זה קצת מורכב
בספרים זה כמו שאת מתארת, וכמו שהחוק הרווח בימי הביניים ברוב אירופה היה: בהיעדר צאצאים זכרים, הירושה עוברת לבנות, ורק לאחר מכן לאחי המת, לדודיו, וכו'. החוק הזה שואב השראה מהחוק התנ"כי, המבוטא בפרשת בנות צלפחד (הנצרות שאבה השראה לחוקיה מהחוק התנ"כי לא רק בחוקי הירושה אלא בעוד מקרים).
יוצא דופן לעניין הוא החוק הדורני, בו תמיד הצאצא הראשון יורש, בין אם זכר ובין אם נקבה.
בסדרה לעומת זאת, בעונה 1, בשיחה בין סאנסה לספטה מורדיין, נטען שאחי המת קודמים לבנותיו. זה סותר כמובן את ההבטחה לטיריון בעונה 3 שבנו שלו ושל סאנסה יירש את ווינטרפל, שהרי סאנסה יורשת ווינטרפל רק אם ימוצו כל צאצאי סטארק במעלה השושלת (למשל בני סטארק מקארהולד, הידועים יותר בקיצור שמם קארסטארק).
בספרים לעומת זאת, דאינריז נחשבת לבעלת הטענה החזקה ביותר לכס הברזל (אני נמנע פה מהזכרת אדם עם טענה חזקה יותר לכאורה כי לא סימנת שזה שרשור עם
לקוראי הספרים) על אף היותה אשה. כאשה, היא לא תעביר הלאה את שם משפחתה, ושם אבי ילדיה יהיה שם השושלת החדשה. זה קרה באנגליה כמה וכמה פעמים: מאז מלחמת השושנים ועד היום שלטו בית טיודור, בית סטיוארט, בית הנובר, בית סקסה-קובורג-גותה, וכיום בית וינדזור. החלפת שמות הבתים היא תוצאה לא של מהפכה אלא של התחלפות שם משפחה בעקבות שלטון מלכה: בית טיודור הסתיים עם מותה של אליזבת הראשונה, בית סיוארט עם מותה של המלכה אן, בית הנובר עם מותה של המלכה ויקטוריה, ובית וינדזור (הנוכחי) הוא פשוט שינוי שם המשפחה של בית סקסה-קובורג-גותה לוינדזור בעת מלחמת העולם הראשונה, כשאנגליה וגרמניה היו יריבות ומלך אנגליה לא רצה לשאת שם בעל מצלול גרמני מובהק, אז הוא שינה אותו לשם בעל מצלול אנגלי. הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת השניה, הוא לא וינדזור אלא מאונטבטן (שוב שם גרמני...). בנו ויורש העצר, הנסיך צ'רלס, עם זאת, נושא שם משפחה כפול: מאונטבטן-וינדזור (קצת כמו ג'ופרי, שהוא ג'ופרי באראתיאון-לאניסטר ולא סתם ג'ופרי באראתיאון).
אז כיצד הבתים הגדולים שמרו על שמם?
ראשית, בגלל תמותת הילדים והמלחמות, מקובל ללדת ילדים רבים. מצופה מליידי שלא להשתמש באמצעי מניעה אלא להעניק כמה שיותר יורשים. משפחת סטארק למשל מונה חמישה ילדים, והיא נחשבת למשפחה קטנה. קייטלין מקווה ללדת ילד שישי לנד בתחילת הספר הראשון.
שנית, השושלות לא נמתחות אחורנית דורות רבים מאוד: מקור רבים מהשמות של הבתים הגדולים בפלישה האנדאלית, שלא התרחשה בהכרח לפני זמן רב מאוד. וחלק מהבתים הגדולים חדשים אפילו יותר, ומקורם במלחמת הכיבוש של אאיגון. רק הבתים סטארק, לאניסטר וארין קודמים לכיבוש. הבתים גרייג'וי, טאלי, באראתיאון וטיירל חייבים את חשיבותם למלחמת הכיבוש. בית דורן גם הוא עתיק, אבל שם כנראה שבת יורשת מורישה גם את שם המשפחה שלה.
שלישית, בווסטרוז מקובל להתחתן בתוך המשפחה. אמנם לא להשיא אח לאחותו כמו שעשו הטארגאריינים, אבל משפחות גדולות יכולות להרשות לעצמן להשיא יורשים לבנות משפחה ולחסוך את המעורבות של בתים זרים בירושה. טייווין לאניסטר למשל נשא את ג'ואנה, בת דודתו, והוא לא הלאניסטר היחיד שנישא לבת לאניסטר. לאניסטר היא משפחה גדולה (ומתפצלת לענפים רבים, כמו בית לאניסטר מצוק קאסטרלי ובית לאניסטר מלאניספורט).
ורביעית, בווסטרוז ישנם עשרות ואפילו מאות בתי אצולה. מאוד סביר להניח שאצל הבתים הקטנים יותר באמת קורה שבתים מאבדים את השם שלהם ואת נחלותיהם תופסים בתים אחרים, בדרך הנישואין. כך למשל הבית הצפוני פלינט הוא למעשה שלושה בתים: בית פלינט מההרים (למעשה שבט פלינט ולא בית פיאודלי רגיל), והענפים שלו הם בית פלינט מאצבע פלינט ובית פלינט ממצפה אלמנה. גם ברון מתחתן עם אחת הבנות לבית סטוקוורת', במטרה לרשת את הבית דרך נישואין. אז אם קורה שבתים כמו סטארק או ארין שמרו על שמם עתיק היומין, זה קורה תודות ליד המקרה (כלומר לידו של מרטין), והם שייכים למיעוט ולא לרוב.
בכל מקרה ב"עולם של אש וקרח" יש תרשימים גניאולוגיים של הבתים הגדולים, שם מוסבר איך דור אחרי דור הבתים הצליחו להעמיד תמיד יורש זכר.
