חזרנו אחרי 5 ימים של אשפוז בבי"ח

חזרנו אחרי 5 ימים של אשפוז בבי"ח

אתם זוכרים את השאלה שלי בשבוע שעבר לגבי בדיקת שתן ללא נימולים? (שעושים על ידי דיקור השלפוחית...) בקיצור, ביום חמישי עלה לקטנצ'יק החום ובגיל כזה רצים למיון לסדרת בדיקות, בין השאר עשו לו את הדיקור הזה, לא משנה כמה התעקשנו להבין ולבקש בדיקה רגילה, הם לא הסכימו ודקרו אותו חוצמזה גם בכל מקום אפשרי..
אחרי כמה שעות קיבלנו תשובה שיש לו דלקת בשלפוחית השתן שנגרמת מזיהום של חיידק כלשהו, גם הבהירו לנו שיכול ליהיות קשר לזה שהוא לא נימול, המקום צובר יותר חיידקים וכו'. בקיצור ישבו לי על המצפון חזק חזק......... אחרי 5 ימים מהגיהנום שחררו אותנו ובסופו של דבר החלטנו שכן נעשה ברית ע"י רופא, פשוט אין ברירה במדינה שלנו, בדיקות שתן זה דבר כ"כ שכיח ולא יתכן שכל פעם הוא יעבור כזה דיקור, מה גם שאני לא מוכנה לקחת את הסיכון שתתפתח לו שוב דלקת כזאת. בצער רב נעשה לו את החיתוך, יש לי פחדים וסיוטים כבר מעכשיו כל כך לא שלמה עם זה וכל כך כואב לי על התינוק הזה וכמה הוא צריך לסבול בכזה גיל... בקיצור.. אפשר לקבל המלצה על רופא שיעשה את החיתוך בצורה הכי טובה ומהירה, בלי טקסים דתיים וכמובן שעם הרדמה וללא חבישה.
 
קשה לי להאמין שזו הדרך היחידה

להימנע מהישנות מקרים כאלו.. מזעזע, אני מוכרחה לציין. לא עדיף לקבל ייעוץ מקצועי מרופא משוחרר מכבלי הדעות הקדומות (כמו "מנתח") בנוגע לצעדים עתידיים, לפני קבלת החלטה כזו? מאחלת לכם בריאות ואושר.
 

Baby Doc

New member
אולי כדאי שתקבלי חוות דעת נוספת?

הרי אם היה מדובר בתינוקת, ולא בתינוק, איש לא היה מעלה על דעתו לרפא דלקת בשלפוחית השתן בעזרת סכין, אלא רק בתרופות, ולמיטב ידיעתי, תרופות פועלות על שני המינים. עדיין מוזר לי הסיפור הזה, שהכריחו את הקטנצ'יק לעבור דיקור. גם אנחנו היינו בשניידר פעם ופעמיים, ושמו לבני שקית פיפיה שכזו, מבלי לצייץ. ...ומקווה שילדך יצא מזה מהר ככל האפשר!
 
ומה תעשי אם אחרי הניתוח תהיה דלקת?

