חולשות הלוחם.

[נץ מעופף]

חולשות הלוחם.

"לכל אחד יש די עוצמה אישית לדבר כלשהו. התחבולה של הלוחם היא לשאוב את עוצמתו האישית מתוך חולשותיו למילוי מטרת הלוחם שלו". לא ממש הבנתי.. אם מישהו יכול להאיר...

 

[שירהת העשבים]

בלי קשר..

" זה לא חושך לא אור זה הזמן לחזור בוא הביתה בוא איש ציפור"

 

[קליפת השום]

חולשות הלוחם ..נסיון לתשובה

מתוך ההסברים שננה(הדודה שלי שסיפרתי לכם בעבר)מסבירה לי מידי פעם אנסה להשיב א)עוצמה אישית ב)חולשותיו של לוחם ג)מטרת הלוחם עוצמה אישית לכל אדם כמות קבועה של אנרגיה. האדם משתמש באנרגיה שלו לכל פעולה שהוא מבצע(כל פעולה נקראת "צרכן אנרגיה") חשיבות עצמית.כעס,קנאה שינאה, שפוטיות ועוד..אלה הם צרכני אנרגיה חולשותיו של לוחם לוחם שמשתמש באחת מצרכני האנרגיה המיותרים בקביעות(החיים מתנהלים ע"י שימוש בצרכני אנרגיה מיותרים)הופך את חייו לעמוסי חולשות חולשה לאוכל ,סגריות, סקס,וכחנות ,ידענות ו............ מטרת הלוחם המטרה המוצהרת של הלוחם לפי משנתו על דון חואן היא "החופש המוחלט" בכדי להגיע לחופש המוחלט(או לפחות לבצע פעולות בדרך לחופש המוחלט) אנו זקוקים לאנרגיה זמינה בכמות שתאפשר לנו ביצוע ואם האנרגיה נמצאת בחולשות ,עלינו לצוד את חולשותנו ולשאוב מהם את העוצמה זאת אומרת ש אם נפגעת השתמשת בעוצמה להיפגע ואם אתה מזהה את עצם היותך פגיע ואתה מצליח לא להיפגע יותר, אז אתה מפנה לך עוצמה לפעולה אחרת(שהיא לצעוד בדרך הלוחמים) אני רוצה לציין שננה אמרה ,שאת כל מה שהיא יודעת זה, ממשנתו של דון חואן והאפשרות של ההבנה של מה שכתוב ,זה פונקציה של כמות הזמינה של האנרגיה והדבר הראשון שחשוב לעשות חוץ מלקרוא את המשנה עוד ועוד ועוד.. זה לבצע שיחזור ומעברים קסומים הצליח לי?

 

[נ ו ל י ה]

הצליח מאוד.

 

[דיפ שינואנו]

אולי:

כיום חלק גדול הכוח שלנו הולך לחולשות. מספיק לראות את הזמן והאנרגיה שאנחנו מבזבזים על לריב עם אנשים אחרים ולהעלב ולהתגאות וכל שאר ההנאות של האגו, בשביל להבין שחלק גדול מהאנרגיה שלנו (הכוח הפנימי, העוצמה שלנו, תבחר לך את המונח שמתאים לך) פשוט מתבזבז. להבנתי, בדרך להיות לוחם אנו לומדים לנתב יותר נכון את הכוח הזה. במקום שיוכפף לחולשות שלנו ולדברים שלא אנחנו בחרנו, פשוט נבחר באמת "להשקיע" אותו ולנצל אותו לטובת מטרותינו האמיתיות, מבחירה. מה שהטקסט אומר בעיניי הוא שיש לנו את כל הכוח שאי פעם נרצה. פשוט צריך ללמוד לנתב אותו נכון יותר. מחוסר בחירה וחולשות לבחירה ועוצמה.

