חופשות לידה לגברים...?

[חנה בית הלחמי]

רוני, שלושה חודשים זה יותר ממספיק

יש הרבה יותר נשים ממה שאתה חושב שמתות לחזור לעבודה אחרי חודש - באותה מידה על המדינה להתחשב בהן ולקצר את חופשת הלידה לחודש, על פי רוח הדברים הזו. לא ? מי שרוצה להשאר בבית, כמדומני שהמדינה מאפשרת לה לקחת חל"ת ולשמור בכך על מקום עבודתה. יותר משלושה חודשים עלול ליצור מצב של פגיעה ברצפי העבודה בעיני המעסיקות ואז שכרן של נשים יהיה בהפסדן - כמו בשבדיה והולנד - דירדור במצבן בשוק העבודה. שלושה חודשים הם שביל זהב מקובל וסביר לחלוטין.

 

[אבא גאה]

מישהו מונע ממישהו לחזור אחרי חודש?

זה חובה לקחת חופשה של שלושה חודשים? ואני לא מבין מדוע אין ביכולתה של האשה לבחור בין חודש לתשעה חודשים.? גם ככה כפי שאמרו הרבה נשארות אחרי החופשה ובעצם מתפטרות אז למה לא לתת להן את האופציה? חל"ת זה נחמד (אם כי לא נכון, מותר להאריך ללא תשלום לעוד חודשיים כמדומני) אבל למה שהיא לא תקבל תשלום על כך? וציפי- גם אבות יוצרים קשר עם הילדים!!

 

[חנה בית הלחמי]

רוני - המדינה מונעת

קרא נא ידידי את השירשור - 6 שבועות משכב לידה הם בבחינת יהרג ובל יעבור. ומי שרוצה לקחת 9 חודשים - לוקחת. והמדינה אומרת לה שאם התפטרה מעבודתה, היא זכאית לדמי אבטלה כאילו פוטרה. לטעמי זה יותר מהוגן. המקרה שלך הוא מקרה פרטי. גם שלי וגם של עוד כמה שאנחנו מכירים. יע"ז - לא ניתן לקחת בחשבון כל מקרה פרטי ויש לחוקק חוק הוגן דיו לרוב האנשים ברוב המצבים. זה בדיוק מה שקורה כאן. שוב - יש לנו נטייה ישראלית מאוד לעצום עין מול כשלונות במקומות אחרים ולאמץ שיטות שכבר הוכחו כגרועות (ראה, להבדיל, שיטת הוראת השפה שנקראת "השפה כמכלול" - שאומצה כאן אחרי שנכשלה בארה"ב). בכל מקום בו בשם "חופש הבחירה" מימנה המדינה חופשות לידה ארוכות יותר, המימון היה בעצם מימונו של הסדר החברתי הישן, החזרת הנשים הבית ודירדור במעמדן בשוק העבודה ובכלל. אישית, אני לא אתן יד לכזה דבר, גם אם במיקרוקוסמוס שלי בחרתי לשבת עם רעות חצי שנה בבית. ודבר נוסף - אני חושבת שהטיקט של השוואת הזכות לחופשת לידה בין גברים ונשים (מאמצים ו/או בתום 6 שבועות משכב הלידה) וטיקטים נוספים הקשורים למקום האב במטלות ההורות הם חשובים ביותר. אני מגוייסת אליהם לא פחות ממך, כפי שידוע לך - גם בחיי הפרטיים. יע"ז אני חושבת שעל גברים להיות קצת יותר זהירים כשהם מנסים, בשם אותו טיקט חשוב של שוויון, להחיל על נשים מושגים משלהם או אג´נדות ואינטרסים משלהם. אתה עלול להיות בבחינת "בא לברך ויצא מקלל" בעניין הזה (ראה עניין שוודיה והולנד). הזהירות משתלמת.

 

[ציפי ג]

עוד שגיאה

אשה שמתפטרת כדי לטפל בילדה, לא זכאית לדמי אבטלה.

 

[חנה בית הלחמי]

התפטרתי והייתי זכאית

(עם עומר). דין התפטרות בטווח חודשי ההגנה מפיטורין הוא כדין פיטורין. או שפיספסתי משהו ?

 

[ציפי ג]

פספסת

לענין הפיצויים דינה כדין פיטורין. לענין דמי אבטלה אין זה כך. אבל יכול להיות שהבוס שלך היה נחמד ונתן לך מכתב פיטורין.

 

[רוני ספיר]

עד כמה שאני יודעת, לא כך

וגם לעניין דמי אבטלה דין מתפטרת לאחר לידה כדין מפוטרת. כך היה לפני שבע שנים, לפחות. כדאי לבדוק.