היי, זו חברת קה"ל. מחסרונות הקוקי'ז - אין לי מושג מה הסיסמה שלי ( זה אוטומטי) ואני לא בבית, אז נאלצתי לשאול ממישהי את הניק שלה. אני מתפרצת בדלת פתוחה, אבל,מישהו הבטיח לך שהניתוח ימנע את הדלקת? מישהו בדק והוכיח כי החידק בא מהעורלה ולא נניח ממום במערכת השתן? מה תעשי אם הוא יסתבך בניתוח הברית? איך המצפון שלך ירגיש אז? ומהסבל של הניתוח אין לך יסורי מצפון? הלא הכאבים נמשכים יותר מאשר בעת הניתוח, וניתוח כואב פי כמה מדקירה! עם כל הכבוד הילד שלך אינו השלם היחיד אבל הוא הראשון שאני שומעת שעובר דיקור. אישית זה נראה לי פחות נורא מניתוח. תחשבי פעמיים תשני על זה טוב לפני שתחליטי ולפני שאת מסתבכת עוד יותר עם המצפון. תזכרי שכל הנשמות הטובות לא יהיו שם אם יגיעו צרות. ולגבי אין ברירה במדינה שלנו - את לא חייבת להסכים. אני לא מקבלת שלא משנה כמה לא הסכמנו הם דקרו. אם הם באמת עשו כך ז ו תקיפה. אני בטוחה שהלחיצו אתכם הפחידו ונשברתם והסכמתם ומן הסתם הייתם בהיסטריה גמורה ( כמו כולנו במצבים האילה). אולי לא היית שלמה, אבל בטוח הסכמת. זה לא פייר לומר את זה עכשיו אבל בטוח יכולת לא להסכים ,ואז הפלא ופלא הם היו מוצאים פתרון - כפי שקרה בהמון מקרים לפנייך. לא מאישמה אותך בסיטואציות הללו אנחנו לא במיטבינו אבל את אמא עכשיו ואי אפשר לברוח מהאחריות על ההחלטות שלך. אחרון חביב לא יכול להיות שאחרי חמש שעות אמרו לך חיידק. לגדל חיידק לוקח לפחות 3 ימים. יקרתי, אני ממליצה בחום, לישון, לחבק טוב טוב את הקטנצ'יק ולא לעשות דברים בחופזה. העושה בחופזה מתחרט בנחת..... נכון שמפחידים בחדר המיון אבל עכשיו את בבית אז תרגעי קחי נשימה עמוקה, תכבי את כל הטלפונים ותצאי מהלחץ. ואם מותר לי להמליץ משהו פרקטי - תעשי לעצמך טובה, תפני אלינו לקה"ל, תרשמי לי ( לי ולא לניק זה שאין לו קשר אלי ) מסר, או מייל נתקשר אלייך ונפנה אותך לאחר מהרופאים שלנו כדי שתוכלי לעשות קצת סדר בעיניינים לפני שאת קופצת בראש. זה באמת יהיה נורא אם גם תחתכי לו וגם יסתבך וגם בסוף יחטוף עוד דלקת כי יש לו איזה מום בשלפוחית, נכון?
 

תלתל11

New member
חברת קה"ל יקרה ../images/Emo140.gif

הכוונה שלך טובה אבל את קצת מטעה. ראשית, נכון שלוקח יומיים-שלושה לגדל חיידק בתרבית שתן, אבל לעתים כבר בבדיקה הראשונית של השתן בחדר מיון ניתן לראות חיידקים ותאי דלקת. אם הבדיקה נלקחה באופן סטרילי ישירות מהשלפוחית, זוהי עדות ברורה לזיהום ולא מומלץ לדחות את הטיפול. דחיית טיפול בדלקת בשלפוחית עלולה להסתיים בדלקת בכליות, מחלה חמורה ומסוכנת בהרבה. לעניין הדיקור בשלפוחית - את אולי לא שמעת על אף תינוק שעבר זאת, אבל אני שמעתי על רבים, נימולים ברובם אגב, ואני רוצה להדגיש שוב - מדובר בבדיקה שמטרתה לוודא שהזיהום הנראה בבדיקת השתן הוא אכן פנימי ולא חיצוני. במקרה המדובר, גם אם היו עושים קודם בדיקה משקית היו מגיעים לבדיקה חודרנית (קטטר או דיקור) משום שבשתן היו סימני דלקת. לעניות דעתי (וכמי שבצעה פעמים רבות את שני סוגי הבדיקות) אין הבדל בטראומטיות של קטטר לעומת דיקור השלפוחית. שתי הבדיקות לא נעימות, שתי הבדיקות לא נוראיות (בערך ברמה של בדיקת דם). הן לא נעשות בשביל הכיף של הרופא או בגלל שמשעמם לו, אלא לטובת בריאות הילד. וכדי שחס וחלילה לא ישתמע שאני מסכימה עם ההמלצה למילה עקב הדלקת - אדגיש שאני ממש לא... :)
 

אורית ג.

