חומר למחשבה- שאלה

[בני1234]

חומר למחשבה- שאלה

מה בן גוריון היה עונה אם היו אומרים לו "אם תכריז על הקמת המדינה, כל צבאות מדינות ערב יתקפו ויהיו המון הרוגים?" למישהו יש מושג?

 

[dariayaari]

והאם מביאים למשאל עם

את השאלה אם לתקוף באיראן? המדינה מתפוררת. מוזר שגם אנשים אינטיליגנטים, אינם מבינים שאמנם ישנו סיכון בשיחרורם של האסירים, אבל סיכון הרבה יותר גדול מזה הוא איבוד הערכים שבזכותם המדינה הזאת עדיין קיימת. אי החזרת גלעד, תוריד לרמה מסוכנת את ערכי המדינה, את קיומה של המדינה, ואז ייהרגו הרבה יותר אנשים.

 

[יונה1]

נכון

היה כאן השבוע איזה טיפש שצווח משמחה על כך שנתוני ההתנדבות ליחידות קרביות לא השתנו למרות "האיומים" שכך יהיה. תמיד מדהים אותי לגלות את בורות האנשים ואת חוסר הבנתם לכך שתהליכים חברתיים הם עניין ממושך של שנים רבות ולא איזה זבנג וגמרנו של שנה-שנתיים. מספיק מדאיגה המחשבה שהיום בגלל הזנחת שליט, כמה מאות הורים לילדים בני 5 או 3 יחשבו פעמיים אם לחנך את ילדיהם לשרת בצבא או לא. כמובן שאני לא יודעת לתת תשובות על כך. את זה נדע רק בעוד עשר ועשרים שנה ולאחר שהנושא גם יחקר - רק זו הדרך לנתח תהליכים חברתיים במדינה.

 

[dariayaari]

ויש אומרים שבתוך הצבא.....

מישהי שאני עושה אצלה קורס עכשיו, אמרה לי שאמנם התגייסו אתמול 800 חיילים חדשים ליחידות קרביות, אך ההשפעה של "תיק גלעד", מורגשת בתוך הצבא. לא היה זמן אז לא פרטה.

 

[Immanuel Goldstein]

נכון.

אז למה שאלת שחרור הרוצחים צריכה להקבע על ידי המפגינים כבר 3 שנים? אם משאירים את נושא איראן למקצוענים, למה לא לנהוג כך לגבי נושא שליט?

 

[Immanuel Goldstein]

בדיעבד הוא צדק.

ויכול באותה מידה להיות שאם היה דוחה את הכרזת העצמאות היום היינו שואלים מה היה קורה אילו הוא היה מחליט באופן נמהר להכריז על הקמת המדינה עם סיום המנדט. אז עמד על הפרק הצורך לקחת סיכון- היום לא. היום הסיכון אינו הכרח.

 

[בני1234]

זה בדיוק הנקודה

לדעתי הוא צדק גם לכתחילה מנהיג צריך לקבל החלטות לטווח ארוך לטובת העם אז גם היום רוה"מ צריך להבין שברגע שמחליטים לא לשחרר את שליט, משהו בטווח הארוך נפגע

 

[Immanuel Goldstein]

רוה"מ מבין

שאם ישחרר את המחבלים שהוא נדרש לשחרר "משהו" יפגע. יותר נכון דברים רבים יפגעו. בטווח הארוך והקצר. זוהי החלטה בעלת משמעויות אסטרטגיות הרבה יותר מרחיקות לכת מעוד אלף מחבלים בשטח ואינתיפאדה שלישית. לפחות אחד מהם, מרואן ברגותי, הוא מנהיג פלסטיני לאומי בפוטנציה. שחרור כזה ישפיע במידה רבה על יחסי הכוחות בין פתח לחמאס- לרעת הפתח, וייתכן מאד שכתוצאה מכך גם לרעתנו. בנוסף הדבר יהוה תקדים לעסקת שחרור המחבלים הבאה. אמנם יש היום דיבורים לפיהם הממשלה תחליט שעבור החטוף הבא ישוחרר רק מחבל אחד- אלה כמו הדיבורים על "מחר אתחיל דיאטה". החלטות אסטרטגיות לא מקבלים בשביל לשחרר חטוף אחד מיד.

 

[יונה1]

מרואן ברגותי

הוא מהפתח ולא מהחמאס. אי לזאת לא הבנתי למה שחרורו יחליש את הפתח.

 

[Immanuel Goldstein]

שני דברים:

1) מרוקן ברגותי לא ישוחרר לבד. רוב המשוחררים יהיו אנשי חמאס. 2) שחרור מרואן ברגותי כתוצאה מסחיטה על ידי חמאס גם יהפוך אותו לבעל חוב של החמאס וגם יעביר מסר- אבו מאזן לא הצליח לשחרר את האסיר הבכיר, חמאס כן.

 

[יונה1]

אהה...

אחרי תשובה כל כך מפולפלת, אני חוזרת להרגלי הישן, שלא להתעסק בדרך שבה ישוחרר שליט. מצידי שראש הממשלה ישלח אותך הלילה עם הליקופטר לחלץ אותו. לא אתנגד אפילו אם הוא עצמו יצטרף אליך.

