מסכימה לרוב עם דברי קודמי. ואוסיף :
יש הרגשה שמדובר בתרשים בעות. כלומר סקיצה ראשונית עקרונית ותיאורטית שקובעת את ההגדרה של כל חדר וחלל ,מיקום כללי ומיקום יחסי לפונקציות אחרות. יש חלוקה לזונינג (איזורים) ציבורי לעומת פרטי.
אבל הכל נראה כמו סקיצה ראשונית ביותר, הניחו כל דבר בערך במקום המתאים, כבסיסי לתכנון מדוקדק עתידי.
אבל אים פה את השלבים הבאים של גיבוש כל הדברים הללו לתכנית קוהרנטית, מסודרת, עם צורניות טובה וכו.
כמו שאפשר לקחת חדר ילדים ולשים בו ת כל הריהוט הנדרש, מיטה, שולחן, כיסא ושידה .... והכל יראה בלגן . ואפשר לקחת את כל הריהוט הזה ולארגן אותו באופן שהחדר יהיה משוש לעין.
אותו דבר נכון לגבי תכנון בית. את כל החללים והחדרים צריך עכשיו לפרק, ןלהרכיב מחדש, ככה שלא יווצרו מיני מסדרונות ומבואות מיותרים. ככה שהישיבה בפינת משפחה לא תהיה במעבר הראשי לכל החדרים, ככה שהקירות החיצוניים לא יהיו כל כך מזוגזגים (מלאים בליטות ושקעים חסרי פשר) וחללי החוץ יהיו מוגדרים, שימושיים ונעימים.
המצב כרגע הוא שבעצם אין בכלל חללים חיצוניים שמישים. איפה תשבו על כוס קפה או עם אורחים ? במשטח הצר ומאד ארוך בקצה הסלון ? בודאי לו במרפסת הכניסה. לשם מה הריצוף במובלעת שליד חדר עבודה ? אם כבר יש שם חצר קטנה אפשר לשחות לעשות שם גינון מיוחד שיהיה נעים להביט עליו.
מאיפה הילדים יצאו לשחק בחצר - דרך הסלון או דרך ח.כביסה וחצר שרות ? בכל הבית הגדול הזה אין יציאה שמישה אחרת לחצר (כמובן מלבד דלת הכניסה).
לפני הכל צריך חשיבה עקרוני על סדרי עדיפויות ואורח חיים. מה אתם רוצים מהבית ? מה אתם רוצים מהחצר ? איפה תשהו, איפה הילדים ישחקו, איפה תארחו, על מה תצפו ביושבכם בסלון, או בחדר העבודה, או בעומדכם במטבח, בהיותכם ישובים לשולחן האוכל, בשוכבכם במיטה ??????? איפה תרצו לצפות על תמונות אמנות, איפה בטלויזיה,
איפה תעדיפו לצפות לנוף או לגינה המלבלבת ??????
הבית צריך לצמוח מהחלטות והבנות אלו, מהעקרוני אל הפרטני. כאן זה נראה שהתהליך היה הפוך.
אני סבורה שעכשיו מתחילה עבודת האדריכלות האמיתי שעדיין לא נעשתה פה.