New member
../images/Emo24.gifרק בשבילך נשארתי ערה עד עכשי

ואם את כבר פה אני אברר : ממה יכול להגיע חיידק לדרכי השתן שלי תינוק כה קטן? אולי זה נובע מבעיה מבנית? מפרוצדורה רפואית כלשהי? או ממשיכה של העורלה במטרה "לנקות"? או אולי סתם ביש מזל? ואני חייבת לישון איזה שעתיים עכשיו אז תסלחי לי אם אראה את התגובה רק אחר כך, נכון?
 

תלתל11

New member
יש ויש ויש

יש מבעיות מבניות, יש שמגיע מבחוץ (הגיינה, אצל בנות למשל אם מנגבים מאחורה קדימה במקום להפך), יש שמגיע ממקום אחר בגוף דרך מחזור הדם ו"מתיישב" בדרכי השתן (יותר אופייני לדלקות בכליות). נקיון העורלה - לא שמעתי על קשר, אולי מנתח יוכל לשפוך אור. לילה טוב :)
 

מנתח

New member
אמח גם אשמח לשפוך אור, אם אפשר.

ראשית התייחסות לאמא שהתחילה את השרשור. אל תמהרי להבהל מרופאים. אני יודע שקל לומר וקשה ליישם בעיקר כשנמצאים בסיטואציה מלחיצה, ואני יודע שיש מעט מאוד סיטואציות שיותר מלחיצות מהביקור בחדר מיון ובמיוחד עם ילד חולה. בכל זאת, ואני מודע לכך שאני עושה כאן שירות דוב במובן מסויים, יש לדעת כי מטרתם של הרופאים היא בראש ובראשונה (ואל תצלבו אותי), לשמור על עצמם ועל רשיונם. אני יודע שהם נשבעו אחרת, וראיתי כבר רופאים שלוקחים סיכונים (כולל אני שבטפשותי אך במזל לא נדבקתי עד עתה בשום דבר נורא שנחשפתי אליו), אבל זה מאוד נדיר ובמיוחד בחדרי מיון בהם מדובר לרוב במתמחים שיש להם הרבה יותר מה להפסיד והרבה הרבה פחות בטחון בקבלת החלטות עצמאית. וכאן עלינו לזכור שכשמדובר בקונצנזוס, בין אם מדובר על ניקור שלפוחית, ביצוע CT מוח בהרדמה כריתת תוספתן חשוד או עשיית ניתוח קיסרי, למעט רופאים מנוסים - כל רופא בחדר מיון יקח את ההחלטה הקלה המהירה והבטוחה ביותר עבורו (כלומר עבור הרופא). באופן מפתיע הרבה יותר קל להפעיל לחץ על הורים או חולים מאשר להתחיל להתלבט או לחשוב או לחפש ולדשדש בעיקר תחת לחץ העבודה הקיים במיונים למיניהם. לכן ובנקודה זו אני תומך בחברת קה"ל. חשוב, כאשר יוצאים מהלחץ, לעצור ולחשוב בניחותא לפני שממשיכים הלאה. לגבי הדלקות בדרכי השתן. התייחסתי כאן לסוגיה בעבר. שכיחות דלקות השתן בבנים שלמים מתחת לגיל שנה מתקרבת לשכיחותה בבנות, וזה מעט יותר מבנים נימולים מתחת לגיל שנה. עדיין זה די נדיר בתינוקות בעלי מבנה מערכת השתן תקין. ככל שמתקרבים לגיל שנה היחס מתהפך, והדלקות הופכות להיות, עדיין בשכיחות עליונה בבנות, אח"כ נימולים ולבסוף שלמים. כך זה ממשיך עד זקנה. כל עוד אנו דנים בילד הבריא הרגיל - ואין זה משנה נימול זכר או נקבה, הטיפול המומלץ, הינו אנטיביוטי. כמו