 

[ציפי ג]

נכון

אבל אבות לא מיניקים. ולכן לו היתה נתנת אופציה להורה אחד לקחת שנת חופש, אני הייתי זו שנשארת בבית, כי רק לי יש את היכולת הפיזיולוגית הזו. ואני מתפלאת למה קראת את דברי סלקטיבית. התיחסתי בפירוש להורה ללא קשר למין. דברתי על דברי נשים בפורום הנקה (כמה שזה מפתיע שכל ההורים המתלוננים שם הן אמהות), ועל דברי נשים בפורום הורים לילדים - ששם אין בהכרח סיבה פזיולוגית, ובכל זאת, רק הנשים מתלוננות על כך. ואיפה כאן הילד? זה לא מטריד אותך? איפה הצורך של הילד בהורה על ידו?

 

[אמיר.]

למה חצי שנה....

כי מקובל לומר שהנקה מלאה לחצי שנה היא מינימום (אני כמובן מתעלם כאן ממקרים בהם הנקה לא מתאפשרת). גם הבשלות של ילד ללכת למעון אחרי חצי שנה היא לאין שיעור גדולה יותר משלשה חודשים (מבחינה מוטורית וחיסונית) - כך שמעתי.

 

[ערבהאיןקץ]

אידאלי (מבחינת התינוק)

הנקה עד גיל 9 חודשים, או עד שהוא מסוגל לאכול מזון אצבעות בעצמו, והליכה למעון - כשהוא מתחיל להתעניין בחברת ילדים אחרים (בערך אותו הגיל ! ).

 

[אמיר.]

או קי... מעכשיו אני אתמוך בתשעה...

חודשים.

 

[אפרת_ח]

אבל 9 חודשים זה זמן רע לשינויים

כי התינוקות בדיוק בשיא "חרדת הנטישה" וגם עדיין לא מבינים מספיק דיבור, כך שאי אפשר להסביר להם שאמא הלכה אבל תחזור. בגיל שלושה חודשים הרבה יותר קל לתינוק להסתגל.

 

[ציפי ג]

אפרת

זה כל כך קל להכניס ילדים למשבצות. זה לא נכון במציאות שלי. ארבעה מחמשת ילדי נכנסו למסגרות טיפוליות בסביבות גיל 9 - 12 חודש, והם לא סבלו מחרדת נטישה. דווקא נועם, היחיד שהכנסתי אותו למסגרת בגיל 3 חודשים, סובל מכך עד גיל 4 וחצי, והיה לו מאוד קל להשתלב במערכת המשפחתון בגיל שלושה חודשים. אני חושבת, שזה מאוד אינדבידואלי. ולו הורים היו מסתכלים על ילדיהם, הם היו רואים שהרבה מהכתוב בספרים פשוט לא חל על הילד שלהם. ועוד דבר, אני מבינה את הכורח הכלכלי המניע הורים לצאת לעבוד בגיל שילדם צעיר. אני מבינה את הכורח הנפשי של הורים לעשות כן. אבל אני לא מבינה, איך הורים לא חושבים ,שלמעשה , היה לילדם יותר טוב, אלמלי היה כורח כלכלי וכורח נפשי.

 

[מירי,]

עולם אידאלי?

אני חושבת שהורים כן מבינים , אבל לא ממש יכולים לממש הכל יחד... גם אצלכם את נשארת בבית , למה לא נשארתם שניכם בבית ? כדי שלילדים יהיה הרבה יותר זמן גם עם אבא כשהוא רגוע ולא עייף?

 

[ציפי ג]

כי בעלי סובל מכורח כלכלי

אני חושבת, שאם היינו זוכים בלוטו, ואני הייתי סובלת מאוד בבית, בעלי, היה מוכן להשאר בבית, להיות עם התינוק ולהביא לי את התינוק להנקה , כי גם הוא רואה שתינוקות יש חשיבות רבה בתשומת לב הורית. הרבה פעמים הוא אומר, שלו היה לנו כסף, הוא היה עובד בחצי משרה כדי להנות יותר מהילדים. את חושבת שלא קשה לו עם זה? את חושבת שזה מבחירה? אני אכן מדברת על עולם אדיאלי. נניח שהיית זוכה בלוטו, וממש לא סבלת משום תחושה דוחפת לצאת החוצה. האם את לא חושבת שלילדך התינוק (3 חודשים, 6 חודשים) היה עדיף אם נשארת עימו בבית?

 

[מירי,]

האמת ?

