חוק הפסיכותרפיה...

[ixmix]

זה אני, העו"ס הבי"ס הקבוע.

אני כבר שנה רביעית בבית ספר. ההדרכה אצלנו ניתנת ע"י פסיכולוגים משירותי הייעוץ של האוניברסיטה, ואיננו עובדים עם המדור להכשרה מקצועית בשלב זה. תפקידו של העו"ס הוא אכן ליווי קבוע, לצד טיפול בבעיות שאינן בתחום האחריות הישיר של בי"ס, למעשה מעין "לשכת רווחה" לתלמידים - היוצר קישור ללשכות בחוץ, עוסק בטיפול חירומי לצד היועצת ושאר הצוות, עוסק בבעיות סוציאליות, וכמובן בשאר תחומי החיים של הילדים (כולל מגוון של בעיות שחלקן נחשבות קשות מאד). ואני בבי"ס שנחשב די חזק.

 

[טל קר]

זה מזכיר לי שפעם לקחתי חלק בתוכנית

בית ספרית למניעת אלימות (במסגרת תואר ראשון בחינוך שעשיתי אי אז). המנהלת אמרה שבכלל אין שום צורך, ואין שום אלימות בבית ספר, ומה פתאום בעיה, והיא לא מבינה למה בדיוק צריך את זה. ראשית, עשינו כסטודנטים תצפיות על בית הספר, ואם זה 'שום אלימות' אז אללה איסתור (מה קורה ליד הקיוסק למשל, או ילדים שהולכים במסדרון ומעיפים כאפות לכל מה שנמצא בסביבה, ואז גם 'זינזאנה' היתה תוכנית אהודה מאוד על תלמידי החטיבה הזו ומדי פעם היו נשמעות זעקות 'זינזאנה' תוך זינוק אחד על השני מאחור). שלא לדבר על כך שדיברתי עם התלמידים (הפעלתי קבוצה של תלמידים בנושא) והתברר שכמה חודשים קודם לכן במהלך הפסקה פעילה שני ילדים התחילו לריב, ואחד הילדים קרא לאבא שלו, שקפץ מעל הגדר עם כמה מחבריו בסכינים שלופים, והמורים התחבאו עם התלמידים בכיתות, וסגן המנהלת נפצע מהסכין, ורק אחרי שהמאבטח ירה באויר האבא וחבר מרעיו עזבו את המקום (אמתתי את הסיפור גם עם המאבטח). (על הקורס במניעת אלימות קיבלתי ציון גבוה, אבל לדעתי המעורבות שלי (ושל סטודנטים אחרים) השפיעה כמו כוסות רוח למת, בגלל הגישה של 'אצלנו אלימות? מה פתאום, אנחנו בית ספר מצוין')

 

[swguy]

ככלל אני סבור...

שלצד שמירת המחוייבות לאוכלוסיות במצוקה ואי-צדק חברתי חשוב ובריא שהמקצוע ישתלב ויראה את היכולות שלו לתרום לכלל האוכלוסיה - גם כאשר "יש כסף" ואבאמא לא מובטלים וכו' - אם נסתכל סביב בחברה שלנו יש הרבה מאוד עבודה בשיטת "מן המקרה המבודד לשורש הבעיה" (תרגום לקוי מ"from case to cause")...

 

[SuperGirl 25]

לא מסכימה.

המקצוע תורם לכלל האוכלוסיה ולא רק לבעלי מצוקה כלכלית. כל אדם במצוקה יכול לפנות ללשכת הרווחה. לא עושים לו בדיקת נזקקות כלכלית, אלא אם ביקש סיוע כלכלי. אני גם עובדת עם בתי ספר "חזקים" ועם משפחות מבוססות, כך שזה מוטעה לבקש שהמקצוע ישתלב בכלל האוכלוסיה. הוא כבר משולב... וזה נכון בכל התחומים-תקון, ביה"ח, סיעוד וכו'. חוסר בכסף זו בעיה רצינית, אך לא היחידה.

