חיבוקים ונשיקות...

[mother cat]

חיבוקים ונשיקות...

תגידו, אתם מחבקים ומנשקים את ילדיכם החורגים?

בעלי טוען שאני צריכה לחבק ולנשק את ילדיו יותר. בעיקר טוען שבת ה- 12.5 מקנאה שאני מחבקת ומנשקת את הקטנים...

אני מודה שזה מרגיש לי הזוי - לחבק ולנשק כי הוא מבקש... כי היא מקנאה...
אישית אני לא באה מבית מאד מחבק ומנשק ולי זה תמיד נראה מוזר עם ילדים גדולים שיש המון מגע פיזי. אני נגנבת כשאני רואה את בת ה 12.5 יושבת על ברכיה של סבתא שלה... הקטנים שלי קטנים אז ברור שמקבלים מגע פיזי - בת 10 חדשים בעקרון על הידיים שלי כל הזמן... ובן 4 שגם אותו אני נאלצת להרים על הידיים הרבה, והוא מקבל חיבוקים ונשיקות כשהוא נופל, מקבל מכה, בוכה....

שלא תבינו לא נכון - הילדה מקבלת נשיקות בזמנים שזה נראה לי מתאים. כדי להגיד מזל טוב, לפני ואחרי פרידה ארוכה (למשל הולכת לישון אצל סבתא...), וכדומה. אבל אני מוצאת את זה מלאכותי סתם ככה באמצע החיים ללכת ולנשק אותה, והגדול בעיני בכלל לא מעוניין.

דיעות? וכן, אני מכינה את עצמי נפשית לשטיפה שתבוא על כמה אני אמא חורגת קרה ומגעילה ועדיף לילדי החורגים שלא היו מכירים אותי מעולם.... אבל מקווה למצא כמה תובנות שאוכל ללמוד מהם....

 

[מנסה ומתנסה]

באמת מורכב...

כי מצד אחד את האמא היחידה שיש לילדה.
ונכון, היא גם רואה איך את עם ילדייך.

ומצד שני את לא אמא שלה,
ואין לך קשר איתה כמו עם ילדייך
(ולא חושבת שקשור לגיל שלה).

אז כעובדה - בעלך צודק.
אבל כביצוע ... זאת באמת בעיה,
חלק מהמורכבות של המשפחה שלכם.

הייתי אולי מנסה אולי לתת מגע פיזי שלא נובע מרגש עמוק דוקא -
לאו דוקא להושיב על הברכיים (אם כי זה נהדר ומשמח שהסבתא
כן מעניקה זאת !), אבל כן ליטוף, חיבוק, מגע יד... כל מגע אחר
שאת כן יכולה להעניק, כי שוב... בעלך צודק - מגע הוא חשוב,
ולהיווכח שיש מגע ואת לא מקבלת אותו זה עצוב עוד יותר בשביל
הילדה.
וגם... חיבוק משותף עם כל הילדים או עם התינוקת והילדה וכו'.
בקיצור - כן הייתי מתאמצת.

 

[סיפור מורכב]

לא קרה, לא מגעילה ולא נעליים

אני דווקא מהמנשקים. את ילדי הגדולים אני מחבקת ומנשקת בכיף רב ויש לי הרגשה שגם את לא תפסיקי לחבק ולנשק את קטנטנייך גם לאחר שיגדלו. אבל גם אני מסכימה שמנשקים ומחבקים רק כשזה מתחשק ונעים ולא כי מישהו אחר ביקש ממני לעשות את זה.
מצד שני, אם בעלך, אבא של הגדולים, טוען שהגדולה מקנאה, כנראה שיש לה צורך לקבל ממך מגע (דרך אגב, הצורך הזה לא היה עולה אם היית "קרה ומגעילה" ומעיד בעיני דווקא על זה שהיחסים ביניכן בעלי משמעות עבורה). מה הפתרון? אולי באמת לנסות לתת מגע קצת אחר, כזה שגם את תרגישי איתו בנוח. ליטוף של השיער כשאת מחמיאה לה על תסרוקת, יד על הכתף כשאת מדברת איתה מקרוב על משהו, דברים מהסוג הזה.

בכלל, לא פשוטה הסיטואציה שלכם ונשמע לי שאתם דווקא מתמודדים יפה מאוד עם המציאות המורכבת.

