חוק הפסיכותרפיה...

[swguy]

חוק הפסיכותרפיה...

האם מישהו יודע מתי אם בכלל הוא עתיד להיכנס לתוקף ומה תוכנו? ובינתיים - האם יש איזשהו רישום ייחודי ל"עו"סים קליניים" במשרד הבריאות או משהו דומה? חבל שכל העסק הזה כ"כ עמום ופרוץ...

 

[אבי חברוני]

על הכוונות לחוק הפסיכותרפיה

אני שומע כבר מספר שנים. אינני יודע היכן הוא עומד עכשיו. כשנרשמתי בפנקס העו"סים לא שאלו אותי להתמחות שלי (קלינית) ובאישור הרישום לא מצויין דבר.

 

[swguy]

מה אתה חושב על כל העניין הזה?

לטעמי הרי בי"ס לפסיכותרפיה, לעו"סים לפחות (אולי לפסיכיאטרים זה באמת מפגש ראשוני עם לימוד והתנסות פסיכותרפוייטים), הוא השתלמות או העמקה - שכן עצם דרישות הקבלה - תואר שני, שבא לאחר מספר שנות ניסיון לפניו ובמקביל לו - משמען שמדובר בעו"ס שכבר מנוסה למדי בפסיכותרפיה תחת הדרכה והתוכנית היא לא הכשרה יסודית בתחום אלא נבנית על ניסיון משמעותי וידע תיאורטי קודמים... מה גם שזהו תחום פרוץ ולצד תוכניות ותיקות באונ' נפתחו גם לפחות שני מכונים שאני מכיר ללימודי פסיכותרפיה אנליטית-פסיכודינמית... נ.ב. שלא יובן שאני בהכרח הולך לעבר המסלול הזה אני רק הייתי רוצה שכל המצב יהיה ברור ואדע מה ההשלכות והאפשרויות של כל בחירה...

 

[אבי חברוני]

זה לא ממש כך

ב מ ק ר ה הייתי פעם רכז בית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, ולא מדויק לומר שתוכנית הלימודים שם בנויה על ידע ונסיון קודמים. יש בהחלט לימוד של ידע תיאורטי מעמיק ורחב היקף, אשר לא נלמד במגמות שקרובות לתחום (קרי הקלינית). פסיכותרפיה דינמית היא דרך טיפול שיש ללמוד אותה באופן ספציפי. המגמה הקלינית לא מכשירה פסיכותרפיסטים דינמיים. אינני מכיר את תוכניות הלימוד של מסגרות אחרות שמלמדות פסיכותרפיה. חוק הפסיכותרפיה, כפי ששמעתי עליו, לא מוצא חן בעיני. יש לי חשש שמדובר בנסיון של בעלי מקצוע מסויים (כלומר, הפסיכותרפיסטים הדינמיים והפסיכולוגים) לנכס לעצמם בלעדיות על טיפול נפשי (פסיכו - תרפויטי) ולמנוע מאחרים, שאינם שייכים לקבוצה זו, מלעסוק בכך. אני טוען זמן רב כי כל מי שעושה טיפול נפשי הוא פסיכותרפיסט והנסיון לטעון כי הפסיכותרפיה הדינמית היא דרך הטיפול המועדפת או היחידה לעשות טיפול נפשי, טועה מאד. פסיכותרפיה דינמית היא דרך א ח ת מתוך דרכים רבות לטפל במישור הנפשי - רגשי, ואני לא בטוח שהיא הטובה ביותר. אין דרך שהיא הטובה ביותר ולכן צניעות היא מה שנדרש כאן מכל מטפל. צריך להסכים ללמוד מאחרים ולא למנוע מאלה המטפלים בנפש בדרכים אחרות מלעשות את עבודתם. אני חושב שכל עובד סוציאלי יכול להעיד על החשיבות של הטיפול העקיף, לדוגמא. לא ראיתי מטפל דינמי שעושה זאת. אחד המרצים שלי השמיץ פעם קשות את ה"אקלקטים" - אלה שטוענים שהידע הטיפולי שלהם מורכב מבסיסי ידע שונים, וקרא להם "בורים". אלא שהוא טועה - זו בדיוק הדרך להיות מטפל טוב יותר, על ידי מוכנות ללמוד ולקבל ידע מעוד ועוד תחומים ומעוד מטפלים. מילת הבהרה: כתבתי שכל מי שעושה טיפול נפשי הוא פסיכותרפיסט, אלא שאינני מתכוון לומר שאם חברי תומך בי בזמן מצוקה הוא עושה לי טיפול. טיפול הוא בהחלט מקצוע ויש ללמוד לעשות אותו, אבל יש להסכים להפתח לדרכי לימוד והכשרה נוספות מלבד אלה האקדמיות. תשובה ארוכה, אבל הזמנת את זה...