כן אני מדגיש שמבחינה רפואית מילה איננה מהווה הגנה כנגד דלקות בדרכי השתן כמו שאיננה מהווה הגנה בפני איידס. כשמדובר בתינוק, בעיקר אם הזיהום משמעותי ( כלומר יש חום גבוה ולויקוציטוזיס בדם) יש לחפש פגם במערכת השתן אשר גורם להגדלת השלפוחית וזרימת שתן לאחור - מה שמכונה ריפלוקס. הממצא השכיח ביותר הוא Posetrir urethral valve שהינו פגם קל שמתוקן בניתוח. מכאן - אם מגיע תינוק למיון ויש לו דלקת בדרכי השתן מתחייב לבדוק את תקינות המערכת ע"י ציסטוסקופיה ואורטורגם. מילה אינה מגינה בפני דלקות שתן, ובוודאי אינה מתקנת פגמים במערכת. יש לזכור שהסיבוך השכיח ביותר של מילה הוא היצרות השופכה שגורם להפרעה בזרימת השתן ולדלקות שתן חוזרות ולכן מחייב ניתוח הרחבה. לגבי מקור הזיהום. המקור נפרד לפי המין והגילאים של הדלקת. למשל נשים בגיל הפריון הזיהום נפוץ יחד עם פטרת של הנרתיק. בינקות רוב זיהומי השלפוחית מקורם בחדירת חיידק לזרם הדם ומשם למערכת השתן. לכן למעט מקרי מומים במערכת השתן מוצאים לרוב חיידקים שאינם שכיחים במערכת זו. חשוב מאוד לדעת מהו החיידק שצמח - זה יכול לתת כוון מהו מקור הזיהום. כדי להעריך את חומרת הזיהום יש לדעת את המצב הקליני של התינוק עם קבלתו - חום וסימנים חיוניים, ספירת דם לבנה ותמונת השתן - כמה לויקוציטים וכמה ניטריטים היו בשתן. האם ראו חיידקים בצביעה ישירה? ככלל, הקשר היחיד של עורלה לזיהומים בדרכי השתן נמצא דווקא בהורים שהקפידו על הגיינה ו"פרעו" מעט את העורלה עם כל ניגוב ויצרו זיהום מקומי. זה גרם גם לפימוזיס וגם לעליה בדלקות. (אני מתיר לעצמי לשער שזו הסיבה לירידה בשכיחות עם הפרדות העורלה). לסיכום - בתשובה לאם המבקשת המלצה. אוכל לעזור לך, ואשמח לעשות זאת אם תתני לי מספר נתונים הדרושים כדי להבין מה בדיוק קרה. כמו כן הייתי ממליץ להתיעץ בפורום עם כרמית שעברה סיפור דומה והינה למודת נסיון ובוודאי תוכל גם לתמוך. אני מאמין שניתן ליצור איתה קשר ישיר גם דרך קה"ל מן הסתם. אישית התגובה שלך לארוע מזכירה לי חוזר בשאלה שטיפלתי בו והתגלה שיש לו סרטן. הבחור מיד חזר בתשובה במחשבה שהסרטן הוא עונש מהאלוהים, ואם יחזור בתשובה יחלים. במקום להנות מהחיים שעוד נותרו לו הוא צם והתענה יומם וליל, לדאבונינו לבסוף הוא מת. חשיבה מאגית הינה טובה יופה בילדות אולם אנו המבוגרים יודעים כי אין זה כך. לא שאני פוסל את בחירת, אך אני חושש שדרך הבעתה מעלה בי ספק אם אין כאן איזו כפרת עוונות, ואם אכן כך הוא את עלולה להוסיף חטא על עוון. אנא צרי איתי קשר ואני מבטיח לך, שלא כמנהגי שאם תעמדי בהחלטתך אמליץ לך למי לפנות.
 