 

[המתוק26]

יונה,למה שלא תצטרפי למתנגדי העיסקה,זה עדיף

לגלעד שליט,לפחות הוא לא יהרג או יפצע אנושות בפעולת חילוץ הזויה וגרנדיוזית

 

[קמנצינד]

למה פעולת חילוץ הזויה ?

אני לא יודע מה עשה גולדשטיין בצבא, אבל ביבי היה בסיירת מטכ"ל. לדעתי הם יכולים לצרף גם את ברק ויתום שגם היו ביחידה, ואם החילוץ יהיה דרך הים, הם יוכלו לצרף את עמי איילון, שהיה בקומנדו הימי. אבל, מצד שני, אני לא יודע אם הם יוכלו למצוא טייס למסוק.... יכול להיות שפעולת חילוץ כזאת היא באמת הזויה.

 

[המתוק26]

חה חה חה ,טוווב אהבתי

 

[Immanuel Goldstein]

אני מקוה שאקבל השנה את הפטור ממילואים.

אז לא אוכל להשתתף בפעולה.

 

[יונה1]

מתוקי המתוק

יש ממשלה בירושלים ובה כידוע יושבים אנשים שבחרו את מקום העבודה שלהם. אני מצמצמת את תפקידי כאזרחית - לדרישה שלי שהממשלה תחזיר כל חייל שנפל בשבי. מעולם לא ניסיתי או רציתי לעבוד בשב"כ במוסד, במשרד החוץ, בכנסת או בממשלה, ומשעה שלא ניסיתי לעשות זאת תמורת משכורת, בטח ובטח שלא אשב לי כאן בפורום של אינטרנט ואנסה לעבוד במקומם חינם אין כסף. שלוש וחצי שנים השקעתי את כל כוחי ומרצי בנסיון ללמד אנשים כיצד להפעיל לחץ אפקטיבי על הממשלה - ואפילו בזה נחלתי כשלון חרוץ כנראה אני ממש לא האדם המתאים לייעץ בנושאים יותר סבוכים. מצטערת מאד, אבל גלעד חייב לחזור לישראל, את האיך כמה ולמה, אני משאירה לממשלה הנבחרת ולגולשי האינטרנט החכמים ממני.

 

[המתוק26]

אוקי קיבלתח את הבהרתך,שמשמעותה

שאת לא מציעה מיוזמתך פעולה צבאית ,אלא רק תסכימי לה אם כך תחליט הממשלה, אני מקווה שאין עוד הרבה חותמות גומי כמוך

 

[יונה1]

תמהתני אם אתה

תמים או מיתמם. כך או אחרת, אם התגובה שלך גם משקפת הבנה אלמנטרית במקצוע השנוא "אזרחות", אז אין כל פלא שזה מבחן הבגרות שבו מידת הכשלון היא הגדולה ביותר. ואני גם משוכנעת שאתה משוכנע שכתיבתך הנמרצת פה בפורום הופכת את "חתימתך" לחותמת פלדה.

 

[קמנצינד]

הוא כבר הודיע שהוא המנהל הלא רשמי של הפורום

 

[יונה1]

טוב... האמת שכבר ממש לא נעים לי

אחרי ששמעתי שאני סתם חותמת גומי, החלטתי סוף סוף להתוודות. אז ככה.... רבע שעה לאחר שגלעד נפל בשבי, אהוד התקשר אלי ושאל אותי אם להפעיל נוהל חניבעל. כמובן שגערתי בו ושללתי את האופציה מכל וכל. בקו השני הזהרתי את דני שלא יעיז להפעיל את ה**** האוירי. למחרת דקל הגיע אלי לקפוצ'ינו ואמרתי לו מה לעשות ומה דעתי באופן כללי. עברנו ביחד על כמה שמות של בחורינו המצויינים, בספר הטלפונים שלי, אבל "ג" היה בחו"ל, "ש" התחיל בדיוק אוניברסיטה ו"א" עוד לא התגייס. ככה פחות או יותר מזמזנו ביחד כמה שנים, עד שביבי הגיע. כבר ביום הראשון נגשתי אליו עם הרשימות שגיבשתי, ולתדהמתי הוא פסל את מוחמד, למרות ש"ב" כבר הביא אותו בסוד העניינים ואמר שאם מוחמד ישוחרר, זה ממש יעזור למוסטפה ובעיקר יתן רוח גבית לג'מילה שכבר נמאס לה לתלות כביסה לבד. בחודש שעבר ממש כרעתי תחת נטל המאמץ לעבור על הרשימה החדשה שהביא לי *** הגרמני ולפני שבוע כבר עמדתי לפני סיומה. אבל אז הנודניק הזה ביבי התקשר ואמר שהוא ממש מתחנן שכבר אגיש לו את התוכניות שלי לגבי אחמדיניג'אד. כיוון שכך, אני משאירה את ההכרעות הסופיות בנושא שליט לחמוד וניגשת לגוגל לחפש איפה נמצאת איראן.