חוד החנית של המדע היום - גאונות היום ואתמול

חוד החנית של המדע היום - גאונות היום ואתמול

בהמשך לדיון על הגאונות, על היכולת שלנו (כחברה) לומר ולפרסם את הגאונים של היום, צריך לדעת לפחות איפה המדע המתקדם נמצא היום. לי למשל, ידוע (בערך), מהו חוד החנית של הפיזיקה היום - הנסיון לגלות את בוסון הגיס , חקר המודל הסטנדרטי, חומר ואנרגיה אפלים בעזרת ה LHC. כמו כן, חקר העל מוליכות ותופעות אסטרונומיות כמו האצת היקום ו "בעיה" בקצב סיבוב הגלקסיות. בטח יש עוד תחומים בהם לא נקבתי. הנקודה היא שאין לי מושג מה קורה היום במתמטיקה, מדעי המחשב, כימיה וביולוגיה מתקדמים. אז מה עושים שם באמת?
 

prefect

New member
מה זה חוד החנית?

קח אוניברסיטה גדולה, עם כל חברי הסגל שלה. כמה פיסיקאים יש ביניהם? 50, 100? כל אחד מהם מנסה לעשות משהו שאף אחד לא עשה קודם. אף אחד לא יושב ואומר לעצמו "טוב, למה לי להכנס לכל הדברים המסובכים האלה, אני אלך לזרוק אבנים ממגדל פיזה". אף אחד לא מנסה לפתור שאלות שכבר פתרו אותן. אין שום חוד החנית, ויש הרבה מאוד בעיות שנחשבות לגביע הקדוש בהרבה מאוד תחומים. הנושאים ששומעים עליהם בתקשורת או בספרות פופולרית לרוב זוכים לחשיפה כזאת אך ורק כי קל יותר להסביר אותם בנפנופי ידיים. אותו הדבר קורה גם בכימיה, ביולוגיה, מתמטיקה והנדסה. אנחנו כבר מזמן עברנו את השלב שבו בן אדם אחד יכול להבין את כל ההתפתחויות במדע, או אפילו בדיסציפלינה שלו, והכשרה של מדען לתחום מאוד מאוד ספציפי נמשכת כמעט עשור. המדע עדיין ממשיך להתפתח בקצב אקספוננציאלי, והתקווה היא דווקה שככה זה יימשך. כנראה בשביל להוביל לפריצות דרך נוספות אנחנו צריכים קפיצת מדרגה ברמת הגאונים, כי הגאונים שפרצו ופורצים את הדרך לאן שאנחנו נמצאים עכשיו (ואני מדבר על אלפי אנשים, לא רק על אינשטיין וניוטון) לא הצליחו לעשות אותה..
 
טוב, כנראה שהניסוח שלי - קלוקל משהו.

אני מסכים איתך לחלוטין. כשאמרתי "חוד החנית", התכוונתי לאותן הבעיות שנחשבות לגביע הקדוש באותם התחומים. השאלה היא, מה הן אותן הבעיות? כלומר, מניתי מספר בעיות כאלו בפיזיקה, השאלה היא מה הן בעיות "הגביע הקדוש" בתחומים אחרים? מה הם הארגונים המובילים? מי הם האישים המובילים? וכו', וכו'. כן, אני יודע שבדיקה מקיפה של האישים והארגונים המובילים עדיין לוקה בחסר שכן איינשטיין למשל לא היה פיזיקאי ממסדי בזמן העבודות הגדולות שלו אבל אני לא רואה שיטה פרקטית להתחשב גם בחוקרים כאלה, בימינו.
 

Hypathia

New member
לא בריא לחפש את חוד החנית בחושך

בצורה טבעית שכזו גילויים ופיתוחים מדעיים זוכים הערכה אמיתית כשאר ההשפעה שלהם משאירה חותם עמוק ושמן על האנושות. זה די פונקציה של שמישות. אז מה שאתה קורא אותו "חוד החנית" הם כמה אותם צרכים שלקחו מספר ויושבים יפה בתור עד שאיזה פיתוח יענה עליהם. אבל כפי שההיסטוריה מראה לנו, אי אפשר לנבא את ההתפתחות המדעית, הרי תמיד יש סדק דרכו היא יכולה להתגלות. תחום אחר שיש להפרידו מהדיון הוא המתמטיקה. זאת מכיוון שהקשר בית המתמטיקה לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. זהו תחום תיאורטי ומלאכותי, נטול ספקולציות והנחות. דבר-מה תקף במתמטיקה רק כאשר מוכיחים אותו. זאת הסיבה התשובה שיתן אדם על בעיה מתמטית תוערך בכל תקופה, ותהה תקפה לנצח. או לפחות עד שמישהו יצליח להוכיח כי ההגיון האנושי פגום. אבל אז זה יהיה פרדוקס, אתה לא חושב?
 