 

[1Shir]

מצטרפת לרוח התגובות שקיבלת

אני מבינה את בתו...
יש הבדל בין לחבק משום מקום לבין להתחיל, בהדרגה, לחבק לא רק לפני שיוצאת לישון אצל סבתא, אלא גם סתם לפני שיוצאת לחוג, נניח... לא באופן שמרגיש לך מלאכותי, אלא רק אם הסיטואציה מתאימה... בדיוק שוחחתן ביניכן על משהו משמח וכו'.
מקווה שהכוונה שלי הובנה...
בראש ובראשונה מסכימה איתך שאין טעם במגע פיזי מלאכותי. אולי תשכנעי את עצמך [בתת-מודע

] שבא לך לחבק אותה וכו' קצת יותר בכל מיני הזדמנויות נוספות... זה לא חייב להיות קשור לכלום, רק כשבא לך, וכשזה בא מהלב, לא משנה מה הסיטואציה, זה אף פעם לא מלאכותי. גם אם היא "תתחמק" מחיבוק, שלא יגרום לך להפסיק. היא ילדה, היא בטח נבוכה (אחרת היתה פשוט יוזמת יותר מגע בעצמה... כנראה חוששת), תני לה יותר מצ'אנס אחד

 

[איל85]

ממש לא מגעילה - להיפך

שלום
כאדם שחווה ילדים שלי אצל מישהו אחר והפוך, יכול לומר לך,

שזה לא מגעילה, ואין כאן תחרות. לדעתי, אין חובה לא לכאן ולא לכאן.

חיבוק, נשיקה, הם מגע אינטימי, הקשור להרבה דברים שאנו בכלל לא מודעים אליהם.

במיוחד ילדים, שיש להם סנסורים רגישים מאוד, יחושו מייד מתי את אמיתית ומתי זה אילוץ,

ובמידה וירגישו שזה אילוץ, לא טבעי, המרחק בניכם רק יגדל. יש זוגות טבעיים,

שהורה אחד מחבר ומנשק יותר, אז מה?. חד כמה וכמה בפרק-ב'.

מניסיון ילדיי משני הכיוונים, יכול להעיד, שזה מגיע, זה הכי טבעי, וכשאין, אז אין.

דרך אגב, זה ממש לא מעיד עם את אוהבת יותר או פחות את הילד/ה.

יהיו מצבים, שאת תעשי הרבה יותר פיזית, מהורה מחבק. בהצלחה

 

[mother cat]

תודה לכולכם. נתתם לי חומר למחשבה

 

[מ י ר י 2 2]

חושבת אחרת מהרוב...

(הרבה פעמים אני כאן בדעת מיעוט)
אני מסכימה שזה בא הרבה פחות בטבעיות. יש משהו בילדים שלנו, שאנחנו באופן טבעי רואים את היופי שלהם, ואצל ילדים אחרים אנחנו צריכים להסתכל כדי לראות.
אני חושבת שזה מאוד נכון לעשות את המאמץ כדי להסתכל ולראות את היופי שלהם הרבה יותר ממה שזה בא לנו באופן טבעי. כי ברור שהיופי הזה נמצא שם, והוא לא גלוי לעינינו באותו אופן כמו זה של ילדינו הביולוגיים.
וככל שנצליח לחיות ולראות את הטוב שבהם, ככה הם ירגישו איתנו יותר טוב. וכן - חלק מהאופן שבו אנחנו יכולים להראות את זה זה באמצעות מגע פיזי. אני לא חושבת שמישהו מצפה שזה יהיה בדיוק באותו אופן כמו עם ילדייך הביולוגיים, אבל אני חושבת שלעשות את המאמץ כאן זה דבר מאוד נכון. בסופו של דבר, אם זה יהפוך להרגל, זה ירגיש לך פחות מוזר, וזה ייצור עוד מימד של קרבה ביניכן בנוסף ליחסים הקיימים שנשמעים לי מעולים גם ככה.

 

[מנסה ומתנסה]

הפעם את בדעת הרוב

 

[מ י ר י 2 2]

חחח... צודקת...

לא הבנתי טוב

 

[kisslali]

אולי להסביר לילדה

אולי כי אני כמוך, לא אדם מנשק מטבעי. אני מבינה את הקושי של הבת הגדולה מבחינה רציונלית (למרות שיש לי הרגשה שהקושי הוא יותר של אבא שלה...) וברור שלא יכולתי לנהוג אחרת במצבך.

