חומריו האפלים - ספר ילדים?

[האבק]

חומריו האפלים - ספר ילדים?../images/Emo69.gif

זה ויכוח שאף פעם לא הסתיים - האם 'חומריו האפלים' היא טרילוגיית ספרי ילדים או ספרי מבוגרים/נוער? לדעתי - קשה מאד להחליט. מצד אחד הסדרה כתובה בשפה "קלה" ורוב הגיבורים הם ילדים. מצד שני - ילד לא יוכל להבין את כל הרבדים שבטרילוגייה, את כל המטאפורות ואת המסרים הסמויים שמעביר פולמן בספר - שזו מטרתו העיקרית. מה אתם אומרים?

 

[Elfking]

למבוגרים-

אני לא יכול לדמיין מישהו בן פחות מ12 קורא את הספר הזה, ונהנה ממנו מאוד. מן הסתם יש יוצאי דופן, אבל הרוב לא חושב. נרניה זה ספר ילדים, אני לא חושב שאפשר להשוות את השפה שם לשפה בחומריו... זה פשוט הרבה הרבה יותר מתקדם...

 

[דארת טו די טו]

תתפלא

אני הייתי בן 11 כשהתחלתי לקרוא ונהנתי מאוד.

 

[Elfking]

נכון,

אין לי ספק שיש יוצאי דופן שכן יכולים לקרוא ולהינות, אבל רוב בני ה10-11 לא יהנו כל כך מספר כל כך 'כבד' יחסית. אני בטוח שיש גם בני 13,16 ואפילו יותר שלא בוגרים מספיק מנטאלית להינות מספר כזה, אבלהרוב כן יוכלו.

 

[yael ziv]

אני חושבת

שהשפה (בעיקר) היא שהופכת את הסדרה לספרי ילדים. בקשר לרבדים העמוקים והמסרים- אם "ילד" קורא את הטרילוגייה, יכול להיות שבקריאה ראשונית ושטוחה לא ישים לב לעומק, אבל זה כן יכנס לתת מודע וישפיע בעתיד. הרי מאחורי כמעט כל ספר/סיפור/אגדת ילדים ישנו מסר או הטפה. לגבי נרניה: אני אישית חושבת שסיפור נרניה הוא מסווה להטפה הדתית של ק. ס. לואיס, ונכתב בכוונה כספר ילדים, עליהם כל כך קל להשפיע. (מצטערת אם זה פוגע באוהבי נרניה למניהם, זוהי רק דעתי האישית).

 

[Elfking]

אז רגע,

חומריו זה לילדים את אומרת? אנ ידווקא חושב שהכתיבה בוגרת מדי בשביל ילדים...

 

[yael ziv]

כן, אני חושבת שחומריו

הוא אולי לא לילדים שרק למדו לקרוא, אבל בהחלט לא מיועד למבוגרים.

 

[האבק]

לא מסכים

אמנם השפה של 'חומריו האפלים' היא לא כמו השפה בספריו של טולקין או ספרי תנ"ך, אבל היא לא זו שקובעת אם הספר הוא ספר ילדים או לא. מה גם שככל שמתקדמים בספרים הם נהיים בוגרים יותר וקודרים יותר. המצפן הזהוב הוא יותר ספר ילדים, הסכין הוא ספר מעבר, ומשקפת הענבר זה כבר עניין אחר. ילדים קטנים יהנו מהספר מאד, אבל מבוגרים שיתעמקו קצת מעבר לרגיל בספר יהנו ממנו עוד יותר. לקלוט את כל הרמזים, את המטאפורות (למשל ויל - אדם, ליירה - חוה, מארי - נחש וכו') והשאר. אני חושב שאם אני הייתי קורא את הספר כילד קטן הייתי נהנה ממנו הרבה פחות (ואז כולנו לא היינו פה

).

