הוא לא ימני רספקטה, הוא מה שנקרא
"שמאל מפוכח", ימיני גדל בערוגות השמאל אך לא זנח את "חיבתו" למתיישבים
יש כאלו רבים, שלא תטעה, בקליקה "שלהם" (שמאל ציוניים) להחשב כאדם ימני (ולא ימיני
) זה לא נחשב לגאווה... עניין של הגדרה, שמאל (קל וחומר, "שמאל ציוני") זה קלאסה, מעמד, תרבות, ה"אנשים החושבים" וכו'. מיותר לציין כי זה בעיני עצמם, בדיוק כמו ההבדל בין הכיבושים והנכבשים (אין) אבל לא משנה. אני חולק עליו בכמה דברים, האשמה מיותרת של ההתנחלויות והמתנחלים כמכשול לשלום. א. לא יהיה שלום אמת בלי זכות השיבה. חד וחלק. פירטתי גם למה. גם אם הייתה זכות שיבה רבתי
החופש הלאומי של היהודים היה נפגע ו"שלום" לא היה מחזיק זמן. אין לשקר את העם בישראל, ישראל הולכת על הסכם/הסדר ולא על "שלום". ב. הערבים ("פלסטינים" לצורך העניין, לא ויתרו על זכות השיבה או הכמיהה אליה, משמע תמיד יהיו אלו שילחמו בעבור זה..) ג. בגלל ב. הם עדיין פליטים "בארצם" 60 שנה או במדינות ערב השכנות וגם בגלל סיבות כלכליות או אי יכולת לנהל עניינים בעצמם ללא משטר דיקטטורי (ניתן לקרוא לזה "דמוקרטיה ערבית", אך בפועל זקוקים לדיקטטור חזק). ד. 90% מהפלסטינים (ואני מדבר על אלו שאין להם ת.ז. כחולה) חיים ומכונסים היטב בשטחי A B ורצועת עזה. ה. בשטחי C יש שטחים ריקים ואיכותיים לבנייה ויישוב, חיים שם כ100,000 פלסטינים לעומת רוב יהודי של מעל ל250,000 מתיישבים. ו. אין שום בעייה לבנות בשטחי C שטחי ההפקר שחוסיין ויתר עליהם התנחלויות, רצוי ומומלץ
דווקא דרכו של השמאל המפא"יניקי שהניח את היסודות (כזכור) לגוש עציון כפר דרום, תקוע ויישובים רבים אחרים והראה לימין את הדרך
היא הדרך הנכונה. ז. שהערבים יבינו כי לא רק זכות השיבה לא יקבלו אלא גם מאבדים משטחי ההפקר - יתפכחו אף הם, אם ברצונם מדינה. ח. צוטטו מנהיג ערבי בזמנו שאמר שזכות השיבה לישראל חשובה להם הרבה יותר מ"מדינה פלסטינית" שאפילו אינו חפץ בה. שאל כל "פלסטיני" בר דעת, האם רוצה מגורים בישראל ואזרחות ישראלית ועבודה? או מדינת טרור שחיתות ועוני במחנות פליטים תחת דמוקרטיה קיקיונית ושלטון כנופיות איסלמיסטיות בפועל... התשובה תהיה די קלה.