22ק ו ס ם

New member
הקשר בין המתמטיקה למציאות מקרי בהחלט?!

אני לא יודע באיזו מציאות אתה חי אבל במציאות שלי יש קשר ישיר בין מתמטיקה להרבה מאוד תחומים.
 
לא מקרי בהחלט, אבל מקרי לעיתים...

רואים את זה בעיקר בתחומי המתמתיקה והפיזיקה, אבל חלקים גדולים מהמדע אינם נראים שימושיים בטווח הזמן הקרוב, מכיוון שהם מתקדמים הרבה יותר מהטכנולוגיה – אין את הכלים הנחוצים על מנת לחקור תיאוריות שונות ולאמת או להפריך אותן.
הבעיה היא, כפי שחלק ממכם בוודאי יטענו, שלא ניתן לדעת אילו תחומים יובילו אותנו בעתיד להמצאות חדשות, ואלו יסתיימו במבוי סתום.
בכל זאת, קראתי מספר פעמים בספרים שונים על פיזיקאים ומתמתיקאים המדברים בזלזול על פתרון בעיות "מציאותיות" יותר מדי, ולדעתי חלקם תקועים במגדל שן שמורכב מאגו אין סופי, של אנשים שלא עבדו דקה אחת למחייתם בעולם האמיתי... צריך לזכור שחקר היקום הוא לא מטרה בפני עצמו, עד כמה שהסקרנות מושכת אותנו לשם, אלא אמצעי על מנת לשפר את החיים עלי אדמות.
מצד שני, כמו שפיינמן כתב, "מדע הוא כמו סקס; ברור, יש לו תוצאות מעשיות לעיתים, אבל זו לא הסיבה האמיתית שאנחנו עוסקים בו..."

 
לא הוא לא

תאר לעצמך שאני אוהב לשחק במשחק מחשב מסויים, נניח שמדובר ב heroes3, רק לצורך הדוגמה. אז אני מחליט שחקר משחק המחשב הזה חשוב, מכיוון שהוא מקדם את הידע האנושי, ואני רוצה להקדיש את כל זמני לפיתוח אסטרטגיות משחק מורכבות וניתוחי רגישות, השוואות בין הצבאות השונים, וכו'. אז לאף אחד לא תהיה בעיה כל עוד אני עושה את זה על חשבון כספי וזמני הפרטי. אבל מה אם אני מחליט לעשות את זה, נגיד, על חשבון איזו עמותה של תורמים שרוצים לקדם את המדע באוניברסיטה זו או אחרת? או על חשבון משלם המיסים שמסבסד את האוניברסיטה? התורמים ומשלמי המיסים אינם מצפים בהכרח שאני אשב כל היום ואחקור כיצד לפצח את שוק המניות, אבל הם גם לא היו רוצים שכספם יבוזבז על תחביבים ביזאריים של מדענים. הם מוכנים שאני יחקור כוכבים שחורים, לא כי חקר היקום הוא מטרה בפני עצמה או תחביב מרתק, אלא כי הם מאמינים שמחקר כזה יקדם את האנושות. ברגע שאתה נמצא באוניברסיטה, בעמדת מפתח שמאפשרת לך להתעמק בכל מני בעיות שמעל לרמת היום יום, יש לך שליחות. מרבית הפרופסורים אכן חושבים שהם מטרה בפני עצמה, שהם מן גזע נעלה המנותק מבעיות העולם הזה, שעוסק במחקר בשביל המחקר, אבל הם טועים. יש להם שליחות, והשליחות הזו היא קידום המין האנושי. יש להם את הכלים, הכסף, הזמן והשכל שיכולים לאפשר להם לעשות זאת. לצערי, רק מעטים מהם באמת מודעים לעניין.
 