 

[אבי חברוני]

כמה שהחברה השתנתה

כשהייתי ילד (לפני 30 שנה) כשילד הרים יד על ילד אחר, כולנו ביכינו את מר גורלו של "המסכן" שצפוי עכשיו לעונשים חמורים, כולל הזמנה של הוריו לבית הספר. הזמנת ההורים היתה עונש מרתיע אז... סכינים... יריות באויר... אל אלוהים! מתישהו בדרך איבדנו את הדרך. הגבולות הנוקשים שאני זוכר התמסמסו בהתפתחות של אוירה חברתית של חופש אישי, זכות הדיבור, זכות הביטוי האישי. כל אלה חשובים, אבל לא כך... זו לא מחשבה חדשה על חופש אישי - זו הפקרות. אני חושב שמישהו למעלה שכח ממדיניות חברתית. פריצה של גבולות משמעת, של נורמות מקובלות, כבר לא זכתה לתגובה. זה לא מפתיע בהתחשב בהנהגות שזכינו להן החל מתחילת שנות השמונים, כאשר קידוש הרווח האישי הפך לאט לאט למטרה של ה"מנהיגים" והם שכחו את המטרה הראשונה - לחשוב על החברה. פתאום נזכרו עכשיו בחשיבות של התלבושת האחידה. מזל שנעצרו רגע לפני שנתנו לתלמידים לנהל את בית הספר.

 

[ixmix]

ואני דווקא רואה שישנה הקפדה

על גבולות גם במסגרת שמירה על חופש בחירה מקסימלי של הילדים. אנו נוטים להתבלבל בין חופש בחירה לבין פריקת עול - אני חושב שזה מה שקרה בהודעה שלך. ניתן לשמור על גבולות ואחריות אישית גם במסגרת דינאמית (כאשר הגבולות ברורים). מסגרת כזו עדיפה בעיני כי, בהנחה שנשמרים בה גבולות ההתנהגות ובכלל גבולות בין אישיים - היא מאפשרת לילד לפתח יותר יצירתיות ולעמוד בפני אתגרים שיגרמו לו לבסוף להיות אדם טוב יותר, צרכן תרבות, יוצר אופציות ובוחר בין אופציות קיימות.

 

[swguy]

מסכים.

האלימות, השטחיות ושאר הצרות שהנוער מדגים לנו זה לא רק היעדר גבולות וערכים (חשוב שלעצמו) אלא גם שבי"ס "חונק" את התלמיד, מדכא את תהליך הלמידה ויצירת החברויות הטבעי - כל הרעיון של מורה נואם חומר (שאיכשהו משרד החינוך תמיד דואג להוציא ממנו כל דבר מעניין וקשור לחיים ולהשאיר תכנים משמימים עם טיפול מזעזע בחומרים- ראה למשל לימודי ספרות שעסוקים באיתור "אמצעיים אומנותיים" במקום להתחבר לשירה רגשית, ללמוד שירה דקך יצירת שירה)...

 

[אבי חברוני]

מסכים איתך

 

[אבי חברוני]

כך הוא המצב האופטימלי

גבולות ברורים, אך דינאמיים גמישים ומותאמים, הם המצב הטוב ביותר להתפתחות של כל אחד מאיתנו. אבל זה לא המצב. הגבולות אינם כאלה, ולא בלבלתי בין חופש בחירה לפריקת עול. חופש הוא תמיד בתוך מסגרת, וכשאתה אומר "חופש בחירה" אתה מתכוון לבחירה בין אפשרויות שנמצאות בתוך מסגרת. בעשרים השנים האחרונות יש תהליך של התמסמסות גבולות קודמים מבלי שיוחלפו באחרים, ולכן יש בהחלט פריקת עול.

 

[SuperGirl 25]

וממי אתה מקבל משכורת?

 

[ixmix]

משולב.

אני גם מלמד, אז המשכורת משולבת: אני מקבל מעמותה שמפעילה בתי"ס בירושלים, אך חלק ממשכורתי מתוקצב ע"י משרד החינוך.