חיבור ואחדות שאלה לקראת יום כיפור -

[ירושלם1]

חיבור ואחדות שאלה לקראת יום כיפור -

שאלה לי אליכם גולשים יקרים - איך נוכל התחבר בעם ישראל כשכל אחד חי חיים שונים ומאמין באמונות שונות? הסבר לשאלה: הקב"ה, כך אמר פעם הרב שיינברגר, עשה לנו תרגיל ולא נתן את האמת המוחלטת לאף אחד אלא חילק אותה בין כולם. ז"א אצל כל אחד יש רק חלק מהאמת. אם הוא חושב שכל האמת אצלו הוא מחטיא בגדול. רק בחיבור בין כולם: ברסלב, וחב"ד ובעל הסולם וכו' רק שם נמצאת האמת, באיחוד בין כל החלקים ולא באחד. אבל, אליה וקוץ בה - בעל הסולם כותב במאמר החירות שאסור לבטל אף תורה ואף דרך והקב"ה לא יסלח, כך הוא כותב, למי שמבטל את המיעוט. בנוסף, הוא כותב שהביקורת היא דבר נפלא בתוך החברה - אם כך: 1. מה היא אחדות אם זה בסדר שכל חושב שדרכו נכונה ופועל שונה מהשני? 2. איך באמת אני ואתם נוכל להתחבר למרות הפערים בתפיסות? 3. האם זה בסדר שנבקר אחד את השני או שזה פוגע באחדות? אשמח לקבל תשובות פרקטיות, אם אני לומד אצל רב X ומישהו אחר לומד אצל רב Y שאומר לו דברים אחרים ממה שאני למדתי, איך להתחבר אתו? אולי נגיע ליום הכיפורים נקיים יותר... ערבות !

 

[Mr Adam]

זה תלוי בשביל מה מתאחדים

אם מתאחדים רק בשביל להפיץ מכון קבלה מסוים או אדם כזה או אחר ברור שזה לא שווה כלום קריא לאחדות צריכה להיות על בסיס גדלות הבורא והבריאות שלו בלבד ולא בשביל למלות קבוצות מאוד מסוימות בתלמידים חדשים .

 

[ירושלם1]

צודק מר אדם המטרה היא העיקר אז אם כך....

המטרה של חכמת הקבלה שלדעתי כולם יסכימו עליה היא כמו שכתב מר אדם מעלי - גדלות הבורא. זה דבר מאוד עמוק ומקיף שעליו אולי כל המחלוקות וחוסר האחדות בינינו..... יש שתומכים במקובל כזה ולא באחר.... ויש שיש להם נוסח כזה במקום כזה.... ואפשר גם לשאול על זה האם הפצה לא יכולה להיות לשם גדלות הבורא ? האם הגדלת כמות התלמידים ופרסומים וכנסים כמו שעושים בקבר באומן ובכל מיני מקומות האם זה לא מגדיל את גדלות הבורא...?? האם אני צריך להתנגד לכל זה ולהחשיב רק את המסגרת שלי כיחידה....? ימשיך כבודו

 

[ירושלם1]