../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif עוד הבהרה::

אנחנו חושבים לעשות לו את הברית כדי למנוע ממנו בעתיד לעבור עוד דיקורים כאלה דרך השלפוחית. אנחנו יודעים שגם ככה יכולות להתפתח לו דלות אבל לפחות את הדיקורים הוא יחסוך, לא?..
 

מנתח

New member
ממש לא. מה הקשר בין העורלה לזה?

הסיבה לדיקור הינה רק בחירה של הרופא באיזו דרך לקחת תרבית סטרילית. נתחיל מכך שאם אין דלקת אין צורך בתרבית, נכון? הברית לא קשורה לדלקות ביצועה לא ימנע את הדלקות ולכן הצורך בתרבית בעינו עומד. כלומר לא חסכת את הסיבה לכל זה. אני חוזר ופונה להגיון הבריא שלכם - איני יודע איך לאמור זאת אחרת. דניאל, היית פעם בפגיה? ראית פעם עובר בן 24 שבועות ששוקל 500 גרם? כל הגודל של היצור הוא שיבר אחד של כף ידי. כך היד שלו כולל האצבעות הם כגודל הפרק האחרון של האצבע שלי. כשהוא אוחז באצבע שלי כף ידו אינה מקיפה אפילו את מחצית האצבע. ליצור כזה, יש עורלה כמובן ואיש לא מעלה על בדל דעתו להסיר אותה. את יודעת מהו גודל איבר המין של פג? זה נמדד במילימטרים. פגים עוברים לא פעם צנתור קבוע של השלפוחית כדי לעמוד במדוייק על התפקוד הכלייתי. איש לא מעלה בדעתו להכניס קטטר סופרה- פובי קבוע (למרות שבמקרים קיצוניים כן עושים את זה במבוגרים עם קטטר קבוע אם יש זיהום ונמק באיבר המין), מצנתרים את השלפחוית באותה טכניקה שדרושה לצינתור אבחנתי במיון. הפגים עוברים צינתור - לא דיקור!. הבנת? אם רופאי ילדים יכולים לצנתר שלפוחית של פגים כאילה, האם לא ברור לך שאפשר גם אפשר לצנתר את השלפחיות של בנך? איבר המין שלו גדול פי כמה. הפתח גדול פי כמה. אין שום בעיה טכנית! דניאל, אולי את אינך מודעת לכך אולם על פני כדור הארץ יש כ- 6 מיליארד בני אדם. כמחציתם - 3 מיליארד הם זכרים. חלק קטן מהם נימול בילדותו. כל השאר שלמים. הסינים שלמים. הארופאים שלמים, ועוד ועוד. את באמת חושבת שבכל העולם כשיש דלקת בדרכי השתן מבצעים דיקור שלפוחית??? נראה לך הגיוני? זו אכן שאלה רטורית. התשובה היא שלא. תביני משהו - אומנם הוא שלם, אבל אינו מיוחד עד כדי כך. הוא מיוחד קצת אולי בארץ אולם הוא ממש אבל ממש לא מיוחד בעולם. אין קשר בין העורלה לצינתור. העורלה אינה מכסה את פתח השופכה. את יכולה לבדוק זאת בעצמך - משכי בעדינות את העורלה לאחור ויתגלה לך הפתח במלוא תפארתו. לא תזדקקי לשום כוח. כך שגם הסרת העורלה לא מגדילה פתח זה ולא משנה את נגישותו לצינתור. מעבר לכך, אם זו הגישה בשניידר, ואת לא מתכוונת להלחם על זכותך לדרוש צינתור אם לכך זה מגיע, אזי גם ילד נימול בשניידר שהוריו לא מתעקשים מקבל בדיוק אותו טיפול! אם בשניידר לא יודעים לצנתר - אז דוקרים את כולם. גם אם תחתכי את כל האיבר - זה מה שיהיה, אם לא תתעקשי. מה שאת בעצם הולכת לעשות זה להעביר את בנך ניתוח, ולהשאיר אותו עם אותו פגם במערכת השתן שיגרום לאותן דלקות, וכל עוד תפני לשניידר, ולא תתעקשי יאובחן באותה דרך בדיוק, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? מה יותר קל לך לחתוך בשביל המצפון מאשר להתווכח עם רופא? ואני שואל בכל הרצינות, מה תעשי אם אחרי הברית תהיה דלקת בשלפוחית ושוב ירצו לנקר? האם העובדה שהוא נותח תקנה לך יותר כוח להתווכח? אם כן - אזי דמייני לעצמך שהוא נותח ותעמדי על שלך!!! ומעבר לכך, הרשי לי לתהות איך את יכולה לשקול ניתוח שכולל לא רק כאבים לכמה ימים אלא פגיעה קבועה בתפקודו של איבר ולהשוותם לדקירה? אחרי ככלות הכל דקירה אמנם מעט כואבת אבל עם אמלה בלבד התינוק לא חש שום כאב. אם אינך מאמינה לי, קחי אמלה, מרחי על עצמך, המתיני חצי שעה ודקרי את עצמך עם מחט מחוטאת. אני מבטיח שלא תחושי כלום! כעבור יומיים לא ישאר סימן ואת לא תוכלי לשחזר היכן דקרת! איך את משווה את זה חניתוח כריתת עורלה? ואחרון חביב, אין תעודת ביטוח - זה לא חשבון עובר ושב שאם מישהו סבל א, ב, ג, ד, אז הוא מוגן בפני ה, ו, ז, ח,. שיהיה לך ברור שהוא עדיים בסיכון של 1: 200 לסיבוכי ברית. תארי לעצמך שאחרי כל זה הוא יעבור נמק של האיבר. ומה אז? את חושבת שזה שיש לו פגם בדרכי השתן מגן עליו מסיבוכי ניתוח? אז דעי לך שלא. לפיכך אם מטרתך היחידה היא למנוע דיקורים - הפתרון קל ופשוט הרבה יותר. פעם הבאה או שתתעקשי, או שתמרחי מראש אמלה, או תלכי למקום אחר.
 