 

[joy of existence]

ואולי זה:

בקצרה- אמרו כבר הרבה לפניי (ספרים שלמים וכו'): היישות הדמיונית שנקראת "אני", מכורה לדברים מסוימים ועושה פעולות מסוימות. היישות הזאת, משתמשת בהמווווון אנרגיה, כנראה שברוב האנרגיה שקיימת באותה גוף הוויה. ה"אני" הזה (אני מדברת על תפיסה מאד מסוימת של אני - שהיא בד"כ התפיסה שיש לרוב האנשים, גם ל"לוחמים" בתחילת דרכם), עושה דברים שלהם הוא קורא "התמכרויות" ועושה דברים שנתפסים בעיניו כשונים-לא התמכרויות אלא דברים "מועילים". אבל למעשה ה"אני" הזה הוא חולשה אחת גדולה..........! זה לא משנה מה הוא עושה בכלל! לא משנה אם הוא "מכור" לסגריות, לא משנה אם הוא "לא מכור לשום חומר פיסי" - ממש לא משנה. אותו "אני" דמיוני שאני מדברת עליו, הוא התמכרות אחת גדולה. אחרי שלומדים להכיר את עצמינו, מתגלות "עוצמות" חדשות (שכנראה היו כבר אך טרם נראו) וכמו כן, מתגלה העובדה שאנחנו כלל וכלל לא אותו אני שחשבנו את עצמינו. ברגע שהדבר קורה (אני לא יודעת אם יש כזאת "הארה" פתאומית, ממה שאני מכירה זה קורה בהדרגה) - אנחנו מסוגלים לדרוש את העוצמה האישית שלנו שעד כה הוזרמה לאותו "אני" דמיוני.

 

[joy of existence]

אני רוצה לתקן משהו:

אני באמת ובתמים, לא מודעת כרגע ל- האם באמת היישות הדמיונית הזאת משתמשת בהמון אנרגיה. יכול להיות שרוב האנרגיה של הפרצים המכונים "בני-אדם" זורמת דווקא למקומות אחרים בהם מלבד אותו "אני". בעצם, יותר סביר להניח שככה זה. אני חושבת, שמה ש"אני" (הדמיונית) מנסה לעשות בגדול זה לנקות את התפיסות בנוגע לאותה אנרגיה שהיא ההוויה-אני / לזרום בחופשיות טבעית. ברגעים שאני יותר זורמת בחופשיות - קל להשתמש בעוצמה שבי לעשיות ומטרות מכוונות.

 

[נץ מעופף]

תודה על התשובות

במיוד לננה. אני מנסה להבין.אם יש לי חולשה. למשל יש לי נטיה לכעוס.. אז אם אני מתעלה עליה אז האנרגיה שהשתחררה הופכת לזמינה. אבל אז זה לא החולשה שנתנה לי עוצמה אלא העוצמה שלי אפשר לי לראות " צרכן אנרגיה" ואז לשחרר אותו. אבל אם אני מנסה להבין את הנכתב.. אני מרגיש מהו אחר שאני לא מצליח לשים את ידי עליו.. למשל כמו: אם אני קבוצה קטנה של אנשים ואני רוצה להלחם בצבא ענק.. אז אני אהפוך את החולשה שלי (קוטן, חוסר באמצעי לחימה, טנקים) לחוזק בזה שאני אוכל לעשות מלחמת גרילה שלצבא הגדול והמסורבל יהיה קשה לתפוס אותי ואני אעקוץ אותו עד שהוא ישבר.. (למי שזה עושה אסוציאציות - תעשו שיחזור ותשחררו) או אם אני עסק קטן ומשפחתי שעושה ארוחות צהריים ונלחם מול מקדונלד.. אי אעשה אוכל ביתי עם שירות אישי של "אמא" וחוסר האמצעים שלי נהפך לעוצמה.. אותו דבר אני מחפש כאן.. אולי אני טועה לא יודע.. אולי: אם יש לי כעס.. ואני מצטט את קרלוס באחד המשפטים המרגשים בעיני: "ישבתי במיטתי ובכיתי בלי סוף אך לא על עצמי. היו לי זעמי ,כוונתי הקבועה שלא להניח להם לאכול אותי.בכיתי על בני האדם , על חברי ובמיוחד על אבי. מעולם לא ידעתי עד לרגע ההוא כמה אהבתי אותו" כלומר הוא הפך את הכעס למשהו טוב... נראה לכם ? או שאני מפספס? אולי ננסה למצוא עוד דודמאות כאלו.

 

[joy of existence]

לשבת ולבכות על אנשים זה משהו טוב?

הוא נהנה לפחות?

 

[joy of existence]

אין טוב ורע.

