חוסר ביטחון שלי? אנא התייחסותכם
שלום לכם, יש לי ילד בן שנה וארבעה חודשים. אני אמא די רגועה בדרך כלל, כלומר איני מגיעה למצבים שבו אני מתרגזת, מאבדת שליטה וכדומה (אני כזו בלי קשר להורות), אולם יכול להיות שאני אמא חרדה? בני התחיל ללכת לפני חודש בלבד, וזאת, לדעתי הרבה באשמתי, מאד פחדתי שהוא יפול על כל מיני פינות חדות בבית, ומצאתי את עצמי כל הזמן מאחוריו, מגוננת. כאשר אנחנו בחוץ, בדשא, אין לי בעיה שיפול וילמד לקום, אבל בבית זה נראה לי נורא כל פעם מחדש. לאחי ילד הגדול מבני בארבעה חודשים, והוא טוען שאני אמא נוראית. שעלי לתת לו ליפול וללמוד, שלא אצליח הרי למנוע את כל הנפילות שלו. בקיצור, אם פעם חששתי שיש לי בעיה באמהות (כלומר בבחירת הדרך הנכונה בכל נקודת התלבטות, ולא ביכולת להעניק) אז היום חוסר הבטחון שלי התעצם. פעמים רבות אני שומעת: לכי עם האינטואיציה שלך, אבל כאשר יש מבקרים כל כך רבים, ודעות כל כך מרובות, קשה תמיד למצוא את האינטואיציה שלי. היא הופכת דהויה ובלתי בולטת. אשמח להתייחסותכם תודה
שלום לכם, יש לי ילד בן שנה וארבעה חודשים. אני אמא די רגועה בדרך כלל, כלומר איני מגיעה למצבים שבו אני מתרגזת, מאבדת שליטה וכדומה (אני כזו בלי קשר להורות), אולם יכול להיות שאני אמא חרדה? בני התחיל ללכת לפני חודש בלבד, וזאת, לדעתי הרבה באשמתי, מאד פחדתי שהוא יפול על כל מיני פינות חדות בבית, ומצאתי את עצמי כל הזמן מאחוריו, מגוננת. כאשר אנחנו בחוץ, בדשא, אין לי בעיה שיפול וילמד לקום, אבל בבית זה נראה לי נורא כל פעם מחדש. לאחי ילד הגדול מבני בארבעה חודשים, והוא טוען שאני אמא נוראית. שעלי לתת לו ליפול וללמוד, שלא אצליח הרי למנוע את כל הנפילות שלו. בקיצור, אם פעם חששתי שיש לי בעיה באמהות (כלומר בבחירת הדרך הנכונה בכל נקודת התלבטות, ולא ביכולת להעניק) אז היום חוסר הבטחון שלי התעצם. פעמים רבות אני שומעת: לכי עם האינטואיציה שלך, אבל כאשר יש מבקרים כל כך רבים, ודעות כל כך מרובות, קשה תמיד למצוא את האינטואיציה שלי. היא הופכת דהויה ובלתי בולטת. אשמח להתייחסותכם תודה