חזרתי

[ציףציף1000]

חזרתי ../images/Emo13.gif

היה נהדר. אדווח אח"כ, לאחר שאנוח קמעה.

 

[פרלמנים]

ברוכה השבה../images/Emo24.gif מקווה שנהנית../images/Emo13.gif

 

[rozgil]

ברוכה הבאה "ציףציף1000"

מקווה שנהנת וחזרת בכוחות מחודשים... העתיד לפניך - בהצלחה !

 

[FunkyMonk]

how was your trip?

where did you go to?

 

[ציףציף1000]

הייתי בלונדון, וגם בצפון, באגמים

לקיימברידג' לא הגעתי, מפאת לוח הזמנים הצפוף, ומזג האוויר הסתווי וההפכפך. נשאיר את זה לפעם הבאה. כן הגעתי למאזוול היל, ולאבי רואד (אבל לא צילמתי, כי זה היה בלילה). לונדון יפה ומעניינת כתמיד. וגם סואנת ורועשת כתמיד. אצרף כמה תמונות עוד מעט.

 

[ציףציף1000]

טוב, כמה תמונות....

יצאו לי הרבה תמונות טובות. לא מעט מהן, תמונות של כבשים, משום מה.... נתחיל עם תמונה קלאסית: ה"ביג בן" ובניין הפרלמנט באור השקיעה, מהגדה הדרומית.

 

[ציףציף1000]

מערב העיר ונהר התמזה, כפי שצולמו ממרומי

הגלגל הענק, ה-London Eye.

 

[ציףציף1000]

גשר ווטרלו, ממרומי אותו גלגל

חציתי אותו בהליכה, באחר צהריים אחד, יחד עם בחור אחד. לא שרנו, אבל שנינו חשבנו על אותן מילים אלמותיות: Millions of people swarming like flies 'round Waterloo underground But Terry and Julie cross over the river Make me feel safe and sound

 

[ציףציף1000]

ואל המקור עצמו: שכונת מאזוול היל

באחד מהרחובות הקטנים שיוצאים מהכיכר הראשית, גדלו האחים דייויס. באותם ימים, היתה מאזוול היל שכונה "כפרית" של משפחות קשות יום, רבות מהן משפחות שחסכו פרוטה לפרוטה כדי להמלט מהאיסט אנד הצפוף, ל"פרברים". הם הצטופפו בבתים הקטנים, לעיתים כמה עשרות נפשות במספר חדרים. אותם בתים נמכרים היום לאנשי תקשורת, אמנים וסתם יאפים וסלבריטיז, בחצי מיליון פאונד החתיכה. בתמונה: אחד הרחובות הראשיים בשכונה. הקצה הימני שלו מגיע לכיכר המרכזית שלה. כל הבניינים בתמונה הם תחת צו שימור.

 

[ציףציף1000]

האמפסטד הית'

פארק ענקי בצפון העיר, פחות "מסודר" מהפרקים ה"מלכותיים" של מרכז העיר (הייד פארק, קנזינגטון, ריג'נט וכד'). האמפסטד הית' הוא גם הגדול מבין הפארקים, ולטעמי היפה מביניהם. אנשים באים לשם כדי להעביר כמה שעות בין המדשאות והעצים, בד"כ עם הכלבים שלהם. מראש הגבעה הגבוהה בפארק, פרלמנט היל, ניתן לראות את ה"סיטי" ואת דרום העיר.

 

[wish i was here]

האמפסטד האמפסטד...