אם כבר מטרה - מאמר של הרב גוטליב ליום כיפור

המטרה – כפרה ונקיון - מאת הרב אברהם גוטליב תלמיד הרב"ש http://www.obshalom.org/Article/527/המטרה_–_כפרה_ונקיון ענין הנקיון הוא ענין יחסי, יש אדם שרק אם נותן מכה לחבירו, נחשב אצלו לחטא ועוון. ויש אדם שמחשבה של פסול אודות החבר, של חוסר שביעות רצון מחבר, כמו שאומרים בעברית: "קצת אני מעקם את האף", מהשני, מהחבר, כבר נחשב אצלו לכלוך. אלו מדרגות בעניין הכיפורים. כל אחד ואחד לפי עדינות הנפש שלו, לפי ההתפתחות שלו, עד היכן צריך להגיע הנקיון. כל זה הוא פונקציה של האמונה בה'. "על הכל יתגדל ויתקדש ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, בעולמות שברא, העוה"ז והעוה"ב, כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל בית ישראל. צור העולמים, אדון כל הבריות, אלוהי כל הנפשות, היושב במרחבי מרום, השוכן בשמי שמי קדם, קדושתו על החיות, קדושתו על כסא הכבוד". שימו לב להפלגות הללו שמדוברות כאן. המילים כמו פנינים. כל מילה מציירת עוד ציור בגדלות ה'. וענין זה דגדלות ה' צריך להשתדל לקנות, כי עדינות והרגשת הכפרה תלויה באמונה של האדם בגדלות ה'. ככל שהאדם מאמין יותר חזק וממשי בגדלות ה', ממילא הנקודה של הכפרה נעשית יותר עדינה. כמו שרואים במילי דהאי עלמא. אם אני נמצא לפני המורה שלי אני לא צריך להקפיד יותר מדי על הלבוש שלי. אם אני הולך לרב יותר גדול, צריך יותר רספקט. אם אני הולך למישהו שהוא אחד בדורו, אני צריך לבדוק טוב טוב איך אני נראה, ואיך אני הולך, ומה אני אומר. ואם אני מאמין שהוא יודע את המחשבות שלי, אז הכפרה נוגעת גם למחשבות ולרצונות. עד סוף האדם מגיעה הנקודה האחרונה של הכפרה. לדבר על זה - זה פשוט, לקיים את זה - זה לא כל כך פשוט. אבל מוטב שתהיה תפילה על הנקודה הזו. ז"א אדם צריך להכיר עד היכן מגיעה התביעה של הכפרה, של הנקיון. הוא יכול לשאוף לזה ולהתפלל לזה, גם אם הוא רואה שהוא עוד לא אוחז בזה, אבל התפילה יכולה לפעול בזה את ישועת ה'. האדם נפעל עפ"י השאיפות שלו. אם אלו השאיפות של האדם, והוא מצדו מתאמץ להתנקות בצורה כזו, אז הוא נותן את הכלי, והקב"ה נותן את האור שמאיר בתוך הכלי הזה. אנו מבקשים: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו", כי מעשה הכפרה היא באמת רק ע"י עזרת ה'. אין בכוח האדם להתנתק מהאהבה העצמית שלו ללא עזרת ה'. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. הקב"ה ברא את הטבע של האהבה העצמית והרצון לקבל שבאדם, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", רק בעזרת ה' יכולים להתקדם בנקודה הזו. אם האדם מחזיק את הקב"ה כמו מורה, אז לא צריכים עם מורה להקפיד כל כך. יכולים לבוא עם מכנסיים קצת קרועות. אם מחזיק שגדלות ה' היא כמו הגדלות של המגיד שיעור, צריך יותר להקפיד, אם גדלותו כגדלות הראש ישיבה בעצמו, צריך עוד יותר להקפיד. וכו'. הרבי זצ"ל אמר שיש שני סוגים במקיימי תורה ומצוות: יש כאלו המקיימים תורה ומצוות בכדי להגדיל את עצמם, שהבורא ישרת אותם. כי אם אני גדול, אז הבורא צריך לשרת אותי, ולתת לי כל מה שאני צריך. ויש את מקיימי התורה ומצוות המחפשים להגדיל את הבורא, ולהקטין את עצמם. אלו הם שרואים זכות להיות משרתי ה'. אלו שמתדבקים בצד ימין של התורה, דהיינו מצד האמונה, אז נהפכת התורה להיות סם החיים, וזה נותן להם את הכלים להתבטל יותר ויותר לעליון. כשאתה מתבטל לעליון, אתה נעשה בעצמך עליון. ואלו שדבוקים בצד שמאל של התורה, דהיינו שמשתמשים בתורה להגדיל את עצמם, ההפך מהיעוד שלה, אזי התורה נקראת לגביהם סם המוות, בבחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים". הנקודה העקרית שאותה צריכים לפתח היא רק האמונה בגדלות ה'. למשל בגשמיות – יש את מלכת אנגליה ואת חיילי המשמר שלה. ושמעתי שאצלם מפאת כבוד המלכה, אסור להזיז יד או רגל. יהיה מה שיהיה. כבוד המלכה מחייב שעומדים ללא תזוזה. ובודאי צריכים אנו ללמוד מזה להנהגתינו במחיצת מלך מלכי המלכים. הרגשת גדלות ה' מקבלים מהמאור שבתורה. מספרים וסופרים. כשלומדים בספרי רבותינו, ורואים איזה יחס היה להם לבורא, שהבורא אצלם לא היה בשמיים, אלא היה להם קשר ישיר איתו, והתיחסות כאל מלך גדול ונורא, מורא ופחד מהבורא לכל הפחות כמורא בשר ודם, והיתה להם הרגשת כבוד וריספקט מוחשית עצומה. כשרואים את זה בכתבים שלהם, מקבלים הארה והרגשה מזה. זו הסגולה של ספרים וסופרים (סעודת אדמו"ר זצ"ל תשס"ה).