אבל כן, לדעתי זה אחלה-סבבה, להפוך משהו לא כיפי לכיפי/ עוני לעושר/ כיעור ליוםי. לא יודעת אם לזה התכוון המשורר (באמת שאין לי מושג). גם זה אחלה

 

[roigr]

רגע,

אם אדם "מכור לאוכל". הניסיון להתנגד לאותה ההתמכות דורש מאמץ. מאמץ = אנרגיה, ולכן ההגיון אומר שהמאמץ שמושקע בניסיון להיגנמל דוקא מבזבז אנרגיה. לא ?

 

[joy of existence]

מי זה הגיון? ומי נתן לו רשות לדבר?

 

[roigr]

ולי יש רשות לדבר ?

או שתשאלי אותי מי אני ?

 

[joy of existence]

../images/Emo6.gif

 

[קליפת השום]

אנרגיה זמינה

אדם מעשן יודע שזה צרכן אנרגיה והוא מחליט להפסיק לעשןאבל זה לא קורה מדוע? אותו אדם שבכלל לא יודע שעישון זה צרכן אנרגיה, הוא חסר אנרגיה פנויה השני שיודע ,יש לו אנרגיה פנויה לדעת שזה צרכן, אבל לא מספיק בשביל להפסיק לעשן צריך איזה שהיא כמות של אנרגיה פנויה ע"מ להתחיל תהליך(ככול שיש יותר אנרגיה פנויה יש יותר אפשרויות לזהוי צרכנים ואפשרות להיפטר מהם) תחילת התהליך של פינוי אנרגיה זה שיחזור (לא מחייב).ועריכה של אנרגיה מחדש זה מעברים קסומים בתקווה שההשלמה הזו תיתן תמונה יותר ברורה ולגבי הדוגמאות על מילחמה מול צבא או תאגיד אין זה כך הכלים למלחמה בדרך הלוחמים היא נגד עצמך בלבד צרכני האנרגיה הם חלק או מרכיבים של הדמות ההזויה של האני וגם הם נלחמים על קיומם. הם רוצים לשרוד על מנת לקיים את הדמות זוהי המלחמה האנרגיה קיימת ,והיא בשימוש שני הצדדים. והלוחם מתעל אותה למטרותיו אל השגת "החופש המוחלט" כמה מילים יואו...................... משונה מאוד להפוך ידיעה פנימית למשפטים אני יודעת משהוא שהסבירו לי אבל אף פעם לא ניסיתי להסביר את זה בעצמי לא הפכתי את ההבנה הזו למילים

 

[מעבר קסום]

סחתיין עלייך../images/Emo39.gif

 

[עיט עינברי]

ברשותך קליפת השום

"צרכן אנרגיה" עצם היותו קיים, הוא מחזיק אנרגיה. אף על פי שהוא לא פעיל באותו רגע בכדי שיהיה לאדם צרכן אנרגיה ,עליו לקבל על עצמו "הסכמה" במידה ואדם מאפשר לעצמו אופציה של קינאה .אז האופציה מחזיקה כמות של עוצמה(כמו תוכנת מחשב כל תוכנה עצם היותה מותקנת מחזיקה שטח הסך הכול הכללי) ברגע שאנחנו לא מקבלים יותר " הסכמה"(זה כמו להסיר תוכנה מהמחשב) האנרגיה משתחררת ומוחזרת למאגר הזמין

 

[roigr]

כן

אבל כל דבר שדורש מאמץ או עבודה גם-כן עולה באנרגיה. את/ה לא חושב/ת ?

 

[שירהת העשבים]