קיץ שלם עבר עליי בשכונה הזאת,נחמד לראות שכלום לא השתנה

 

[ציףציף1000]

תאטרון ה"גלוב" בגדה הדרומית

הגדה הדרומית פותחה רבות בעשור האחרון. אחד המבנים שהוקמו שם הוא תעתיק של בית התאטרון של שייקספיר, ה"גלוב". התאטרון האמיתי היה רחוב אחד ליד המבנה הנוכחי, אך לא היה ניתן לבנות שם, כי כבר יש שם בניין משרדים גדול. הקמתו של ה"גלוב" החדש היה פרי חזונו - שגעונו - של סאם וונמייקר, שחקן אמריקאי שהיגר לאנגליה. וונמייקר נרדף ע"י הסנטור מקרתי בשנות החמישים, והחליט שלמען השקט הנפשי שלו עדיף לו לעבור לצד השני של השלולית. בשנות השישים הוא הגה את הרעיון של הקמתו-מחדש של התאטרון של שייקספיר, תוך שימוש בכל החומרים ושיטות הבניה שהיו בתקופתו, לפני 400 שנה. בניית ה"גלוב" הסתיימה לפני כעשר שנים, אך וונמייקר לא הספיק לראות את השלמת המבנה - הוא נפטר מספר שנים קודם לכן. בתאטרון מעלים הצגות יומיות (מלבד בחורף), במחיר שווה לכל נפש, בדיוק כפי שהיה בתקופתו של שייקספיר. הם הוסיפו תאורה לשעות הלילה, אבל אין הגברת קול - אין צורך בכך. בתמונה אתם יכולים לראות משמאל את הבמה, שהיא זהה לבמה עליה שייקספיר העלה את מחזותיו. בעיגול שליד הבמה עמדו ה-groundlings, ששילמו פני בכדי לצפות במחזה (היום זה 5 פאונד). רובם היו שוליות, זונות או סתם פרחחים. הם - וגם הצופים כיום - יכולים להשען על הבמה, ולהתקרב עד כדי מרחק של סנטימטרים מהשחקנים. במושבים שבחצי העיגול ישבו מי שיכלו להרשות לעצמם 3 פני למושב. בקומה הנמוכה ישבו בעלי חנויות, או סוחרים קטנים, ובקומה האמצעית, המועדפת, ישבו העשירים: סוחרים, עורכי דין וכד'. אנשי האצולה הגבוהה, כולל המלכה אליזבת (ולאחריה, המלך ג'יימס), לא באו לתאטרון - הם הזמינו את התאטרון להציג בפניהם, בחצרות המלכות שלהם. בתערוכה שישנה בקומפלקס (שהוא גדול יותר מהתאטרון בלבד), ישנה רשימה של התאטראות שפעלו בתקופה ההיא - סוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17 - בלונדון. מדובר במספר לא קטן של בתי תאטרון, ומספר להקות התאטרון היה גדול עוד יותר - מספרים המעידים על העושר התרבותי חסר התקדים של התקופה האליזבתנית.

 

[ציףציף1000]

גריניץ'

גריניץ', בדרום-מזרח לונדון, הוא המקום בו חושבו לראשונה קווי האורך של כדור הארץ, ומכאן חישוב השעות בכל נקודה על פני הגלובוס. נקודת האפס - ושעת האפס Greenwich Mean Time - מחושבים עד היום מכאן. בפארק הענקי והיפהפה נמצא, כמובן, מצפה הכוכבים ההיסטורי, בו עבדו במשך מאות שנים אסטרונומים בריטיים. כיום יש שם תערוכה מדהימה, הכוללת לא רק את ההסטוריה של המקום, אלא גם מבוא לאסטרונומיה השווה לכל נפש, ומועבר באמצעות מיטב חידושי המולטימדיה הכי עדכניים. מומלץ ביותר, אם אתם שם, וגם אם מעולם לא התעניינתם באסטרונומיה.

