מאוד מודה לך שגרמת לי לחשוב על התנהלותי שלי
אני עצמי מאוד לא "איש נוגע". ביילדותי שלי לא היו חיבוקים ונשיקות כמעט בכלל. כמובן בגיל קטן כן, אבל כילדים צעירים ובוודאי כמתבגרים נעלמם המגע הפיזי כמעט לחלוטין.
זה כנראה חילחל אלי לאופי, כי חיבוק מרגיש לי כחדירה לתחום האישי, הן של המחובק והן שלי.
"משום מה" יש יוצאים מן הכלל הזה. ילדים קטנים, ואישתי כמובן. אם כי גם עם אישתי אני לא מתחבק כל פעם שהיא או אני חוזרים הביתה או אפילו לא תמיד אחרי פגישה מחדש לאחר נסיעת עסקים של כמה ימים.
אשתי לעומת זאת בהחלט כן אדם "מחבק ונוגע". תמיד חיבקה ועדיין מחבקת את הילדים. גם את הגדולים שלה שכבר בני עשרים ו-.
בכל אופן, הילדים "שלנו" כרגע בדיוק עברו מגיל הילדות לגיל ההתבגרות, ואני מוצא את עצמי מחבק אותם הרבה פחות מאשר לפני מספר שנים כשהיו ממש ילדים, וגם בפעמים המעטות שיש חיבו זה עם תחושה מוזרה של חדירה הדדית למרחב הפרטי זה של זה.
אני מאוד מקווה שאני לא מנחיל להם את הנכות הזו.
אני משוכנע שעדיף בהרבה כן לחבק.
אני יודע ומבין את הבעייתיות של חוסר מגע פיזי. אבל בכל זאת חש מבוכה ואי נוחות במעמד של חיבוק.
לכן, אני מאוד מודה לך שגרמת לי לחשוב על העניין, ואני מתכוון לעבוד על עצמי ולאפשר לשכל וללב להתגבר על תחושת הבטן המושרשת.
אני מקווה שגם את תוכלי, ושהנסיונות של שנינו יצליחו.
אני עצמי מאוד לא "איש נוגע". ביילדותי שלי לא היו חיבוקים ונשיקות כמעט בכלל. כמובן בגיל קטן כן, אבל כילדים צעירים ובוודאי כמתבגרים נעלמם המגע הפיזי כמעט לחלוטין.
זה כנראה חילחל אלי לאופי, כי חיבוק מרגיש לי כחדירה לתחום האישי, הן של המחובק והן שלי.
"משום מה" יש יוצאים מן הכלל הזה. ילדים קטנים, ואישתי כמובן. אם כי גם עם אישתי אני לא מתחבק כל פעם שהיא או אני חוזרים הביתה או אפילו לא תמיד אחרי פגישה מחדש לאחר נסיעת עסקים של כמה ימים.
אשתי לעומת זאת בהחלט כן אדם "מחבק ונוגע". תמיד חיבקה ועדיין מחבקת את הילדים. גם את הגדולים שלה שכבר בני עשרים ו-.
בכל אופן, הילדים "שלנו" כרגע בדיוק עברו מגיל הילדות לגיל ההתבגרות, ואני מוצא את עצמי מחבק אותם הרבה פחות מאשר לפני מספר שנים כשהיו ממש ילדים, וגם בפעמים המעטות שיש חיבו זה עם תחושה מוזרה של חדירה הדדית למרחב הפרטי זה של זה.
אני מאוד מקווה שאני לא מנחיל להם את הנכות הזו.
אני משוכנע שעדיף בהרבה כן לחבק.
אני יודע ומבין את הבעייתיות של חוסר מגע פיזי. אבל בכל זאת חש מבוכה ואי נוחות במעמד של חיבוק.
לכן, אני מאוד מודה לך שגרמת לי לחשוב על העניין, ואני מתכוון לעבוד על עצמי ולאפשר לשכל וללב להתגבר על תחושת הבטן המושרשת.
אני מקווה שגם את תוכלי, ושהנסיונות של שנינו יצליחו.
