אני חולק על החלק האחרון
אם יש חופשה צבורה - אז כן.
בסייג שאם מדובר על חופשה בת 7 ימים לפחות - אז צריך להודיע עליה שבועיים מראש. אם אין חופשה צבורה - אז עקרונית לא, אבל אם המעביד מוכן לשלם תמורת החופשה על חשבון החופשה שתגיע בעתיד - ייתכן שכן (אני חושב שכן).
אני חולק על החלק האחרון
תשלום בגין חופשה עתידית , יוצר לעובד יתרת חופשה שלילית. במידה והעובד יתפטר או יפוטר כאשר יש לו יתרת חופשה שלילית, המעביד ינכה לו משכרו בגין יתרה זו ולכן בעצם העובד סופג בפועל חל"ת. מעבר לכך , בכל מקרה העובד נפגע בכך שבשנים הבאות לא יקבל כלל חופשה או יקבל חופשה מופחתת. יש גם כיסוי החוקי לטענתי. סעיף 6 בחוק חופשה שנתית 6. מועד החופשה (א) החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. לפי טענתך העקרונית שחוקי העבודה הם קודם כל חוקי מגן לעובד, הרי סטיה מהחוקים לרעתו של העובד צריכה להיות בהסכמה של העובד. לכן זה נכון גם לגבי סעיף 6 א של החוק. לכן המעביד לא יכול להוציא את העובד לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים ללא הסכמת העובד.