דיאנה1

New member
הערה קטנה לגבי הרפלוקס

אני סבלתי מרפלוקס בילדותי כפי שתארת, והרופאים המליצו להמתין ולא לנתח. לדבריהם, כל עוד המצב בשליטה ואנטיביוטיקה מרפאה היטב את הדלקת, חבל להסתכן בניתוח, משום שבעיה זו לרוב מסתדרת עד גיל הבגרות. ואכן הבעיה חלפה מאליה בסופו של דבר. אני לא יודעת אם ההמלצה השתנתה מאז (בכל זאת עברו אי אילו שנים....) אבל אם לא, לא ברורה לי האפליה לרעת הבנים, שעבורם ממליצים על ניתוח למניעה שאחד מסיבוכיו הוא אותה תופעה שמנסים למנוע, ולעומת זאת לבנות ממליצים להמתין ולהמנע מניתוח למרות שזה ניתוח תיקון לבעיה כבר קיימת.
 

מנתח

New member
סתם הערה קטנה לתלתל על תרביות

אני מסכים בעקרון עם כל דברייך, בכל זאת גם בניקור ישיר של שלפוחית השתן ניתן לגדל קונטמינציה. לכן ראשית הייתי מתייחס לקליניקה, ורק אחרי קבלת שתן לכללית המורה על זיהום, ספירה ותמונה מתאימה, הייתי ניגש לניקור לבידוד החיידק.
 

תלתל11

New member
ודאי

מסכימה בהחלט, ואני לא רואה שום סיבה מדוע לא לקחת ראשית בדיקה בשקית, גם מילד שלם.
 
