הגדרות בחוק
לגבי שאלתך הראשונה: בדקתי ומצאתי שהמושג "חולה נפש" נמצא בכ- 20 חוקים ותקנות, אולם נכון הוא שהחוק לטיפול בחולי נפש הוא החוק העיקרי המסדיר את סוגיית הטיפול (והשפיטה) בעניין חולי נפש. בחוק לטיפול בחולי נפש אכן לא מוגדר באופן ברור מהי "מחלת נפש" אולם הפסיקה מלאה (פחות או יותר) את החלל הזה בהקשרים מסויימים. אני מניחה שהסיבה להיעדרה של ההגדרה בחוק היא שבעיקרון ההגדרה של מחלת נפש הנה - בפועל- הגדרה רפואית. סביר, אם כן, שהגדרה הרפואית הזו תתעדכן בהתאם לחידושים במדע הרפואה. לכן, אולי זה היה דווקא חכם מצד המחוקק לא להכניס הגדרה משפטית לחוק. מצד שני, זה משאיר - לכאורה- מרחב פעולה רחב (אולי רחב מדי?) לפסיכיאטרים. מה דעתכם??? בהקשר של טיפול מרפאתי כפוי: הצורך בטיפול מרפאתי כפוי נקבע על ידי פסיכיאטר, לכן מטבע הדברים הוא יתן הוראת אשפוז רק במחלות הנמצאות "על סדר יומה של הפסיכיאטריה". SHAULITO - האם אתה מכוון למקרה ספציפי?