 

[ציףציף1000]

הבדן ברידג'

כפר ביורקשייר, בצפון אנגליה. כאן גרים חברים שלי, אצלם התארחתי. הכפר פרח במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. האזור היה מרכז המהפכה התעשייתית, וכמעט כל תושבי האזור, עברו מחקלאות לתעשיה. הם עבדו במטוויות הרבות שהוקמו, תוך ניצול כוח המים, שזרמו מההרים אל הנהר למטה בעמק. עם ההתפתחות הטכנולוגית, עברה התעשייה לערים הגדולות: לידס, ברדפורד, מנצ'סטר. התושבים עזבו את הכפרים הקטנים, והם הלכו והתרוקנו, ונזנחו. ואז גילו אותם היאפים: אנשי היי-טק ואמנים, וסתם כאלו שרוצים לברוח מהעיר למצפה בגליל. מרכז הכפר הוא לא יותר מ-5 רחובות קטנים, המחוברים זה לזה, ורובם מדרחובים. החנויות הן ברובן בוטיקים קטנים או מסעדות, והן הסיבה לכך שבסופי שבוע נוהרים המוני תיירים לכפר. כתוצאה, ערך הנדל"ן בסביבה קפץ במאות אחוזים. אגב, הבתים, ברובם, הם עדיין אותם בתים מלפני 100+ שנים. את התמונה צילמתי ממרומי ההר בהפטונסטל, לאחר שטיפסתי במו רגליי בערך מאמצע ההר (שם גרים חבריי) דרך שביל עיזים על פי תהום. אבל זה היה שווה את זה.

 

[ציףציף1000]

הלייק דיסטריקט

שמורת הטבע הזו, הגדולה בבריטניה, היא לפחות בגודל של הגליל - העליון והתחתון ביחד. כל התושבים מתפרנסים כיום מתיירות. אפילו הכבשים הרבות שמסתובבות שם חופשי, מסובסדות ע"י ה-National Trust, רשות הגנים הלאומית, המשלמת לתושבים שיחזיקו אותן, ע"מ לשמר את המראה המקורי של הסביבה. זהו אזור יפהפה, והיתרון הגדול שלו הוא שאפשר להסתובב שם וכמעט לא לראות נפש חיה. אם כי בקיץ יש יותר אנשים מאלו שנתקלנו בהם, כפי שנאמר לי. שבילי ההליכה המסומנים מנוצלים, כמובן, ע"י מי הגשמים, ולכן הלכנו רוב הזמן בבוץ, ולפעמים במים זורמים ממש. וזה היה ממש כיף. בתמונה, שביל לדוגמא.

 

[ציףציף1000]

הר

ההרים באזור הם בגובה של 800-900 מ', להערכתי. ראשיהם של הגבוהים ביניהם, כבר נמצאים בעננים.

 

[Anuerysm]

תמונה יפה

 

[ציףציף1000]

הנהר העובר במרכז העמק

מי הגשמים ניקווים לנהרות, הזורמים לאגמים שבאזור (ומכאן השם: אזור האגמים). זה הנהר שזרם בעמק בו עשינו קמפינג. מזג האוויר, כפי שאתם רואים, היה סגרירי-עד-מטפטף, וקר מאוד. לא הייתי בטוחה שאוכל לישון באוהל בלילה, כאשר הטמפרטורות היו רק כמה מעלות ספורות מעל האפס, אבל הצלחתי. מי שעוד הצליחו היו כ-100 אצנים, שהשתתפו ב"מירוץ הפלס" השנתי, שקטע שלו התחיל בדיוק היכן שהקמנו אוהלינו. האצנים קמו עם שחר, ארזו את אוהליהם ומיטלטליהם בתוך תיקי גב קטנטנים, ויצאו לדרכם במעלה ההר.

 

[ציףציף1000]

דייגים באגם

 

[ציףציף1000]

על ראש ההר

במרומי ההרים, ישנן ביצות (marshes). כאן מורים השלטים למטיילים להשאר בגבולות השביל, ע"מ שלא להפריע את מנוחת היצורים והצמחים הגדלים שם (ואולי גם כדי לא לטבוע?). הנוף מדהים ביופיו ופראותו. כאן, אגב, צילמו חלק מהסצינות בסרט "הנסיכה הקסומה", ודי ברור למה. זה נוף בראשיתי, שנראה כמו לקוח מהאגדות.