 

[Mr Adam]

כל זה נכון למי שמלמד קבלה באמת

ואם תעקוב אחרי הפורום זה את תיראה שיש כאן נציגים מכל המרכזים השפויים.. ואתה לא יכול לצפות ממני ומאחרים לתמוך במי שנראה לנו כשרלטנים וסלפנים . וזה לא קשור לעניין האחדות זה עניין של הגיון פשוט . ואל תתיפייף לי אם אתה רוצה אחדות תצור לך אחדות קודם בלב שלך ורק לאחר מזה תבין שהתיקון הוא קודם של כל אחד כיחיד ורק לאחר מזה של הסביבה בניגוד למה שאתה עושה . אגב אם כבר מדברים על זה אני חושש שיש כנראה כמה מורים שלפעמיים לא ממש יודעים להבדיל בין הבורא לעצמם שזה עצוב מאוד וכמובן שההפצה שלהם לא שווה כלום בהצלחה לך

 

[קבליסט ותיק]

תשובה

ראשית למדתי מספר שנים עם הרב שינבגר, ואני יכול לומר לך בביטחון מלא שהוא לא אמר את מה שכתבת בשמו, כי זה נוגד את מהות היהדות התורה והקבלה (שהקבלה היא רק חלק מפרד"ס התורה והיהדות) מאחר שהאמת נמצאת בפרד"ס התורה שקיבלנו בהר סיני, בעיקר בחלק הסוד שלכן נקרא גם תורת האמת, ולכן האמת נמצאת אצל כל מי שלומד את תורת האמת כחלק משאר חלקי התורה, וזה לא משנה עם זה אשלג, רמח"ל, ברסלב, חב"ד, קוק, וכו', כול עוד זה על פי שולחן ערוך, להבדיל משרלטנים שמפרידים בין תורת האמת לשאר חלקי פרד"ס התורה ומצוותיה, והם היחידים שהאמת לא נמצאת אצלם בכלל, כגון לייטמן ברג רייפמן ודומיהם. לכן התשובות לשאלות שלך הן: 1. אחדות היא רק סביב פרד"ס התורה ומצוותיה שנקראים הקדושה, להבדיל למה שמנותק מהתורה ומצוותיה שנקרא סיטרא אחרא (הצד האחר) וטומאה, כולל לימוד "הקבלה" ללא שאר חלקי התורה והמצוות שנקרא רוחניות של טומאה. 2. אתה ואנחנו נוכל להתחבר רק סביב פרד"ס התורה ומצוותיה, כפי שהתורה מצווה עלינו להתחבר רק עם ההולכים בדרכה על פי שולחן ערוך, ולהתרחק מהרשעים שלא הולכים לאורה, מלבד למטרה של לקרבם לאמת של התורה. 3. זה בסדר שנבקר אחד את השני אבר רק על פי ההגדרות של התורה וההלכה. לגבי רב X ו- Y, אם רב X שאתה לומד אצלו אומר לך דברים המנוגדים לתורה וההלכה כפי שכתוב בשולחן ערוך והתלמוד וחז"ל, אז סימן שהוא לא רב אלא שרלטן שמחופש לרב ומקובל, ואז השאלה שלך לא מתחילה, ועדיף בשבילך שאתה תעבור ללמוד אצל רב Y שאומר דברים אחרים ולא מסלף את היהדות התורה והקבלה. וזו היא הערבות היחידה! וכל השאר זה תערובת ולא ערבות, של שעטנז אסור על פי היהדות והקבלה.

