הקטע עם המרצה הערבי והחייל היהודי נכון בהחלט
אני מצטט את הקטע הספציפי: הפשיזם כבר כאן נניח, רק נניח, שסטודנט יהודי, שהיה עובד כקופאי, היה מסרב לשרת את חבר הכנסת אחמד טיבי, רק כי זה מתנגד למדינה יהודית. ונניח, אוי לבושה, שמרצה יהודי היה דורש מסטודנט ערבי לסתום את פיו בשיעור כי הוא הגיע עם חולצה שעליה סיסמה פוליטית כלשהי. אנחנו יודעים שהארץ היתה גועשת. שרת החינוך היתה מפסיקה את הטיפול בשביתת המורים כדי "לעצור את רצף התופעות הגזעניות שהגיע לאקדמיה." מרצ היתה מפרסמת גינוי נוכח "גילויי פשיזם באקדמיה הישראלית." שולמית אלוני היתה קובעת ש"אלה הפירות הבאושים של ההתעקשות על מדינה יהודית." ארגון עדאלה היה מגיש עתירה לבג"ץ בטענה ש"תשלום משכורת מקופת המדינה למרצה גזען היא ביטוי לגזענות ממלכתית," ומוסיף גם מכתב למזכיר האו"ם. כמו שאנחנו יודעים, דבר מכל אלה לא קרה. אנחנו גם יודעים למה. כי זה היה מרצה ערבי שהשתיק סטודנט יהודי וזה היה סטודנט ערבי שסירב לשרת את שרת החוץ. כי לערבים מותר. תמיד יהיו בשמאל האוריינטליסטי מי שיסבירו ש"צריך להבין את הרגשות שלהם" (גדעון לוי, למשל, אמר את זה בערוץ .(10 ובמילים אחרות: הם הילדים המפגרים של העולם. להם מותר. זה קשה, קשה מאוד, לומר בפשטות: מדובר בתופעות של פשיזם ערבי לאומני. קשה, אבל זה בדיוק מה שהיה לנו כאן. כמה שהוא צודק. אם המצב היה הפוך היינו שומעים חברי כנסת זועקים גזענות וקיפוח ואת מוחמד5 מתבכיין עד אין סוף לאכזריות המדינה במיעוט הערבי.