שבת שלום ../images/Emo187.gif

צרכן אנרגיה לא בא ככה סתם. אתה כל הזמן משקיע אנרגיה כדי להחזיק אותו. זתומרת שכל הזמן מבוזבזת אנרגיה שאם לא היה קיים צרכן האנרגיה אז לא הייתה מתבזבזת. בגלל שאתה רגיל לבזבז אנרגיה על צרכן מסוים אז אתה לא מרגיש את הבזבוז כי אתה מתנהג ככה הרבה זמן ואת ה רואה את הסביבה שלך מתנהגת כך. נכון שכדי לעצור את צרכן האנרגיה צריך אנרגיה והיא תבוא בהדרגה על ידי פעולות שמסדרות את האנרגיה מחדש כמו מעברים שחזור ועוד.. מה שאנחנו צריכים זה רצון. הרצון שלנו לנתב את האנרגיה לכיוון עבודה עצמית או לכיוון ההרגלים. אבל גם אם אתה מחליט לכיוון העבודה העצמית אין לך יכולת לשחחר צרכני אנרגיה גדולים אם אין לך מספיק אנרגיה. נניח שיש לך ליטר אנרגיה פנוי(מתוך 1000 ליטר כללי). עם הליטר אנרגיה אתה יכול לשחרר צרכן של ליטר. לא צרכן של 5 ליטר. אז אתה משחרר צרכן של ליטר - למשל אתה מפנה זמן לקרוא את המשנה במקום לראות טלויזיה.(נניח שקודם העדפת לראות טלויזיה) לאט לאט מה שאתה קורא משנה אותך ואתה מקבל 2 ליטר . עם זה אתה יכול כבר להתחיל לעשות דברים כמו שחזור או מעברים ולטפל בדברים מעל פני השטח, להתחיל לעבוד על כמה הרגלים לא עמוקים. צברת 4 ליטר את ה ממשיך לעבוד על דברים יותר עמוקים, יש לך יותר יכולת ומוטיבציה לעשות מעברים, לקרוא, לשחזר.. ואז אתה משחרר 8 ליטר וכן הלאה. זוהי עבודה ממושכת ולכן היא נקראת דרך הלוחמים. מיטב יכולתך של ליטר הוא לא מיטב יכולתך של 10 ליטר... ככל שאתה מפנה יותר אנרגיה, אז יש לך יותר פוטנציאל - מנוף. אתה בעצם משחחר את ה1000 ליטר מהצרכנים לאנרגיה פנויה. בספר 4 ההסכמות הוא אומר שכדי ליצור הסכם אנחנו מייצרים אנרגיה. לדוגמא:כדי להתחיל לעשן... אני צריכה לראות שאנשים אחרים מעשנים ,לקנא בהם ,לרצות ליהות כמוהם, להתגבר על הדחייה הטבעיתשיש לגוף שלי מהעשן , להשתעל, לגנוב סיגריות מההורים, או לשנורר, אח"כ להוציא על זה כסף - אנרגיה, כל העינין של להראות שאני מעשנת וכמה אני קולית וזה עושה לי טוב וכן הלאה ואח"כ להצטער על זה ולהגיד שאני רוצה להפסיק אבל לא יכולה , לצאת לעשן בחוץ כאילו שאני מנודה , שמישהו שאני מנשקת יגיד שאני מסריחה, לדעת שאני פוגעת בעצמי אבל להמשיך - להבין שיש לי שנאה עצמית ובגלל זה אני עושה את זה ואז יותר לשנוא את עצמי. ללעוס מסטיק נגד ריח כדי לא להגעיל אנשים, מרחיקים אותך מתינוקות כאילו שאת מצורעת ועוד ועוד. כלומר ככל שעובר זמן ואתה צובר יותר חוויות אז צרכן האנרגיה מתנפח ואז צריך יותר אנרגיה כדי לשחרר... זתומרת שגם ליצור הרגל - עולה באנרגיה.. את כל זה סבתא ממה אמרה לי.(היא מהמכשפים הקדומים)

 

[נץ מעופף]

עוד דודמא

למשל אם אני מתרגל יוגה או מעברים קסומים.. ואני רואה מישהו שנראה לי שמתרגל יותר טוב ממני... למרות שבאמת אי אפשר לדעת -אבל אני מרגיש כך. אז החולשה - צרכן אנרגיה היא לקנא, להגיד שאני לא טוב לרדת על עצמי (לא במובן של הורדת החשיבות העצמית אלא במובן של שנאה עצמית) איך אני הופך את החולשה לעוצמה? אני כאילו מייקש את עצמי. אני אומר לעצמי (תוך כדי מודעות) וואלה תראה הוא יותר טוב ממך יא אללה איך אני מקנא בו הלוואי והייתי ככה אולי אני אתחיל לתרגל יותר יוגה כדי להשתפר ולהיות יותר טוב ממנו. ואז קורים 2 דברים : אני מנטרל את צרכן האנרגיה . כי אני יודע שאני מייקש את עצמי. אבל בגלל שזה ייקוש חלק ממני "מאמין" לזה ואני אפעל להשתפרות. אתרגל יותר יוגה. מה אתם אומרים? הרגע חשבתי על זה ולא ממש סגור על זה.