 

[swguy]

../images/Emo12.gifמסכים, אבל...

המצב הוא שאותו מצבור אקלקטי אינטגרטיבי של ידע וניסיון הוא מאוד לא מוגדר - תוכנית הלימודים בע"ס כ"כ מנסה לברוח מהזדהות עם שיטה או צורת התערבות מסויימת והיא כ"כ "גנרית" או "כוללנית" - שאין בה ממש הכשרה לטיפול. ובתואר השני כאמור גם לא לומדים טיפול ממש... אז איפה נלמד?! אני מבין אקלקטיזם כך: המטפל מעוגן באופן בסיסי בעיקר באחת הפרדיגמות המרכזיות ומעצב שיטות ייחודיות על סמך ידע. התיאוריות הדינאמיות העכשוויות, האינטרסובייקטיביות וההתייחסותיות מאוד ידידותיות לע"ס לטעמי... ואני מסכים איתך שצריך לפתח תוכניות יותר גמישות וחדשניות לפסיכותרפיה, שלוקחות בחשבון את כל הידע הקיים יחד עם ממצאים אמפיריים, בייחוד חידושים בתחום חקר המוח, ואף מקום לשיטות של הרפואה האלטרנטיבית... ללמד את פרויד ולעסוק בויניקוט וקוהוט כ"התפתחויות מודרניות" כאילו לא עברו 30 שנה - שגוי. מה דעתך נפתח תוכנית חדשה (גם ככה נראה לי היום כל שנה כמה אנשים מייסדים בי"ס חדש לפסיכותרפיה

)...אם כי קודם אני אצטרך לסיים כבר את הב.א (אני רוצה כבר שטח

...

 

[טל קר]

אני סטודנטית בתוכנית ההשלמות

(אני עושה את אותו מסלול שאבי חברוני כבר עשה באונ' חיפה לתואר שני בעבודה סוציאלית לאקדמאים מתחום אחר, כולל ההתמחות הקלינית). שנה אחת מאחורי, שתיים לפני... אני מרגישה שבקורסים נותנים לנו את התאוריה והטכניקות 'על יבש' (למשל שיקוף/הבהרה/עימות/שאלה פתוחה/שאלה סגורה/פראפרזה לצד הצעת משאבים קימים בארגון/איתור משאבים קיימים מחוץ לארגון/יצירת משאבים) ובעבודה המעשית (וגם בהדרכה ובהדרכה הקבוצתית) אנחנו מישמים. כלומר בעבודה המעשית (יומיים בשבוע, במשך שנתיים) המלווה בהדרכה שבועית בסוכנות והדרכה דו שבועית באוניברסיטה, אני בהחלט מרגישה הכשרה.

 

[טל קר]

תוספת

הכשרה במלוא מובן המילה, כולל תחושה של התפתחות מקצועית. למשל מול פונה, כשרק התחלתי, ידעתי להגיב לפונה על מה שהוא מספר רק באופן אחד - לשאול... עכשיו אני מרגישה שיש לי הרבה יותר כלים, וזה אחרי שנה אחת, ויש לי עוד שנתיים...

