ממש לא. מה הקשר בין העורלה לזה?
הסיבה לדיקור הינה רק בחירה של הרופא באיזו דרך לקחת תרבית סטרילית. נתחיל מכך שאם אין דלקת אין צורך בתרבית, נכון? הברית לא קשורה לדלקות ביצועה לא ימנע את הדלקות ולכן הצורך בתרבית בעינו עומד. כלומר לא חסכת את הסיבה לכל זה. אני חוזר ופונה להגיון הבריא שלכם - איני יודע איך לאמור זאת אחרת. דניאל, היית פעם בפגיה? ראית פעם עובר בן 24 שבועות ששוקל 500 גרם? כל הגודל של היצור הוא שיבר אחד של כף ידי. כך היד שלו כולל האצבעות הם כגודל הפרק האחרון של האצבע שלי. כשהוא אוחז באצבע שלי כף ידו אינה מקיפה אפילו את מחצית האצבע. ליצור כזה, יש עורלה כמובן ואיש לא מעלה על בדל דעתו להסיר אותה. את יודעת מהו גודל איבר המין של פג? זה נמדד במילימטרים. פגים עוברים לא פעם צנתור קבוע של השלפוחית כדי לעמוד במדוייק על התפקוד הכלייתי. איש לא מעלה בדעתו להכניס קטטר סופרה- פובי קבוע (למרות שבמקרים קיצוניים כן עושים את זה במבוגרים עם קטטר קבוע אם יש זיהום ונמק באיבר המין), מצנתרים את השלפחוית באותה טכניקה שדרושה לצינתור אבחנתי במיון. הפגים עוברים צינתור - לא דיקור!. הבנת? אם רופאי ילדים יכולים לצנתר שלפוחית של פגים כאילה, האם לא ברור לך שאפשר גם אפשר לצנתר את השלפחיות של בנך? איבר המין שלו גדול פי כמה. הפתח גדול פי כמה. אין שום בעיה טכנית! דניאל, אולי את אינך מודעת לכך אולם על פני כדור הארץ יש כ- 6 מיליארד בני אדם. כמחציתם - 3 מיליארד הם זכרים. חלק קטן מהם נימול בילדותו. כל השאר שלמים. הסינים שלמים. הארופאים שלמים, ועוד ועוד. את באמת חושבת שבכל העולם כשיש דלקת בדרכי השתן מבצעים דיקור שלפוחית??? נראה לך הגיוני? זו אכן שאלה רטורית. התשובה היא שלא. תביני משהו - אומנם הוא שלם, אבל אינו מיוחד עד כדי כך. הוא מיוחד קצת אולי בארץ אולם הוא ממש אבל ממש לא מיוחד בעולם. אין קשר בין העורלה לצינתור. העורלה אינה מכסה את פתח השופכה. את יכולה לבדוק זאת בעצמך - משכי בעדינות את העורלה לאחור ויתגלה לך הפתח במלוא תפארתו. לא תזדקקי לשום כוח. כך שגם הסרת העורלה לא מגדילה פתח זה ולא משנה את נגישותו לצינתור. מעבר לכך, אם זו הגישה בשניידר, ואת לא מתכוונת להלחם על זכותך לדרוש צינתור אם לכך זה מגיע, אזי גם ילד נימול בשניידר שהוריו לא מתעקשים מקבל בדיוק אותו טיפול! אם בשניידר לא יודעים לצנתר - אז דוקרים את כולם. גם אם תחתכי את כל האיבר - זה מה שיהיה, אם לא תתעקשי. מה שאת בעצם הולכת לעשות זה להעביר את בנך ניתוח, ולהשאיר אותו עם אותו פגם במערכת השתן שיגרום לאותן דלקות, וכל עוד תפני לשניידר, ולא תתעקשי יאובחן באותה דרך בדיוק, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? מה יותר קל לך לחתוך בשביל המצפון מאשר להתווכח עם רופא? ואני שואל בכל הרצינות, מה תעשי אם אחרי הברית תהיה דלקת בשלפוחית ושוב ירצו לנקר? האם העובדה שהוא נותח תקנה לך יותר כוח להתווכח? אם כן - אזי דמייני לעצמך שהוא נותח ותעמדי על שלך!!! ומעבר לכך, הרשי לי לתהות איך את יכולה לשקול ניתוח שכולל לא רק כאבים לכמה ימים אלא פגיעה קבועה בתפקודו של איבר ולהשוותם לדקירה? אחרי ככלות הכל דקירה אמנם מעט כואבת אבל עם אמלה בלבד התינוק לא חש שום כאב. אם אינך מאמינה לי, קחי אמלה, מרחי על עצמך, המתיני חצי שעה ודקרי את עצמך עם מחט מחוטאת. אני מבטיח שלא תחושי כלום! כעבור יומיים לא ישאר סימן ואת לא תוכלי לשחזר היכן דקרת! איך את משווה את זה חניתוח כריתת עורלה? ואחרון חביב, אין תעודת ביטוח - זה לא חשבון עובר ושב שאם מישהו סבל א, ב, ג, ד, אז הוא מוגן בפני ה, ו, ז, ח,. שיהיה לך ברור שהוא עדיים בסיכון של 1: 200 לסיבוכי ברית. תארי לעצמך שאחרי כל זה הוא יעבור נמק של האיבר. ומה אז? את חושבת שזה שיש לו פגם בדרכי השתן מגן עליו מסיבוכי ניתוח? אז דעי לך שלא. לפיכך אם מטרתך היחידה היא למנוע דיקורים - הפתרון קל ופשוט הרבה יותר. פעם הבאה או שתתעקשי, או שתמרחי מראש אמלה, או תלכי למקום אחר.