mother cat
New member
מוכר מאד....
מרגישה המון שאני לא עושה מספיקץ או שילדיו של בעלי חושבים שאני לא עושה מספיק, או שהם מתנהגים כאילו לעולם לא אצליח לעשות מספיק... חלק מזה זה גם גיל ההתבגרות... וחלק מזה זה העובדה שמה שאני לא אעשה אני לא אהיה אמא שלהם לעולם.
 
תשמעי, אחד הדברים שאת יכולה לעשות, אבל בזהירות, אולי לא מיד כדי שזה לא יהיה קרוב מדי לשיחה והיא לא תרגיש שזה מלאכותי, זה להכניס את המילים "אח" ו"אחות" לשיחה. למשל אם את מבקשת ממנה להשגיח עליו רגע כי את צריכה לעשות משהו, במקום להגיד "מותק, את יכולה לשים רגע עין על משה?" את יכולה להגיד "מותק, את יכולה לשים רגע עין על אחיך"? זה יהיה אולי טיפה מלאכותי בהתחלה, אבל לא המון - הרי בעיניך היא בהחלט אחותו, לא? אז תשתמשי בזה... או שתמלאי איזה טופס לידה שבו כתוב משהו על מספר האחים ותמלאי גם אותה בתור אחות.
 
בואי אני אספר עוד משהו לחמם את הלב - אתמול התחלתי עם הבן שלי ריפוי בעיסוק. בשלב כלשהו היא שאלה אותו כמה אחים יש לו, והוא ענה 3 ונתן את השמות שלהם. ואז היא שאלה מי הכי קטן והוא ענה שהבת שלי. וכשהיא שאלה מי הכי גדול הוא אמר לה "אני, כי אני יצאתי ראשון מהבטן של אמא שלי!". היא הסתכלה עלי קצת מופתעת ואחר כך אמרה לי שהיא לא הבינה איך יכולים להיות 4 אחים כשהגדול בן 4... אז נאלצתי להסביר לה שהוא צודק שהוא יצא ראשון מהבטן שלי, אבל שיש לו שני אחים גדולים. הוא לגמרי לגמרי רואה בהם אחים, למרות שהוא כבר יודע שאני לא אמא שלהם ואחותו הגדולה (רואה? אני משתמשת במילה...) הסבירה לו כבר על אמא שלה.
 
זה יקח זמן. צריך להתרגל. אבל זה יגיע... היא עוד תקטר על האח הקטן שנכנס לה לחדר ומציק לה כשהיא עם חברות...
מרגישה המון שאני לא עושה מספיקץ או שילדיו של בעלי חושבים שאני לא עושה מספיק, או שהם מתנהגים כאילו לעולם לא אצליח לעשות מספיק... חלק מזה זה גם גיל ההתבגרות... וחלק מזה זה העובדה שמה שאני לא אעשה אני לא אהיה אמא שלהם לעולם.
 
תשמעי, אחד הדברים שאת יכולה לעשות, אבל בזהירות, אולי לא מיד כדי שזה לא יהיה קרוב מדי לשיחה והיא לא תרגיש שזה מלאכותי, זה להכניס את המילים "אח" ו"אחות" לשיחה. למשל אם את מבקשת ממנה להשגיח עליו רגע כי את צריכה לעשות משהו, במקום להגיד "מותק, את יכולה לשים רגע עין על משה?" את יכולה להגיד "מותק, את יכולה לשים רגע עין על אחיך"? זה יהיה אולי טיפה מלאכותי בהתחלה, אבל לא המון - הרי בעיניך היא בהחלט אחותו, לא? אז תשתמשי בזה... או שתמלאי איזה טופס לידה שבו כתוב משהו על מספר האחים ותמלאי גם אותה בתור אחות.
 
בואי אני אספר עוד משהו לחמם את הלב - אתמול התחלתי עם הבן שלי ריפוי בעיסוק. בשלב כלשהו היא שאלה אותו כמה אחים יש לו, והוא ענה 3 ונתן את השמות שלהם. ואז היא שאלה מי הכי קטן והוא ענה שהבת שלי. וכשהיא שאלה מי הכי גדול הוא אמר לה "אני, כי אני יצאתי ראשון מהבטן של אמא שלי!". היא הסתכלה עלי קצת מופתעת ואחר כך אמרה לי שהיא לא הבינה איך יכולים להיות 4 אחים כשהגדול בן 4... אז נאלצתי להסביר לה שהוא צודק שהוא יצא ראשון מהבטן שלי, אבל שיש לו שני אחים גדולים. הוא לגמרי לגמרי רואה בהם אחים, למרות שהוא כבר יודע שאני לא אמא שלהם ואחותו הגדולה (רואה? אני משתמשת במילה...) הסבירה לו כבר על אמא שלה.
 
זה יקח זמן. צריך להתרגל. אבל זה יגיע... היא עוד תקטר על האח הקטן שנכנס לה לחדר ומציק לה כשהיא עם חברות...