שלום....
לפני עשור הגה, יזם והקים שי הורוויץ את עמותת הלל, שסייעה לצעירים שחזרו בשאלה. מחר חוגג הארגון עשור לקיומו. ביקשנו ממנו לכתוב את דעתו על העמותה ועל פעילותה היום, כמו גם על התופעה של החזרה בשאלה. הראל בוזגלו. -------------------------------------------------------------------------------- לאחר שבגיל 15 נדחפתי החוצה מתוך העולם החרדי, החלטתי שנתיים לאחר מכן, בגיל 18 להקים עמותה לחוזרים בשאלה, מתוך רצון של נקמנות, ומרדנות. לצערי העמותה שהקמתי המשיכה לפעול גם לאחר שהתפכחתי ונוכחתי לדעת כי אנו קורעים צעירים וילדים ממשפחותיהם ללא הענקת מענה אמיתי לקשר בין הילדים להורים. עמותת הלל, פועלת היום, למיטב ידיעותי ולצערי, תוך ניתוק צעירים ממשפחותיהם, תוך שימוש במניפולציות פסיכולוגיות וללא ידע מקצועי בתחום מצוקות נוער מתבגר. ובייחוד, תוך בורות וחוסר הבנה של הרקע והמנטליות שבו גדלו הנערים והנערות הדתיים. חוסר הבנה זה גורם ליציאה חפוזה של נער דתי מהסביבה בה הוא גדל, תוך ניתוקו האכזרי והקיצוני מהחברה, משפחתו הקרובה והדת. ניתוק זה, ברוב המקרים שידועים לי, גורמים לתוצאות קשות של בלבול נפשי, בעיות קליטה, בדידות איומה ותהיות על הצעד החפוז שנעשה. במקרים רבים קשיים אלו מביאים את הנערים והנערות לשוב אל חיק משפחתם בסופו של דבר, אך בנפשם כבר טבועים צלקות עמוקים ממסלול היסורים שעברו, צלקות המונעות מהם לחיות באופן טבעי בסביבה הישנה, אותם נטשו ואליהם שבו. למותר לציין, כי אילו הנערים והנערות היו מקבלים סיוע הולם, אמיתי ומקצועי בזמן אמת דבר זה היה נמנע. את ניהול העמותה שהקמתי ירשו במקומי אישים שאינם דתיים, הנעדרים רקע והבנה של הנערים והנערות הפונים אליהם וחסרי ידע בדינמיקה של החברה החרדית (חברי הלל החילונים החליטו שלא למנות בראש העמותה חרדי מלידה שחזר בשאלה נבעה מהידיעה שאנשים שגדלו באורח חיים דתי\חרדי במרבית המקרים חוזרים חזרה לאחר שמתבגרים ומתפכחים). על כן היום הנהלת העמותה חסרה היכרות עם הציבור הדתי ודפוסי החשיבה שלו. מתוך כך פועלים מתנדבי העמותה באופן לא מקצועי, כאשר הסיוע או הטיפול שהם מציעים אינו הדבר המתבקש והפשוט: ניסיון לשקם יחסים מעורערים בתוך המשפחה או החברה - אלא מיד הענקת אפשרות ``בריחה ומנוסה`` של המתבגר לקיבוץ או למשפחות מארחות, כל זאת ללא סיוע והתמודדות עם הבעיות האמיתיות של המתבגר ומשפחתו. אנשי הלל מייחסים בגרות נפשית מכל בחינה אפשרית גם לקטינים בני 15-18, והם פותחים בהליך של יעוץ טלפוני ופגישות תוך הובלה לפתרון אחד ויחיד של עזיבת המשפחה והחברה - דבר שהוא בעוכרי הנער בשלבים מאוחרים יותר. בידי רשימה שמית של קטינים כאלה שקיבלו ``סיוע`` - ובסופו של דבר התגלה כהאצת הדרדרות הנער. מעיד אני עדות אישית שלעיתים משתרבבות כוונת זדוניות (כמעט מיסיונריות) בפעילות חלק מהמתנדבים שהכרתי. חלקם של המתנדבים רוצים ``להצליח בכל מחיר`` בהעברתו של צעיר מעולם זה למשנהו, כוונה זדונית זו היא בניגוד לכל כללי המקצוע בעזרה למתבגרים במצוקה. אנשי ``הלל`` פועלים
Kיציק