 

[ירושלם1]

קבליסט ותיק מה צריך להיות היחס לשונה ממך?

אלו שלדעתך ולטעמך לא מקיימים את הפרדס הם בעיניך סיטרא אחרא רוע שיש לשנוא ? האם הם לא חלק מהבורא אין עוד מלבדו? האם עלי לבקש שהם יעלמו או יחזרו בתשובה? איך לדעתך יש לקרב אותם אלינו? תודה

 

[קבליסט ותיק]

למה אתה מכניס לאנשים מילים לפה ?

איפה ראית שכתבתי שיש לשנוא מישהו? איפה ראית שכתבתי שיש להעלים מישהו? התורה והקבלה מלמדים אותנו עם מי עושים אחדות ואיך עושים אותה, ואין פה מקום לדעה שלי או שלך או של לייטמן, מלבד מה שהתורה והקבלה המקורית אומרת ללא העיוות והסילוף של השרלטנים. ומי שקורא ליהודים שלא שומרים את כל התורה והמצוות רשעים וסטרא אחרא זה לא אני, אלה התורה והקבלה, כפי שכותב רבי שמעון בר יוחאי בזוהר והרב אשלג בפרוש הסולום: רשעים: מאמר התשובה הזוהר פרוש הסולם פרשת נשא: "כ) ...אדם עבר על מצווה אחת שבתורה, גרם לעצמו מיתה וגרם לכל העולם פגם למעלה ופגם למטה ... כא) 'למעול מעל בהשם': כי מי שיוצא מרחמים [ע"י שעובר על מצווה אחת מהתורה] ויונק מהדין, הוא גורם פגם וכו' וע"כ הרחמן יצילנו מרשעי העולם הזה ומן הפגם שלהם." הזוהר פירוש הסולם פרשת צו אות נט': "נט) ומשום זה, אומרים במוסף ראש השנה, 'אם כבנים אם כעבדים', אם כבנים, הינו שנאמר בהם, 'בנים אתם לה' אלוקיכם'. אם כעבדים, שכתוב, 'כי לי בני ישראל עבדים', ולא שאר אומות. אבל אלו הרשעים שאינם עוסקים בתורה ובמצוות, ואין עליהם עול תורה ועול תפילין ושאר המצוות, הם עבדים לאומות העולם המשתעבדים בהם, כמו שעבדים היינו לפרעה במצרים. זוהר פרוש הסולם וארא אות קכו: " יבואו ויראו אלו טיפשים רשעים הרחוקים מהתורה והרחוקים ממנו, מן הקב"ה, שבידיו של הארון היה מטה, עץ יבש והקב"ה החזירו לפי שעה לבריה, שנשתנה ברוח וגוף. אלו הגופים שכבר היו בהם רוחות, ונשמות קדושות ששמרו מצוות התורה, ועסקו בתורה ימים ולילות, והקב"ה הטמין אותם בעפר, הנה אחר כך בעת שיחדש העולם, על אחת כמה וכמה, שהקב"ה יעשה אותם בריה חדשה." סיטרא אחרא: זהר פרוש הסולם פרשת שמיני: קיא) ובוא וראה, כל מי שאוכל מאלו מאכלות האסורים, מתדבק בסטרא אחרא, ומתעב נפשו וגופו, ורוח טומאה שורה עליו, ומראה את עצמו שאין לו חלק באל עליון, והוא אינו בא מצד קדושתו ולא דבק בו. ואם יצא כך מהעולם הזה, נאחזים בו כל הנאחזים בצד הטומאה, ומטמאים אותו ודנים אותו כאדם שהוא מתועב מאדונו, מתועב בעולם הזה ומתועב בעולם הבא. קיב) ועל זה כתוב: 'ונטמתם בם', בלי א' להורות, שלא נמצא רפואה לתיעוב שבו, ואינו יוצא מטומאתו לעולם. אוי להם, אוי לנפשיהם שלא ידבקו בצרור החיים לעולם כי נטמאו, אוי לגופם, עליהם כתוב: 'כי תולעתם לא תמות וגו', והיו דראון לכל בשר'. מהו 'דראון'? – סירחון. מי גרם להם זאת? – הסטרא אחרא שדבק בו. קיג) ישראל באים מצד ימין, אם הם דבקים בצד שמאל (ע"י שעוברים על מצווה מהתורה) הרי הם פוגמים לצד הזה, הימין, ופוגמים את גופן ופוגמים את נפשם, פגומים בעולם הזה ופגומים לעולם הבא. כל שכן מי שדבק בצד הטומאה, הנמשך מצד שמאל, שהוא נפגם כולו, כי הכול אחוז זה בזה, ונאמר: 'כי עם קדוש אתה לה' אלהיך' וגו'."

