"חוגגת" 6 שנים

[היי48]

 

[עתיד ורוד2]

תודה רבה

אני זקוקה לזה.

 

[Lady Stark]

כל עוד את מטפלת ומרגישה שמגלה דברים

אני מאמינה שאת בדרך הנכונה. וכל הכבוד לך. זה לא קל.
מצב הרוח מתחיל להשתנות כשאנחנו בשלב של ליישם את הטיפול. זה לוקח קצת זמן לפעמים.
תרגישי טוב מותק

 

[noname20000000]

שולחת חיבוק!

גם אני מתקרבת לאזור ה-6 שנים בתהום הזו, על אף שאצלי אין נקודת התחלה מוגדרת.

אני מאמינה, גם אם לפעמים נדמה לי שלא, שככל שעובר הזמן אנחנו לומדים להתמודד טוב יותר עם המצב, גם כשעולות סיטואציות קשות יותר מבעבר.

אני מקווה שהחלום יתגשם ויביא לך את כל השמחה ושלוות הנפש שאת ראויה להן!

 

[Lady Stark]

תודה, יקירתי

איך את בימים האחרונים, מאז שהתכתבנו כאן?

 

[noname20000000]

בין לבין.

לא טוב, לא רע. לפעמים זה די נחמד לא להרגיש דבר.

תודה על ההתעניינות!

 

[hemorrhoid]

תודה על השיתוף

מאחל רק אושר

 

[Lady Stark]

גם לך!

 

[nivos7]

אהבה זה מה שאמור להחזיק אותנו שפויים

אבל מנגד זה גם מה שגורם לנו לרדת מהפסים.

מכיר את ההרגשה הזאת שכתבת עליה

מזל יש לך חלום שאת יכולה לרדוף אחריו , לשאוף קדימה. זה טוב

 

[Lady Stark]

ניבוס

במקרה הזה הפגיעה שחוויתי הייתה רק זרז להתפרצות הדיכאון הקליני.
אבל ככה זה, כשאתה מבלה 29 שנה בלסמוך על חיזוקים מהסביבה שיצילו אותך מעצמך. איך שנשמט השטיח מתחת לרגליים אתה מתרסק. בטיפול עכשיו אני מנסה ללמוד לסמוך על עצמי גם. ובעיקר.

ומאחלת לך את כל האהבה שרק תרצה. מגיע לך, מהמעט שהכרנו

 

[nivos7]

אהבה שכולנו צריכים כאן

היא קודם כל אהבה עצמית.

משם זה כבר יתפתח

 

[מחבקת עצים סדרתית]

יפה אמרת

 

[היי48]

היי מותק!

תודה על השיתוף, אפשר להבין איך את תמיד יודעת את הדבר הנכון להגיד, עברת ממש הרבה. אני שמחה לראות שכיום את כבר יודעת איך להגן על עצמך מדברים שפוגעים בך ובעיקר שמצאת חלום חדש לרדוף אחריו. התקווה הזאת היא דבר שנראה לי כל כך חשוב וכל כך מוסיף.

ובהזדמנות זו גם רוצה להודות לך על כל העזרה והמסירות שלך לאנשי הפורום. כתבת בשרשור אחר שאת חושבת שזה חשוב וטוב לעזור לאנשים שנמצאים במצב הזה (או משהו בסגנון, לא מתחייבת שזה ציטוט מדויק...)-אז תדעי שאם כך את עושה הרבה דברים חשובים

וגם כמובן מאחלת הרבה הצלחה גם בהמשך הדרך

 

[Lady Stark]

תודה, מותק שלי

ריגשת אותי.
תדעי לך שאת בעצמך עוזרת פה לאנשים. תמיד כותבת כל כך ברוך ובתמיכה.

 

[היי48]

תודה

אם זה אכן נכון-אז לכבוד הוא לי.

דרך אגב, ניסיתי לחשוב בעצמי אם אני זוכרת בדיוק מתי התחילו אצלי החרדה הדיכאון ושות', ואני פשוט לא זוכרת בדיוק, נראה לי שזה היה לפני יותר מדי זמן... נו שויין...

שתהיה שבת שלום

 

[ואני הוא הילד הזה]

נהניתי לקרוא

הרבה קושי, הרבה כאב אבל מנגד גם הרבה תקווה.

יש בתוכך בסופו של דבר גם את המאושרת שהיית עד אותו לילה ארור, ובעיקר יש לך את הכוחות לראות את הטוב גם במצב קשה.
משפט כמו שהדיכאון הוא גם המושיע אותך, הוא לא מובן מאליו, הוא אמיץ, ובעיקר מודע ומתוך הסתכלות וראייה כה בוגרת ובשלה.

יכול רק לאחל שבעוד שש שנים והרבה הרבה קודם, תשובי להיות אדם שמח ומאושר, אוהב את עצמו, את האחר ומקור גדול של אור וחמימות לך ולסביבתך.

 

[Lady Stark]

תודה, מותק

אני לא באמת הייתי מאושרת לפני ההתפרצות של הדיכאון. ההבדל היה שהייתי מתפקדת יותר ו״רגילה״ יותר, והצלחתי ליהנות מסיטואציות חברתיות, אפילו לפרוח בהן, כי קיבלתי המון חיזוקים. הרגשתי פופולרית ומוערכת ומחוזרת.
אבל אז כשהלב נפגע מגדל הקלפים התמוטט וגיליתי כמה בניתי את חיי והביטחון העצמי שלי על הדברים הלא נכונים. והרי איך אדם יכול להרגיש ולחיות באמת כשהוא הורגל בבית שלו לא להרגיש ולא להתעמת ולא להיות נאמן לעצמו.
הרבה זמן ניסיתי לחזור להיות ״שמחה״ כמו שהייתי בתקופה שלפני הדיכאון הקליני.
עם הזמן הבנתי שאני צריכה לשאוף למשהו חדש. לסוג חדש של אושר שיש בו יותר יותר סובלנות ואינטימיות וכנות.
ומה שלומך?

 

[ואני הוא הילד הזה]