 

[Fairywitch]

המצפן הזהוב אולי נחשב לילדים- רק

בגלל השפה, שיש בה משהו מאוד ילדותי. התכנים ממש לא, ובעיקר תיאור הקרב המחריד בין יוריק ליופור

 

[SNTD]

זה באמת שנוי במחלוקת

לדעתי הספר מיועד למה שבאמצע, לנו, הבני נוער אלה שיודעים לקרוא כמו שצריך, אנחנו עוד בחלקנו ילדים, אבל מבינים את הרבדים הרבים שיש בספר, אולי לא לעומק כמו מבוגר, אבל בהחלט הרבה יותר מילד, ההטפה נגד הכנסייה לדוגמא היא לא דבר שילד/ה יבין אבל נער/ה כן. לפי דעתי זו הסיבה שזה שנוי במחלוקת, כי לא מסתכלים על זה נכון, כל גיל יכול לקרוא את הספרים ולהנות, אבל מי שהספר כתוב אליו לפי דעתי אלה בני הנוער, מה דעתכם?

 

[האבק]

ומה תגיד על המבוגרים יותר בינינו?

חנה, אן, יסמין נתנאלה ועוד שמתשתתפות פעילות בקהילה (חנה יסמין ואן באונליין, נתנאלה באוף ליין). כמו כן יש גם את ד"ר אמנון סטופ, יעל סלע-שפירו וגילי בר-הילל שאוהבות את הספרים מאד.

 

[SNTD]

הייי לא הכללתי!

אני אמרתי, כולם יכולים להנות מזה, פשוט אני חושב שהספר הזה מדבר הכי הרבה לבני נוער שהם מתחברים גם עם עולם הילדים וגם עם עולם המבוגרים, כל השמות שציינת הם אנשים שמתחברים לספרים וכנראה זוכרים את הילדות שלהם ממש טוב אם הם מאוד מתחברים לספר, אבל קח שלושה אנשים אידיאליים, אחד בן 11, אחד בן 17-18 ואחד בגיל 35, אני מבטיח לך שמשלושתם הנער בן ה-17-18 הכי יתחבר לספר, לא אמרתי שהשניים האחרים לא יתחברו, רק אמרתי שיכול להיות שהם יתחברו פחות

 

[Anne of green gables]

אני אוהבת ספרי נוער.

אני אוהבת את הארי פוטר ונרניה, את ספרי "מרגנית" ו"כתרי", את אריך קסטנר וז'ול ורן, את "נשים קטנות", האסופית, ו"אבא ארך רגליים". אני מסוגלת לחזור ולקרוא אותם שוב ושוב ושוב. חלק מהם נכתבו במיוחד לנוער. חלק דווקא לא, אבל התאימו אותם בתרגום, או עם השנים, לנוער. בחלק מהם יש רבדים שונים - לנוער ולמבוגרים. יש ספרים שמתיישבנים (מתיישנים ומעצבנים) - נרניה היא דוגמא טובה. עם כל הזכרונות הנעימים שיש לי מהסדרה, זה מה שהם. זכרונות. בקריאה כיום, הסדרה די מעפנה - גזענית, שוביניסטית, מטיפנית. אני אוהבת אותה רק בזכות זכרונות הילדות. כך שבעיני, זה לא ממש משנה אם חומריו מוגדרת כספרי נוער או כספרי מבוגרים, כל זמן שאני נהנית. נראה לי שהיא מתאימה לילדים גדולים למדי, בגילאי 12-13 בערך. אני חושבת שבדרך כלל יש מתאם בין גיל הילדים גיבורי הסיפור ובין גיל הילדים הקוראים, אם כי לא תמיד. כשהייתי ילדה נהגתי לקרוא ספרים לנוער, וזה לא הפריע לי בכלל. לדעתי, גם מבוגרים, שאוהבים פנטזיה יהנו לקרוא את הסדרה. למבוגרים שלא מוכנים לקרוא שום דבר שקצת שונה ממה שהם יודעים שקיים - אין מה לחפש בטרילוגיה, למרות שהפנטזיה היא לא העיקר כאן, אלא הרעיונות הפילוסופיים. הרעיונות האלה אולי עוברים מעל לראש של קוראים ילדים, אבל לא נורא. אם הם אהבו את הסיפור, הם יחזרו לקרוא אותו שוב ושוב, ומתישהו יבינו גם את הפילוסופיה.