בגלל שהוא כל כך קטנצ'יק

ועם חום גבוה, הם לא רוצים לחכות כל כך הרבה זמן ומראש עושים את הבדיקה הזאת. במקרה שלנו היתה דלקת ככה שבכל מקרה בסופו של דבר הוא היה עובר את הדיקור. והיום אני הולכת לקנות אמלה, תודה למנתח (קונים את זה בבית מרקחת רגיל?) ותודה רבה רבה על התשובות שלך, החכמתי ותודה כמובן גם לשאר המגיבים. איזה פורום נהדר, טוב שיש לי אתכם.
 

מנתח

New member
בלי מרשם עולה יותר

וזה מאוד יקר. תקפצי לרופא בילדים. ממילא זה טוב - לחיסונים, בדיקות דם וכו'. בכל גיל. ובכל בית מרקחת. זכרי שלוקח לזה כ-45 דקות לעבוד ושצריך למרוח סביב מקום הדקירה, ולשים ניילון נצמד. אנחנו כאן, בשביל, תמיד! צרי קשר עם כרמית מכאן או מקה"ל לדעתי זו התמיכה הטובה ביותר.
 
כמה הבהרות:

קודם כל את ההודעה אתמול כתבתי ככה במהירות, כמובן שלא פירטתי לפרטי פרטים וכנראה יש דברים לא ברורים אז אנסה להבהיר. לגבי הדיקור - זאת לא חוכמה להגיד הסכמתם, לא הסכמתם וכו', כשנמצאים מול המערכת הזאת שכולם בדעה אחת, ואין עם מי לדבר (ודיברנו עם האחות ואחר כך עם הרופאה ואחר כך עם מנהלת המחלקה, וכולם אומרים לי אותו דבר.. והקטנצ'יק שלי בן החודש עם חום מאוד גבוה וצריך לבדוק אותו במהירות, אז לא יעזור לי להתווכח איתם, למרות ששוב אני אומרת שכן ניסינו, ברגע האמת הוא צריך לקבל טיפול ואם אלה הנהלים שם אין לי מה לעשות חוץ מללכת לבדוק בבית חולים אחר ולזה לא היה לנו זמן. אני ישמח מאוד אם תתנו לי עצות פרקטיות- לפעמים הבאות איך אפשר להמנע מזה?.. דבר שני- באמת מצאו לו חשד למום. כנראה יש לו ריפלוקס במערכת השתן, את זה נדע באופן סופי רק בעוד כחודש אחרי שהוא יעבור בדיקה נוספת, בינתיים לפי האולטרא סאונד זה כנראה זה. אבל הדלקתהגיע מחיידק שנמצא בצואה ככה שזה לא שייך למום, אולי רק מגביר את הסיכון, לא יודעת. לגבי ה3 ימים שלוקח לגדל חיידק, את צודקת, אחרי 72 שעות אמרו לנו בדיוק איזה חיידק זה ומאיפה הוא הגיע, קודם אמרו לנו שזאת ההשערה שלהם, אחרי 72 שעות ראו בוודאות. עוד דבר- יש הוראות ניקוי מיוחדות לאזור? כלומר אם זה הגיע מהצואה כנראה המקום לא היה נקי מספיק- צריך לרחוץ אותו אחרי כל יציאה? ולסיום, אני אשמח אם תפני אותי לרופא, תיכף שולחת לך מסר.
 

מנתח

New member
קראתי את תוגבתך, והנני להגיב.