אולי הדרך היא לספר לה איך את מרגישה,להעלות את הנושא באופן עקיף כמו למשל להגיד לה שכל פעם שאת רואה אותה מתחבקת עם הסבתא את מרגישה שאולי גם את אמורה להתנהג כך כלפיה וזה פשוט לא בא לך טבעי כי : ואז להסביר שאת כזו, שאת לא אדם 'פיזי' שעם הקטנים זה בגלל שהם קטנים וכו'. את יכולה לצחוק קצת על ה'קרירות' שלך, להפוך את זה לסוג של בדיחה. את יכולה להציע משהו סמלי כמו שתתני לה מסטיק כל פעם במקום נשיקה, לא בגללה, בגללך... אולי זה יתן לה פרספקטיבה אחרת ויגרום לה להבין שאנשים מביעים אכפתיות בכל מני דרכים.

בהצלחה, ללי

 

[מנסה ומתנסה]

אבללל... לא נשמע ש-mother היא קרירה...

מי שקריר, הוא כך כלפי קטנים כגדולים, ולהיפך.
נשמע שבאמת, באופן טבעי, יש יותר רחוק מילדים לא שלך,
וזה מקום טוב לעבוד עליו.
ההסברים שאת מציעה נתפסים לי כפוגעים עוד יותר , כולל המסטיק.
ולא חייב נשיקה, שזאת באמת אינטימיות יתר - אפשר גם חיבוק,
ליטוף או כל סוג של מגע.

 

[גלים גלים]

חיבוקים ונשיקות

אני לא מתיימרת לדעת מה נכון שתעשי, רק רוצה לספר לך משהו בהקשר של מגע עם ההורים. אני גדלתי במצב של מעט מגע פיזי של ההורים, לא מכוונה רעה. אמי גדלה בקיבוץ בשנים שהמטפלת עשתה את רוב הטיפול,התייתמה מאמה בגיל צעיר, ואמה החורגת ש"קיבלה אותה" בגיל 10 אהבה אותה אבל הקשר לא כלל מגע פיזי. כשילדה אותי ואת אחותי, אמא שלי לא ממש ידעה איך להתקרב אלינו ורוב המגע היה עם אבא.

כשהייתי בת 12, נולדה לנו אחות צעירה בהפרש גדול, ואיתה אמי כבר הצליחה לחבק ולנשק, וממשיכה ,ובצדק, עד היום כשהיא אשה צעירה, וזה נהדר.
עם אבא קרה מה שקורה ללא מעט אבות ובנות כשמתחילה ההתבגרות המינית של הילדות,- המגע הפיזי נהיה קצת מביך ומוזר לאחד הצדדים ולפעמים, ברגע שיש רתיעה פעם אחת או שתיים האב מובך, ומוותר.
אז מכיוון שלא היה מגע עם אמא- נותר מצב שבגילאי ההתבגרות לא היה לי כמעט מגע פיזי עם הורי, וזה לא מצב רצוי.

אז לא הבנתי שזה חסר לי- התחבקתי עם חברות וכו'. אבל כמבוגרת ואמא לבת 8 -אני רואה כמה שהיא זקוקה ותמשיך להזדקק למגע ,לאפשרות לקבל חיבוק כשקשה או כשהרגשות גואים. מתישהו בתי עברה תקופה קשה והגברתי את המגע איתה בצורה מודעת, למצב שבכל פעם שאני יכולה, ושהיא מסכימה כמובן, אני אגע בה. לא חייב להיות משהו שהוא הבעת אהבה רשמית כמו נשיקה. יד על הכתף, ללטף בחיבה את הזרוע שלה, לחבק את כתפיה מול הראי ולהגיד תראי איזה יפות אנחנו, לנשק בשער, לעסות את כף היד או הכתפיים, לגרד בגב, להתגושש-בצחוק, להציע לה לשים ראש עלי כשהיא מתפרקדת לידי על הספה... עם הזמן זה בא לי טבעי יותר.

ראיתי כמה שזה עוזר לה להרגע, לצאת מעצבים כשהיא מתוחה, להתפקס כשהיא מתפזרת, לבכות כשיש לה משהו על הלב , וגם כמה זה מקרב בינינו.

נכון, היא בתי. זה מצב שונה. אבל רציתי לספר לך, אני בטוחה שאת כבר תמצאי דרך טובה לטפל בנקודה הזאת ביניכן.

 

[mother cat]

שוב תודה לכולם - ושאלה...

תודה לכולם. קראתי, אני בכוונה לא עונה לכל שובה שקיבלתי כי אני לא רוצה להתחיל תשובות "אבל...".אני מפנימה וחושבת...

הייתי רוצה לשאול איך זה אצלכם - אתם באים במגע פיסי עם ילדיכם החורגים? איך מתי וכמה?
ומי שאין לא ילדים חורגים אבל יש לו בן/בת זוג וילדים משלו - הם באים במגע פיסי עם ילדכם? איך מתי ולמה?

