בוא נגיד כזה דבר:
ממש לא כיף להתדיין אתך, בגלל שאתה מתנסח בצורה ממש מכוערת. אתה לא צריך לנסות לאט, ואתה לא צריך לבכות על כמה קשה לך וכואבות לך האצבעות. אם נראה לך שאני לא מספיק לרמה שלך, אז בשביל מה אתה בכלל טורח? אתה יכול להסכים איתי ואתה יכול לא להסכים, אבל אני לא חושבת שאתה תפסיד אם תכתוב בצורה קצת יותר מכבדת. תתפלא, אפשר לא להסכים עם מישהו ועדיין לא לרדת ברמת הדיון. אולי כדאי לך לנסות את זה פעם. ועכשיו לשאלת הבחירה המרובה ששאלת כאן. אז שוב, אני מעריכה את הנכונות שלך לעשות את הדברים פשוטים בשבילי, אבל למרבה הצער, השאלה והתשובה שענית לעצמך לא רלוונטיות בכלל, כי (כפי שכבר כתבתי) לא כתוב בשום מקום שהחברים האלו הולכים לפתח משרד אחורי.
עכשיו בוא נעשה כזה דבר: בגלל שאני מניחה שממש חשוב לך להגיד את המילה האחרונה, אז אתה עכשיו תענה לי. תכתוב די יפה ומנומס (תתפלא, זה דווקא יוציא אותך יותר קול), תגיד כל מיני דברים, תצא צודק, ואני לא אענה. בסדר?