אמִיר

New member
הטעות שלך היא

שהמחקר בפני עצמו הוא הוא קידום המין האנושי. הקידום לא נמדד בכמה הדבר שיפר את איכות החיים. לידע שהאנושות צוברת יש משמעות בפני עצמה. גם אם לדעתך זה לא מוצדק (ואם כל הכבוד, מי אתה שתקבע?)- זו מדינה דמוקרטית, אם המדינה חושבת (בעזרת המועצה להשכלה גבוהה, למשל) שדווקא מחקר על יצירותיו הספרותיות של ש"י עגנון (לא משהו שישפר את איכות החיים שלי או שלך, אני מבטיח), או על אכדית עתיקה היא בעלת חשיבות, אז לשם הכסף יגיע. ובטח ובטח שאם יש אנשים פרטיים שתורמים מכספם כדי לקדם את הנושאים שנראים להם חשובים (גם אם שיפור החיים לא מעניין אותם), זו זכותם המלאה. אם תצליח לשכנע אדם כזה, או גוף ממשלתי מתאים, שיש לפיתוח אסטרטגיות בheros3 כדי לקדם את המין האנושי, אז בהצלחה. אף אחד לא גונב כסף מהעמותות או מהמדינה בלי שהיא תשים לב (אף פרופסור באונ' זאת אומרת.. )
 
זה לא בדיוק עניין של איכות חיים

רק המצאות טכנולוגיות משפרות את איכות החיים, ומרביתן לא מגיעות מפרופסורים להיסטוריה באוניברסיטה. כשדיברתי על קידום האנושות, לא דיברתי דווקא על איכות החיים, אלא גם על ידע – השאלה היא האם יש סוגים מסוימים של ידע שיש להם יותר חשיבות מלאחרים. אני טוען שכן, אם כי ברור שאני לא מסמיך את עצמי לקבוע מה חשוב ומה לא... כמו שכתבת, יש כאלו שכן מנסים לקבוע זאת, והאוניברסיטאות אכן סוגרות חוגים מסוימים או פותחות חוגים אחרים. אתם כותבים על המצב הקיים, ואני כתבתי על המצב הרצוי. זה נכון שיש כיום הרבה מחקרים על תחומים הזויים שכל מני קרנות מחקר משתכנעות לממן מסיבות לא ברורות, וזה גם נכון שהגאונים האמיתיים ילכו לאיפה שנותנים להם חופש אקדמי, ולא למקומות שבהם אומרים להם מה לחקור ומה לא. יכול להיות שאי אפשר לשנות את המצב הזה. לי, בכל מקרה, מפריע לראות פרופסורים שחושבים שהם מהווים את המטרה בעצמם. האקדמיה היום רואה את עצמה במידה רבה כמן גוף שקיים על מנת לקדם את עצמו, שבהרבה תחומים הוא מעל לכל ביקורת, לגיטימית או לא לגיטימית. מבחינתי השאלה כאן היא מי ממן את שכרם של הפרופסורים – ברגע שמדובר בכספי ציבור, אז ראוי לפתוח את תחומי המחקר שלהם לדיון ציבורי, אם הם אוהבים את זה או לא. לגבי העובדות של מימון האוניברסיטאות – לצערי אינני יודע אותן. בארץ הן מסובסדות, אבל אני לא יודע כמה אחוזים מגיעים מהממשלה וכמה מתורמים פרטיים. בארה"ב אני חושב שהכל מגיע מתורמים פרטיים.
 

22ק ו ס ם

New member
הבעייה היא שאתה משווה מדע לטכנולוגיה

זו טעות נפוצה. מדע הוא הרבה יותר מטכנולוגיה ומחקרים אקדמיים הם הרבה יותר ממדעי הטבע. אנשים מאוד סקרנים לגבי נושאים שונים הסובבים אותם וה"רוח" לא פחות חשובה מ"החומר".
 
לא, אז לא הסברתי את עצמי כמו שצריך

אני מסכים איתך. תקרא שוב את השורות הראשונות שכתבתי בהודעה הקודמת, אני מודה שהניסוח שם קצת דפוק... התכוונתי לומר בדיוק מה שכתבת. לגבי קדמה טכנולוגית זה ברור שכל תגלית מקדמת את האנושות. לגבי ה"רוח" זה פחות ברור, אבל זו שאלה שתמיד צריך לשאול אותה, ולא לקחת כמובן מאליו שכל נושא מחקר הוא חשוב, או שהמחקר הוא מטרה בפני עצמו.
 