 

[מנסה ומתנסה]

שאלה מכשילה

אצלנו הילדה עצמה (של בן הזוג) נרתעת (ובעיקר נרתעה) ממגע.
מאוחר יותר הבנתי שדוקא הרתיעה הזאת אמורה להביא ליותר נסיונות
למגע שאיתו היא תרגיש נוח.
בגלל שהיא באמת היתה כבר גדולה (13) +
העובדה שלא היה לי ניסיון בהורות (והייתי שקועה יותר ביצירת הזוגיות)
+ העובדה שיש לה אמא חמה (לא יודעת עד כמה מחבקת) מנעו ממני ליצור
איתה מגע (וחבל שכך).
אצל הצעיר יותר הצטרפה העובדה שהוא בן.

בקיצור ... נאה דורש

.
עדיין אני חושבת שיש ערך ל"דרשה" שלי

.

(ומעריכה את הנסיונות שלך להבין, לעכל ולנסות לשנות).

 

[mother cat]

לא התכוונתי לנאה דורש נאה מקיים...

רק רציתי לשמוע עוד קצת חוויות אישיות כדי לת לעצמי למה להשוות....

תודה על השיתוף.

אגב רק רוצה לציין שכאשר היו קטנים יותר המגע בא לי יותר בטבעיות. כי נראה לי הגיוני יותר להיות במגע פיסי עם ילדה בת 6 מאשר עם נערה בת 12.5....

 

[מנסה ומתנסה]

הבנתי

את שני הדברים....

מבחינת היגיון - נראה לי מאוד הגיוני ומאוד חשוב לגעת
בכל גיל (כמובן בהתאמה),
מבחינת ביצוע, אני מבינה את הקושי, אבל, כמו שאמרתי, מאמינה
(בעיקר בדיעבד) שכדאי להתאמץ גם אם זה לא בא בטבעיות.

 

[סיפור מורכב]

הדוגמא שלי פחות רלוונטית לך

כי הילדים כולם בוגרים ולא גרים בבית אז כל האינטראקציה שונה.
אני מתנשקת לפעמים עם ילדיו כמו עם חברים מבוגרים, הוא יכול להושיט יד ללחיצה עם הבנים כשנפגשים.

בכל מקרה אני חושבת שהמצב אצלכם שונה כי לילדה אין אמא אחרת ולכן יכול להיות שהיא זקוקה ממך למשהו שילדים להורים גרושים לא מחפשים אצל בן/בת הזוג של ההורים.
זה לא אומר שתמיד את חייבת/מסוגלת לתת לה בדיוק מה שהיא רוצה וצריכה. רצוי למצוא משהו באמצע, שלא תרגישי שזה ״תקוע לך בגרון״. אני בעד כל סוג של מגע שאת מרגישה איתו נוח, אפילו נגיעה של יד על הכתף בזמן שאת מדברת איתה.

 

[זהב טה ו ר]

ילדים...

2 הביולוגיות שלי.
המבוגרת מתחבקת, מנשקת, מתכרבלת
הצעירה ממש לא, בקושי מרשה נשיקה על הלחי.
מודה שגם אני, עוד לפני תחילת גיל ההתבגרות, לא אהבתי מגע פיזי מצד בני משפחתי, אפילו חיבוקים גרמו לי לאי-נוחות.
יש ויש ויש...

 

[mother cat]

ואם היא ככה ואני אחרת?

שואלת ברצינות - לא בווכחנות.
הילדה אוהבת מגע פיסי. כאמור יושבת על ברכיה של סבתא, מחבקת את אבא.
אני לא ממש. מן הסתם את ילדי הקטנים אני מאד מחבקת-מנשקת-מרימה. אבל אני לא מאמינה שהבן שלי ישב על ברכי בגיל 12....

אז אני אמורה להשתדל להשתנות כדי לספק את האופי שלה?

 

[זהב טה ו ר]

ממש לא

אם באמת מפריע לילדה, רצוי שאת או אביה (תלוי בטיב הקשרים) ינהלו שיחה רגועה עם הילדה ויסבירו לה שה"בעיה" (בכוונה במרכאות, כי זו לא באמת בעיה) לא אצלה, אלא אצלך. ז"א שזה לא שאת לא רוצה לחבק אותה באופן ספציפי, אלא שאת, באופן כללי, לא מרגישה נוח בלחבק ילדים מעל גיל מסויים.
אני מאמינה שאם זה יתבצע בתנאים המתאימים, הילדה (נערה?) תבין ותקבל.