חורזים וכותבים שופטים.

מזכיר לי את סיפור השעועית. בני זוג סיכמו, שלכל אחד מהם תהיה קופסא, ובכל פעם שיקיימו יחסים אסורים, יהא על החוטא להשחיל גרגר שעועית אחד לקופסא שלו. לאחר 50 שנות, הם החליטו שיפתחו יחדיו את הקופסאות שלהם, ויספרו יחד, כמה פעמים בגד כל אחד מהם באחר. בקופסת הבעל נמצאו 30 גרגרי שעועית, והוא היה חייב להתנצל ולהסביר לבת זוגו הזועפת על שום מה ולמה. ואז, כאשר הם פתחו את קופסת האישה, נמצא שם גרגר שעועית יחיד.
הבעל הנפעם שאל בפליאה: "מה? רק אחד? והלוא שמעתי עלייך, עד כמה התהוללת. איך זה שרק גרגר אחד נצבר אצלך בקופסא"? והשיבה האישה: "ומניין לדעתך הישגתי שעועית למנות המרק השבועיות שהכנתי לך בימי הצנע"?

אז בעיניי, הסיפור הזה על התשלום נשמע מעט מוזר: נשאלת השאלה, האם הסכימה הגברת לקיים יחסים רק בעבור הכסף, או שהיא גם נהנתה אגב כך...
האם התייסר הבעל, על שהוא משלם למי שאינה נהנית מהפעולה שהיא עושה והיא עושה זאת רק למען בצע הכסף, או שהיא גם נהנית וגם חוסכת, ובכך היא לוכדת 2 ציפורים בפעולה אחת.
אז במידה שהיא שיתפה עמו פעולה, רק כדי לצבור הון, הרי שהוא אמור להיות שותף לאותו הון שצברה. אבל במידה שהיא גם נהנתה, הרי שההון שצברה הוא שלה ושלה בלבד.
וכעת אולי יגיע גם הקטע הסטטיסטי: נניח, שב-22.1% מהאירועים היא נהנתה, ובשאר האירועים לא. אז אם כך, הרי שמגיע לו לקבל נתח של 38.95% מההון שצברה האישה.
 

נסיך.333

Well-known member
150,000 זה הקרן או כולל רביות והצמדות? הכסף היה מושקע?
אגב, אחת לכמה שנים מתפרסמת כזו כתבה, זו לא פעם ראשונה..
 
למעלה