 

[אבי חברוני]

איך את יודעת איזה מסלול עשיתי? ../images/Emo13.gif

מאיזה תחום לימודים הגעת להשלמות לתואר שני?

 

[טל קר]

הבנתי את זה מהודעותיך -

דיברת על תואר ראשון בפסיכולוגיה, ועל מסלול השלמות בחיפה ועל זה שלמדת התמחות קלינית, או כך לפחות זכור לי, מצטערת אם ערבבתי כותבים, יש לי זכרון, לא כרטיסיות ולי, לי יש תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב (התמחיתי בהתנהגות ארגונית ואסטרטגיה ויזמות - נסיון שלא כ"כ עלה יפה לנסות לתעל רצון לסייע לאנשים ולכוון אותו כלפי ארגונים, אבל אולי בסוף הכל עוד ישתלב P: )

 

[טל קר]

הבהרה

בקריאה חוזרת אני רואה שדברי יכולים להתפרש ליותר מכיון אחד - מבחינת מנהל העסקים - הכל עלה יפה מאוד, סימתי בהצטינות, עבדתי במשרד פרסום וכד', מבחינתי, מבחינת מה אני רוצה לעשות בחיי, זה לא עלה יפה, אז עכשיו אני מתקנת

 

[sy sy]

איך תוכנית ההשלמות?

אני ניסיתי להתקבל אליו בעבר ונאמר לי שהסיכוי להתקבל להתמחות קלינית הוא קלוש, האם נכון? חוץ מזה מה דעתך על המסלול בכלל?

 

[טל קר]

אני לא יודעת כל כך למה להשוות,

בהשוואה למנהל עסקים היא שונה מאוד... התוכנית היא של שלוש שנים, בשנה הראשונה - לימודי השלמות (יום מרוכז בשבוע של שמונה בבוקר עד שמונה בערב עם שעתיים הפסקה באמצע + קורסי בסיס אם אין לך אותם מהתואר הראשון - קורסי מבואות בפסיכולוגיה, פסיכופתולוגיה, סוציולוגיה וכד') + יומיים עבודה מעשית, שנה שניה - עוד כמה קורסים מהשלמות + לימודי תואר שני + יומיים עבודה מעשית (אמא'לה), שנה שלישית - לימודי תואר שני. הדרישות הן תואר ראשון מתחום אחר בהצטינות (אך ורק בהצטינות, כשהשמועה אומרת שצריך להיות במפורש מצוין שזו הצטינות בתעודה)+הצהרת כוונות + המלצות + מבחן כניסה באנגלית (לכולם, גם למי שיש תואר שני P. אלו הדרישות לשנה הראשונה, בשביל שנה שניה צריך לסיים את השנה בממוצע מעל 85, לעבור את העבודה המעשית באופן סביר, ולרשום שוב הצהרת כוונות. 5 מאיתנו התקבלו למגמה הקלינית, מתוך קבוצה של 22 תלמידים. אני מרגישה שרכשתי ידע רב מבחינה תאורטית ומעשית בשנה שעברה עלי. אם יש לך שאלות מכוונות אשמח לענות עליהן.

 

[אבי חברוני]

המסלול הזה הוא פתרון מצוין

למי שרוצה לרכוש תואר בתחום טיפולי, בודאי תואר שני. נכון שמתקבלים אליו בעלי ציונים גבוהים וזוהי המכשלה הראשונה, אך אני חושב שהיא המכשלה העיקרית. לאחר הקבלה הכל כבר פשוט יותר. כלומר, אם אתה לא מתעקש על המגמה הקלינית. אני חושב שממוצע של 85 לא יהווה בעיה, בודאי עבור מי שסיים תואר בממוצע גבוה יותר. במחזור שלי כולם התקבלו ללימודי המ.א. בסיום שנת ההשלמות הראשונה, ובזמני עדיין לא דרשו הצטיינות. אגב, הקבלה לקלינית ממסלול ההשלמות היא קלה יותר בהשוואה למי שמנסה להתקבל בדרך הרגילה, מפני ששומרים מקומות במגמה עבור תלמידי ההשלמות (זה לא נאמר במפורש, אך כך ידוע לי). מלבד זו אינני מבין מדוע הלהיטות למסלול הקליני... ההכשרה הטיפולית טובה יותר במגמות המשפחתית ושיקומית.