לא! אבל בטח לא הייתי עובדת כמו שאני עבודת היום! תיראי , אנ אישית אחרי 3 חודשים בבית טיפסתי על הקירות , אולי בעצם כי גם כאן השתלב השיקול הכלכלי, שבשלושה חודשים האלה לא יכולתי לעשות ממש מה שאני רוצה... סביר להניח שבעולם אידאלי הייתי עובדת חצי משרה וכך גם אבא שלהם .. או אולי אפילו הייתי יוצאת ללימודים ובמקרה הכי קיצוני הייתי נשארת בבית נטו - 4 חודשים.... אבל מעבר לקורח הכלכלי - כמו שאמרת יש את הקורח הנפשי , לא כל אחד יודע ומסוגל להשאר בבית עם הילדים. עבורי ניסיונות ההנקה היו שיעבוד טוטאלי - מה גם שלא יכולתי להעזר באבא למשימה הזו... ומאד רציתי להניק , ואם יהיה עוד ילד אני אנסה שוב... אבל - זה משעבד! ואין ספק שבעולם אידאלי החיים שלנו כמשפחה היו ניראים אחרת!

 

[ציפי ג]

אבל הנה שוב הכנסת

את הצורך לצאת החוצה כשיקול. אני מבקשת ממך שתוציאי רגע את הצורך שלך מהדיון. תתלעמי ממנו. האם אז את חושבת שלילד טוב ללכת למעון, להשאר עם מטפלת, או להיות עם אחד מהוריו. בלי שום קשר להנקה.

 

[מירי,]

תלוי בילד

ואי אפשר להוציא את הצרכים שלי מהשיקול. בסוף חושפת הלידה השניה שלי דודו כמעט לא התקרב אלי , והוא המשיך ללכת לגן בכל אותה תקופה , אלא שבגלל הצרכים שלי אני הפכתי בלתי נסבלת! ילד צריך שיתייחסו אליו, אני כבר לא ממש היצלחתי לעשות את זה במשרה מלאה... אז איך אפשר להתעלם מהצרכים שלי? הצרכים שלי משפיעים על ההתנהגות שלי.... גם תינוק בן 3 חודשים מבין מתי נעים לו להיות בידיים ומתי מחזיקים אותו בלי סבלנות- אני הייתי קרובה לשלב של להחזיק אותו בלי סבלנות... אז איך את יכולה להפריד את הצרכים שלי?

 

[מירי,]

האמת ?

לא! אבל בטח לא הייתי עובדת כמו שאני עבודת היום! תיראי , אנ אישית אחרי 3 חודשים בבית טיפסתי על הקירות , אולי בעצם כי גם כאן השתלב השיקול הכלכלי, שבשלושה חודשים האלה לא יכולתי לעשות ממש מה שאני רוצה... סביר להניח שבעולם אידאלי הייתי עובדת חצי משרה וכך גם אבא שלהם .. או אולי אפילו הייתי יוצאת ללימודים ובמקרה הכי קיצוני הייתי נשארת בבית נטו - 4 חודשים.... אבל מעבר לקורח הכלכלי - כמו שאמרת יש את הקורח הנפשי , לא כל אחד יודע ומסוגל להשאר בבית עם הילדים. עבורי ניסיונות ההנקה היו שיעבוד טוטאלי - מה גם שלא יכולתי להעזר באבא למשימה הזו... ומאד רציתי להניק , ואם יהיה עוד ילד אני אנסה שוב... אבל - זה משעבד! ואין ספק שבעולם אידאלי החיים שלנו כמשפחה היו ניראים אחרת!

 

[אפרת_ח]

יש לי בנות ולא בנים

הנושא של מעמד האישה הוא לא מופשט עבורן - הערכים שלי והמעשים שלי צפויים להשפיע על הערכתן העצמית וכו´. אני לא חושבת שטוב לילדות לגדול בידיעה שפרנסת המשפחה היא עניין גברי. אני חושבת שיש כאן דוגמה אישית של חוסר אונים. כשכתבתי את זה ב"חינוך לגיל הרך" אמרו לי שתינוקת בת כמה חודשים לא מבינה בתפקידי מגדר, וזה נכון, אבל לתינוקת הזאת יש אחות גדולה. חוץ מזה השארות ממושכת בבית פוגעת בהמשך הקריירה, כך שנהייה יותר קשה לחזור לעבוד כשכבר רוצים. לגבי מה טוב לילדים? אני מאמינה שזה תלוי בכל מקום ובכל ילד ספציפית. שמעתי פעם בפרומו ל"שעת חברה" של רשת ב´ דיבורים על בעיה שיש בכך שילדים אינם הולכים לגן עד גיל שלוש, כלומר יש גם אנשי מקצוע שחושבים שלפעוטות עצמם עדיף להיות בגן. ולגבי יותר טוב אם אין כורח נפשי וכלכלי.... בטח שיותר טוב! ואם אפשר באותה הזדמנות הייתי רוצה לבקש גם שיהיה שלום