אני קורא את השרשור לאט, לכן כמה מדברי לא רלונטיים כבר. החיידקים מהצואה תמיד נמצאים במידה זו או אחרת במערכת השתן - בכל מערכת כזו. רק שמערכת בה יש זרימה טובה, במרווחים תקינים - השתן שוטף את החיידקים כך שבכל זמן נתון אין מספיק כדי ליצור זיהום. כאשר מאיזו סיבה פנימית הזרם לא תקין - כמו למשל ריפלוקס - ישארו חיידקים ויתרבו, וכך נוצר הזיהום. מכאן את יכולה להבין שלא רק שלמרות שהחיידקים הם מהצואה יש קשר למום, אלא המום הוא זה שגרם למצב שאפשר התרבות החיידיקים ודלקת. אני שמח לשמוע שלמרות הטיפול המלחיץ ועצות אחיתופל בנוגע לברית הרופאים לא התרשלו ועשו בירור טוב (אולטראסאונד) והבהירו לך שעלייך להמשיך בירור ויקרוב לוודאי מדובר במום. מכאן את יכולה להבין שאין לעורלה כל קשר לדבר (ולא רק במקרה הכליי כמו שאמרתי אלא גם במקרה הפרטי שלך), וברית כמובן לא תמנע דבר אלא רק תוסיף לו סבל. מה עושים הלאה: כמובן שרצוי להמשיך לרחוץ את הילד - עומס חיידקים לא ישפר את המצב, אולם אם זרימת השתן לא תקינה אין דבר שביכלותך לעשות כדי לשטוף את החיידקים הנכנסים פנימה. במקרים כאילה נהוג לא פעם לתת טיפול אנטיביוטי מונע עד לסוף הבירור וטיפול דפניטיבי. לעיתים נותנים צ'אנס לילד עד לדלקת הבאה. ואם זו תבוא - מיד יתחילו טיפול מונע. ריבוי מקלחות, שפשוף ואפילו חוקנים לא יעזרו וחבל על המאמץ. המשיכי לנקותו כדרך שניקית - אמבט פעם ביום, וניקוי הצואה כמה שיותר קרוב למועד עשייתה. משיקולים שונים עדיף לרחוץ את ישבנו של התינוק במים זורמים ובסבון על פני שימוש במגבונים (יותר בשל החשיפה לכימיקלים חריפים במגבונים מאשר משיקולי הגיינה) אבל אילו הן הוראות תחזוקה רגילות ואין בהן כל ייחוד לא למקרה הילד השלם ולא למקרה המום. קחי בחשבון שהבירור למומים במערכת השתן אינו נעים - מדובר בשתי בדיקות לא נעימות מאוד - האחת היא אורטרוגרפיה בה מכניסים לתינוק קטטר (ושוב - אין כל סיבה שיהיה קוי להכניס קטטר לתינוק שלם - כל התינוקות בפגיה שלמים ושי להם קטטר ויש להם שופכה ואיבר קטנים בהרבה), ומזריקים דרכו חומר ניגוד עד למילוי השלפוחית ואז מסתכלים האם החומר עולה לשופכנים ואיך הוא מתרוקן. הבדיקה מחייבת החזקת התינוק שהיא כשלעצמה ערובה לבכי מרורים, הכנסת הקטטר אולי לא כואבת אך מאוד לא נעימה - עוד סיבה לבכי, ומילוי השלפוחית בנוזל קר גם לא נעימה בלשון המעטה. כמו כן עלולות להווצר פציעות בשופכה שעלולות ליצור גיורי בהשתנות הבאות ואף טיפה דימום. התכוננו ליום מתיש ומלא בכי. הכיני אקמולי מראש, תני לו חצי שעה לפני הבדיקה, טשטשי אותו עם תמיסת סוכר או גליצרין, הכיני מוצץ טבול במי סוכר והרבה ציצי, ותמיכה גם לך. אם תגיעו לציסטוסקופיה אני מקווה שזה יעשה בהרדמה. גם בנושא זה את יכוהל להוועץ בכרמית. אבל כמו בכל מפגש עם המערכת הרפואית - ידע קודם והכנה מונעים הרבה אי נעימות. את יכולה להמשיך להתייעץ איתי או במסרים או בפורום. בהצלחה.
 
למעלה