 

[Fairywitch]

פשוט כאילו כתבת את המחשבות שלי../images/Emo2.gif

זה לא יאומן עד כמה כל מילה ומילה שכתבת היא בדיוק מה שאני חושבת ומרגישה

אולי חוץ מ"נשים קטנות" (ראיתי רק את הסדרה ואת הסרט...) במיוחד התחושות לגבי נרניה, ואת אני עוד אומרת כמנהלת פורום נרניה. התחלתי לנהל אותו לפני שסיימתי את כל הסדרה, ואז גיליתי כמה אני מאוכזבת מהסדרה הזו, ובעיקר מהסוף שלה

לעומת ספרים אחרים- הרבדים שמתגלים בו בקריאה בגיל מבוגר יותר- לא מזמנים הפתעות נעימות במיוחד

אבל אני פשוט אשתוק עכשיו- כי ניסחת כ"כ יפה את מה שרציתי להגיד- שחבל פשוט להוסיף. אז רק אגיד: מה שהיא אמרה

 

[Anne of green gables]

../images/Emo140.gif

 

[שמעון נעים]

שאלה מטופשת, אודי

ז'אנרים היא חלוקה מאוד נוחה עבור ספרן בספריה או מוכר בחנות בכדי להעמיד את הספרים בצורה נוחה כך שהקורא יוכל למצוא מה שהוא מחפש. לא יותר מכך. אני לא רואה סיבה בכלל לדיון שהמטרה שלו לקטלג ספר שכזה, שכן אחד המאפיינים של ספרים מעולים הוא שהם פורצים את הגבולות של הז'אנר per se. "חומריו האפלים", כמו "הארי פוטר", "ההוביט" ואחרים, חוצה הגדרות. יש בו מאפינים שהינו מצפים מספר ילדים, יש בו מאפינים שהינו מצפים מספרות למבוגרים, יש בו מאפינים של פנטסיה (אפילו מעט מד"ב), של הרפתקאות, של ספרות ביקורתית ושל ספרות תיאולוגית, אפילו. אבל הוא לא אף אחד מאלה לבדם. יש בו רבדים שאנחנו לא מצפים למצוא בספרות ילדים קלאסית ויש בו מאפיינים שלא מקטלגים באופן קלאסי ספרות לבוגרים. למה לנו לנסות "להצמיד" לו תוויות בכח?

 

[Fairywitch]

ובאמת, מנקודת מבט של ספרנית:

ספרי חומריו לא מקוטלגים בספריית האוני' כספרי ילדים, וגם לא הארי פוטר או שהט"ב. נרניה דווקא כן, בעיקר כי הם אפילו מנוקדים...

 

[Fairywitch]

אצלי אין כזה דבר../images/Emo3.gif

ספר טוב הוא ספר טוב. "חומריו" חוצה גבולות של גילאים, וזה מה שיפה בו. ילד שיקרא אותו עכשיו- יוכל למצוא בו דברים אחרים וחדשים ולאהוב אותו גם בעוד 10-20 שנה. סדרת נרניה, למשל, אכזבה אותי בקריאה בגיל מבוגר. פולמן יותר מוכשר, כנראה.

 

[האבק]

היי לא שאלתי אם זה ספר טוב או לא

לכולנו ידוע ש'חומריו האפלים' הם ספרים טובים, אפילו מצויינים. השאלה כאן האם הספרים הם ספרי ילדים או לא. נרניה זו סדרת ילדים בטוח, לואיס גם הפנה אותה במכוון לילדים, בטח כי עליהם קל יותר להשפיע.

 

[Fairywitch]

אז נאי חושבת שהם חוצים גבולות של

גיל- בדיוק כמו ספרי פנטזיה אחרים, כדוגמתך ה"פ, שהט"ב, ואחרים. אם כי בספר הראשון השפה- ובעיקר הדברים שליירה אומרת- היא די ילדותית.