות.
 
אני מכיר את החלום הזה

ובחלומי עולות מן הג'ורה יתושות אנופלס בגודל של קלמנטינה עם חזיות פוש-אפ ותחתוני בוקסר. וילד אמריקאי מניף אלת בייסבול ומכסח להן את הצורה. אני אומר לו: ילד, מי חינך אותך, אבל הוא רק מחייך חיוך אוילי וסופר גופות לתוך שקיות ניילון. ורמקולים גדולים מזמרים דרשה של הרבובדיה והרחוב כולו מלא מיץ הדרים סחוט ואין פשר. רק צרור גדול של מפתחות מכשכש בבעליו והרבה מאוד בקבוקים של וויסקי סקוטי צועדים אל הבסטיליה.
 

קפת

New member
צ'כחו מזה: אני עם החלומות

של ציון לא מתעסקת. פעם ניסיתי לפענח לו חלום (ציון רכוב על פילה נורווגית בלונדינית, עובר מעיר לעיר ומסמן איקסים על ישבניהן של כל הנשים מגיל 5- עד 50, יונים ורודות מלוות אותו ברירפרוף כנפיים ומוזגות וויסקי - מוטיב חוזר בחלומותיו - הישר לתוך גרונו, כשברקע אורטוריה של הנדל. אני מתכוונת שהנדל, לבוש כמלאך, מנצח על תזמורת לייב, אנפלגד, ג'ים מוריסון היה הסולן. זה מה שאני זוכרת) - מאז החלום הזה נתקע לי ואני חולמת אותו בקביעות בעצמי, רק שאצלי זה הפך לסיוט - ציון יושב לי על הכתף וצורח: FIRE IN THE HOLE אני השתגעתי? חסרות לי צרות משל עצמי? סיוטים להתמודדת אתם שאני צריכה גם את הג'ננות של ציון במוח שלי? חוץ מזה, אין תחת אחד לרפואה בכל החלום הזה, מה שמעורר את החשד שלא ציון חלם אותו. זה מודבק.
 
חלום אמיתי

פעם חלמתי שאני כיבשה עם צמר מזהב. מישהו מחזיק אותי וגוזז ממני את הצמר אבל כשהצמר נוגע ברצפה הוא הופך לעננה קטנה ומתאדה. אני אשמח לשמוע פרשנויות לחלום שלי שמאוד מציק לי. תודה.
 

נאבוקוב

New member
סיוט מתנה. עלי.

הבקרים החלולים רטובים- אומרים: "להצית קפה", "לשתות סיגריה". אחר-כך יבואו תזוזות מדודות מכותל אפרורי אל קיר עירום, מחדר ריק אל כלב מתבונן. זגוג. אם-כן, יוציאו לטיול: בין גוויות מפוקקות לעצמות הרוסות, מדיפות עגבים. הפחים? ירקרקים; הדלת תפתח, הצעדים ישתרכו. בקומה השנייה, החשוכה, יפנה מבט מאומץ אל מראה מוכתמת. פה יסיט מיתר, שם יעבה חיוך - לשונו בשרנית. בקומה הראשונה יפנה מבט, שוב, נוקב הפעם, אל חריץ הצצה סתום. עין פורעת עין מקללת עין. עוינות עצורה בין עיניים או, אולי, מלחמה על עתיד: רק אחת תתמוטט על ערמת כביסה, עיוורת. הגוף המצורף יהא רפוי כענן. ההליכות עצומות, הצמא הולך וגדל. מפקד, גוץ, צועד במהירות, מנסה להאריך רגליים. אחריו קַשָר ממוטט, מכסה רווח חולי המתמלא פסיעות - קדימה אחורה וקדימה - חניך מצטיין רעשני, מחלקה רעועה. ולעומת זאת: משעולים ספוגים. דשאים נספגים מיצי-חורף. גידולים נתעבים - ראו: החיילים פונים לצדדים, החיילות ממהרות לבסיס. אלו ירדמו במארבים ואלו תיבנינה חומות; יפגשו במשכבים הליליים, ישחקו צעד-צעד. החלפת סיגריה עם שומר. מוארך, נשען על חרב ארוכה ירוקה. המילים מנומסות. זה מספר על מרצַה לגרמנית, אדומת פוני, לא משלמת בזמן. זה מהנהן עם כאן, "מכיר את זה"; ושם, "מה לומר, קורה". אחר-כך יפגוש פרח-כמורה; חירש, ידיד משוער. יפסעו אל אורות הגלולים בנבכי עשן. ריח הדפוס מבחיל, מעורבב כמתים והצרנות (הגווייה לא נוקשה עדיין, לא תפוחה). רדיו מתערבל, מציג פטפוט הניגר סתם-כך, כמלמולי מואזין בשחר שחור- חייל גרום, חמוש זבובי-חטטים, אפוץ עדיין, תוהה אם הללו תפילות או נאצות. אחר-כך ייתן שתן ראשון, סמיך, שיצא מחלונו וינחת - נתזים נתזים - על שיחי נענע פרועים. יוסיף מים רתוחים לעלים הקטופים ויגיש תה חזק למפקד חולני, ממושקף. צהריים גשומים. בקפיטריה, נצמד אל מכונת קפה, כמעט ודרסו אותו המורים הגדולים: שמנים, מתגלגלים בעזרת כלונסאות (מורחים קורי שינה על גלימות רשמיות). מאט דופק, גוזם שיחה עם עלמה רהוטה. דיברו משוואות, אמרה לו דבר-אונס. בעיניה שתק - הלכה. עקב אחריה, מהופנט. פנו לבית-מרזח, מזמינים (ללא תיאום) משקאות מנומרים. נרדמה לצידו (או אולי התאבנה, עשויה דבק צמיגי) על מיטות רחבות, בכיתות או בחצר, נשענת על אקליפטוס קטום עד יבוא לו גמר. יאמר: "שמש לא-נחרכת באורות אפורים, זבובים לא-משחקים באפי גברות" (התתרנים אמנם לא מריחים סילוני דשא, אך חוש המישוש נגוז רק במוות). מכל-כיוון ולכל-עבר: דמם לא-תדמם, טעם דם כטעם זרע. לא מקלל, משתנק, נחבט דרור באדמה. רמצי בקיעה, רוחות קדים, תולעים- הכול נידף בנדודי תעיותיו. הרוחות: חולות גדולים, רטובים, פרעו פלומותיו, פונים לצפות חמה חלולה. הסמטאות יתפוררו באספלט שומני; החצרות? מלוכלכות כותונות, אולי, אך אחר-הצהריים שטופים. ילחש בהם איפה סודות עצומים, יספור אותם (מההתחלה לסוף) חלקים-חלקים. לילה אפוי יירד; יותיר חרכים שחורים, אוכלי-כול.
 
למעלה