22ק ו ס ם

New member
קידום האנושות זה משהו רחב

אתה מגדיר את זה כמשהו פרקטי או מוחשי, אבל קידום הידע האנושי בתחום מסוים זה גם קידום האנושות במובנים רבים. אי אפשר לעצור את הסקרנות האנושית זו השורה התחתונה אני מניח.
 
כן, אבל לא כל קידום ידע

בהכרח מקדם את האנושות. ישנם דברים, שהם באמת פחות חשובים. אתה עושה דוקטורט בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, וגם אני רוצה אולי יום אחד לעשות תארים מתקדמים בתחומים משיקים. למרות שמדובר בתורה תיאורטית, שאינה "מייצרת" טכנולוגיה חדישה לפלאפונים סלולרים מהדור השביעי, לשנינו זה ברור שהתורה הזו מפיקה תובנות חדשות על טבע האדם, שמשנות את התפיסה של אנשים ברגע שהם נתקלים בהם. לעומת זאת, מישהו אחר יכול לעשות דוקטורט בתחום שיטות הייצור של כדי חרס במאה החמישית ביפן, ובמקרה זה אני אשמח לטעון שהדוקטורט שלו אינו מקדם כלום. אותו דוקטורנט מאוד אוהב את המאה החמישית ביפן, כפי שאני אוהב לשחק במחשב, אבל אף אחד לא חושב לשלם לי על זה שאני משחק במחשב...
 

22ק ו ס ם

New member
אף אחד לא יכול להחליט מה חשוב ומה לא

מעבר לעובדה שקשה להעריך איך תגליות בתחום מסוים יצטיירו בעתיד, מי יקבע בדיוק מה חשוב ומה לא? ברגע שמאפשרים לכולם לחקור מה שהם רוצים נותנים דרור מוחלט למחשבה האנושית. בסופו של דבר מחקרים במדעי הרוח (ובמידה מסוימת במדעי החברה) לא עולים הרבה, והרווח מהם יכול להיות גדול. ההשוואה למשחק לא נכונה. אתה לא ממש חוקר משחקי מחשב אלא רק משחק בהם. אם אתה רוצה לחקור אותם, אז בבקשה, יש הרבה מחקרים על הנושא. אתה צריך לעמוד בסטנדרטים מקובלים של מחקר בתחום שלך ואז הדרך למחקר פתוחה בפניך.
 

אמִיר

New member
מי שאחראי לתקצב את האונ'

היא המועצה להשכלה גבוהה- גוף פוליטי, שנבחר על ידי הממשלה שאתה בוחר. שם מתקיים הדיון הציבורי, ואתה יכול להיכנס לאתר של המל"ג ולראות את ההחלטות שלהם. מצד שני, צריך לתת לאוניברסיטה גם את החופש האקדמי שלה, אי אפשר להתערב בכל ההחלטות. יש פיקוח, יש ביקורת- אבל זה צריך להיות לצד חופש פעולה.
 
את הדיון הציבורי המל"ג מקיים בינו לבין עצמו..

אבל באופן עקרוני אני מעדיף לא לדבר על נושא הניהול והתקצוב של האוניברסיטאות, כי אני מרגיש שאני לא מבין בזה מספיק.
 

אמִיר

New member
גם הממשלה והכנסת מנהלות את הדיונים

בינם לבין עצמם. זה להבנתי משמעות הדיון הציבורי- שנבחרי הציבור מקיימים דיון. אם יש לך רעיון יותר טוב תציע אותו. מי נראה לך צריך לקבוע מה ראוי להיחקר ומה לא? אני גם לא מבין בכלל לגבי הנושא של ניהול ותקצוב האוניברסיטאות (למעט אותו ביקור קצר באתר של המל"ג, לפני שכתבתי את ההודעה האחרונה). אבל עזוב מה קורה בפועל, תסביר לי מה לדעתך היה המצב האידיאלי.
 

22ק ו ס ם

New member
משחקי מחשב הוא תחום מחקרי לגיטימי

יש הרבה מחקרים על משחקי מחשב בפסיכולוגיה, כלכלה וסוציולוגיה. בתור חוקר באוניברסיטה יש לך את החופש האקדמי לחקור מה שאתה רוצה. באופן עקרוני, מחקרים על משחקי מחשב לא צריכים לעלות יותר מדי כסף אבל אם אתה זקוק לתקציב מחקרי אתה יכול להציע הצעת מחקר לכל מיני קרנות ואם תשכנע אותם אז הם יממנו לך את המחקר.
 
למעלה