 

[swguy]

לגבי למה קלינית דווקא...

יש אנשים שאינם מעוניינים בעבודה עם משפחות או בתחום הבריאות, התיקון וכו' אלא מעדיפים להתרכז בעבודה פסיכותרפויטית עם יחידים... מה זה אומר מבחינה ערכית (הע"ס: לאן? וכל זה) זו שאלה אחרת והאם המסלול הקליני בחיפה ספציפית הוא כזה משהו מיוחד זו גם שאלה מצויינת (להתרשמותי על הנייר, לא כ"כ... על פניו נראה שבר אילן לוקחים בהתמחות הקלינית)... חוץ מזה ריש גם את ההילה של המילה קלינית עם כל האסוציאציות הנעימות....

 

[אבי חברוני]

כן, הסטטוס הקליני

הרבה אנשים התחילו טיפול בגללו... באמת סטטוס קליני.

 

[ixmix]

בירושלים זה שונה.

אני באמצע הלימודים למאסטר הקליני שנפתח בירושלים לפני שלוש שנים, והאמת שהוא קצת אכזב - כי שוב חוזרים לחומר תיאורטי ומחקרי בעיקר, ולא לקליני. ההתמחות שלי בילדים ומשפחה היתה מעולה (אני בשנתיים הפסקה, בשל לימודים לתעודה). תנאי הקבלה גבוהים, לשרוד זה לא מאד קשה - ויש לי עוד תהיות לגבי הקידום האישי שאני מפיק מתכנית זו אל מול מה שהפקתי והייתי יכול להפיק באחרות.

 

[אבי חברוני]

אז מה שונה?

 

[ixmix]

המגמה לא ב-א-מ-ת קלינית...

המגמה יותר מחקרית מקלינית, ההבדל בין MA מחקרי לMA טיפולי הוא תוספת של עוד חטיבה של התמקצעות קלינית (קורסים עיוניים בנושאים טיפוליים). הם לא ממש אומרים שזו מגמה קלינית, ולכן שמה "טיפול ישיר ופרקטיקה מתקדמת" או משהו כזה. הBA היה מעולה, כי הוא פתח אפשרויות לקהילתי (במסלול או"מ) או טיפולי ומחקרי (במסלול הרגיל), אך ללא ספק הדגש היה לכיוון אקדמי/מחקרי.

 

[swguy]

לבי"ס בירושלים יש חיבוטי זהות...

מעיקרו יש לו אוריינטציה כוללנית שמדגישה את האספקטיים הקהילתיים ומדיניות חברתית יחד עם דגש על מחקר - שהרי עד לפני כמה שנים רק בעברית ובת"א היו בכלל לימודים לדוקטורט... יש ניסיון מובהק לאינדוקטרינציה של הסטודנטים בתוכנית הבוגר שלא לחשוב יותר מדי "קליני"... אי לכך ההנהלה אפילו לא יכולה לומר "מגמה קלינית" - מצד אחד הם עונים לביקוש ופותחים מגמה עם דגש טיפולי ומאידך הם קוראים לזה בשם המסורבל "טיפול ישיר ופרקטיקה מתקדמת" (רק לא לומר "קליני", גוועלד) וממשיכים לשים דגש על מחקר ותיאוריה... בבוגר התוכניות דומות להפליא אבל במאסטר מתגלים ההבדלים הניכרים בגישות למקצוע של גל אונ'...

 

[אבי חברוני]

מעניין ../images/Emo2.gif

למה המיאוס מהמושג "קליני"? מי עומד בראש תוכנית המ.א.?