חוזרת בשביל לפרוק

[chili3]

מה שנכון לילדה בת 3, לא נכון לנערה בת 14

זה שבגיל 3 היה לה נחמד שיש לה 3 הורים, לא אומר שזה מתאים לה עכשיו.
לא שזה שאני אומרת שאת צריכה להתקפל מכל אחריות ולוותר על החלק שלך כדמות אחראית בחייה.
אבל כן נכון לעשות חשיבה מחודשת על מה נמצא בתחום האחריות שלך ומה לא.

 

[poly1982]

חשיבה מחודשת - כן, בהחלט

וכבר התחלנו ליישם.
אבל התנערות מאחריות - לא. אני חושבת שזה גם כן חלק מהאחריות שלי כלפיה, לא לוותר עליה רק בגלל שאני חווה איתה קשיים כרגע. הכי קל (וכיף?) זה לא לקחת אחריות על שום דבר, להיות כמו מין דודה כזו (ככה הייתי בהתחלה, בשלב הגישושים). השאלה היא מה יהיו ההשלכות של זה על הקשר שלנו בטווח הרחוק.
גם להורים ביולוגיים יש לפעמים בעיות עם הילדים שלהם. בטח גם יהיו לי עם ילדיי הביולוגיים, ולא נראה לי שהייתי מעלה על דעתי בכלל את האופציה של "להתקפל" מול הילדים רק בגלל שזה יעורר קושי כזה או אחר. מבחינתי זה חלק מתפקידי כהורה.
אז ברור שעם ילד שאינו שלך צריך להיות זהירים יותר, עדינים יותר ומחושבים יותר. אבל זה שפתאום היא החליטה ש"לא בא לה עליי", לא אומר שאני מפסיקה לתפקד כסמכות הורית.

 

[chili3]

ההבדל הוא שכשהילד ביולוגי שלנו, אנחנו לא

נבהלים ומחפשים מה לא בסדר בקשר שלנו אם הילדים, בכל פעם שהם עושים לנו פרצופים או סצינה סביב משהו שלא בא להם לעשות.
רוצה לשמש כ'הורה' לכל דבר? קבלי את פרצופי 'גיל ההתבגרות' כחלק מהחבילה בלי לחפש מה 'השתבש' בקשר שלכן

 

[poly1982]

אני מקבלת את מה שאת אומרת

וכבר כתבתי כאן שזו תהיה העבודה שלי - ללמוד לחיות עם זה.
הסיבה לבהלה שלי היא שהפרצופים הופיעו יד ביד עם נסיבות מאוד מסוימות. וכן, זה מלחיץ שפתאום בוקר אחד, אחרי ששנים התרגלת ליחסים מאוד מסויימים, הכל מתהפך עליך בבת אחת. זה לא היה תהליך הדרגתי אלא שינוי מאוד חד ביחסים שלה איתי.
אני יודעת שאני לא צריכה לתת לזה להשפיע עליי בכזו דרמטיות, וברור לי שנסחפתי (ונרגעתי קצת מאז). אבל היה נדמה לי שהמקור של החרדה שלי ברור. כנראה שלא

 

[mother cat]

וואלה. יש בזה המון.

אני הרבה עסוקה עם עצמי בלבחון מה מהדברים המעצבנים בילדי החורגים הם "נורמליים לבני נוער", מה נובע מהסיטואציה והסטורית חיים הקשה שלהם, מה בבעיות בינינו הם "נורמלים להורים ובני נוער" ומה בעייתי כי אני ה"חורגת". אולי באמת אני צריכה להפסיק לחפש מה נובע מזה שהם לא הביולוגיים שלי...

נתת לי חומר למחשבה.

 

[chili3]

אומנם הפרטיים שלי בני 4 + 9. אבל

לבן זוגי בת בת 14
אז כולנו פה באותו סרט

 

[poly1982]

ולסיכום הדיון...

תודה לכל העונות ולכל מי שתרמה מזמנה ומנסיונה.
איכשהוא נראה לי שהדיון עבר להתמקד בנקודה שבכלל לא נראה לי כמו הנושא העיקרי, אבל ככה או ככה - החכמתי.
בינתיים יכולה רק לעדכן שהילדה כאן, ושהערב המשותף עבר בשלום ואפילו בנעימים, בלי לריב על שום נושא (בין השאר כי אבא שלה לא השאיר לה בכלל אופציה להתווכח...)
שיהיה סופשבוע נעים ונטול דרמות לכולן