 

[Mr Adam]

אני קטונתי מאוד מרבי שמעון

אבל אני בטוח שרבי שמעון לא התכוון לחילונים של היום אלה לאנשים שחיו בתקופה שלו . הרי ידוע שרמת העוביות של הדור שלנו גדולה בהרבה מהדורת הקודמים,בטח מהדור של רבי שמעון וגם בגלל זה אסור לנו לשפוט יהודים אחרים ולרמוז שהם רשעים הרי ידוע שאסור לקטרג על עם ישראל .

 

[קבליסט ותיק]

‫אין ספק שהדברים לא מכוונים לתינוקות שנשבו

וחלק גדול מהציבור היום יכול להיות שנופל תחת הקטגוריה הזו, אבל גם לא חסר היום עוכרי ישראל רשעים להכעיס ונשמות ערב רב. בכל מקרה עפ"י בעל הסולם רשע זה רצון לקבל לעצמו, והמילה רש"ע = ראשי תיבות - רצון של עצמו.

 

[ירושלם1]

תודה קבליסט אבל איך תקרב את כל העם ?

איך לדעתך ולדעת כולם כאן נצליח לקרב את העם כולו לאחדות לערבות ? כמו שכותב על זה בעל הסולם ומקובלים רבים כתכלית מכל התורה והמצוות... ציטוטי מקור בנושא: ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא, דף ח' ע"ב- כל המצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות אף על פי שרובם הם במעשה או בפה הכל הם לתקן הלב, כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. בעל הסולם, מתן תורה, אות ט"ו - טו) עתה נבין בפשיטות דברי הלל הנשיא להאי גיורא, אשר עיקר הקוטב שבתורה הוא ואהבת לרעך כמוך ויתר תרי"ב מצוות הם פירוש והכשר אליה (כנ"ל אות ב'). ואפילו המצוות שבין אדם למקום הם ג"כ בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצאת מכל התורה והמצוות, כמ"ש ז"ל "לא נתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל" (כנ"ל אות י"ב), שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של ואהבת לרעך כמוך, שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'. הרמח"ל, דרושי כ"ד קישוטי כלה - בכוח הערבות - אחד מתקן בעבור האחר ונמצא הכל מתוקן. הרב"ש, אגרת ל"ד - מובא במדרש תנחומא: "אתם נצבים היום - מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפילה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם, שנאמר: והיה לך ה' לאור עולם. אימתי? בזמן שתהיו כלכם אגודה אחת, שנאמר: חיים כלכם היום. בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת? ואילו נוטלן אחת אחת אפילו תינוק משברן. וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר: בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני ישראל המה ובני יהודה יחדיו וכו'. כשהן אגודים מקבלין פני שכינה". הבאתי את לשון המדרש בכדי שלא תחשבו שענין "חבורה" שהוא אהבת חברים הוא ענין של חסידות, אלא זהו דרשת חז"ל, שהם ראו כמה נחוץ אגוד הלבבות שיהיו חבורה אחת לענין קבלת פני השכינה. ימשיך כבודו תודה

 

[יהודי פ ש ו ט]

התשובה לשאלותיך נמצאת בציטוט שהבאת מבע"ס

בעל הסולם, מתן תורה, אות ט"ו - " טו) עתה נבין בפשיטות דברי הלל הנשיא להאי גיורא, אשר עיקר הקוטב שבתורה הוא ואהבת לרעך כמוך ויתר תרי"ב מצוות הם פירוש והכשר אליה (כנ"ל אות ב'). ואפילו המצוות שבין אדם למקום הם ג"כ בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצאת מכל התורה והמצוות, כמ"ש ז"ל "לא נתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל" (כנ"ל אות י"ב) " ובאות י"ב ש-בעה"ס שולח אותנו בסוגריים הוא כותב: "הנה גם אז מתחילים לחנכו בקיום תורה ומצוות לאהבת עצמו - משום שכר בעוה"ז ועוה"ב, המכונה "שלא לשמה", כי אי אפשר להרגילו באופן אחר. וכשגדל ובא בשנים, אז מגלים לו איך לבא לעסק המצוות לשמה, שהיא בכוונה מיוחדת רק לעשות נ"ר ליוצרו. ...וע"י הסגולה הטבעית שבעסק התורה והמצוות לשמה אשר נותן התורה ידעה, כמ"ש ז"ל (קידושין ל שהקב"ה אומר: בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין, הרי נמצא הנברא ההוא הולך ומתפתח ופוסע אל על בדרגות ומעלות הרוממות האמורה, עד שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצות של אהבה עצמית, וכל מצותיו שבגופו מתרוממים, ועושה את כל תנועותיו רק להשפיע, באופן אשר אפילו ההכרחיות שהוא מקבל, זורם ג"כ לכונת ההשפעה, כלומר כדי שיוכל להשפיע. וזהו אמרם ז"ל: לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות." כך שהדרך היחידה לקרב את העם לאחדות וערבות היא סביב התורה והמצוות, והתרי"ב מצוות הגשמיות בפועל כהלכתן, הן ההכשר היחידי למצווה העיקרית של 'ואהבת לרעך כמוך' כפי שכותב בעה"ס, אם לא מוציאים את דבריו מהקשרם, כגון בקבוצת "ערבות" של לייטמן. כך שאנחנו עושים את חלקינו בעבור המטרה של אחדות העם והערבות ע"י שמירת המצוות בנוסף ללימוד הקבלה. וע"י הפנית אנשים שבלבלו אותם בשם "הקבלה", למקומות שמלמדים באמת קבלה כחלק מהתורה ומצוותיה, כפי שמופיע ברשימת המקומות המומלצים ללימוד הקבלה הנעוצה בראש העמוד. ואם גם אתה רוצה לפעול באמת למטרת האחדות והערבות אז תפנה לחבריך מקבוצת "ערבות" של לייטמן, ותסביר להם ששם רק מטעים אותם שאפשר להגיע לאחדות וערבות רק עם לימוד הסילופים של לייטמן והפצתם ללא שמירת המצוות הגשמיות בפועל, בניגוד גמור לדברי בעל הסולם ושאר כל המקובלים וחז"ל.

 

[ירושלם1]

תודה יהודי פשוט אבל לא התייחסת לציטוט כולו-

בעל הסולם כותב שיש קיום לא לשמה ויש קיום לשמה המטרה לפי הבנתי היא להגיע ללשמה כלומר לצאת מאהבה העצמית שלי לאהבת הזולת. כך בעצם יהיה איחוד בעם אחרת כל אחד ישקע עוד יותר באהבה עצמית ויפול מלא לשמה לסם המוות במקום לסם החיים גם על זה אפשר למצוא ציטוטים רבים של בעל הסולם ומקובלים רבים בגנותם של מקיימי המצוות לא לשמה אז השאלה היא איך לא ניפול מלא לשמה לסם המוות אי נגיע באמת ללשמה ונקרב את כל העם ללשמה ? על מקיימי המצוות דלא לשמה אפשר לקרוא: בהקדמה לספר הזהר כותב בעל הסולם- אות נז) ומכאן תבין את היבשות והחשכות שמצאונו בדורנו זה שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו העובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה, .... כן הדבר שלפנינו, אם היו לפחות עובדי השי"ת עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מא"ס ב"ה, הרי כל בני הדור היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים בדרכם שלא יכשלו, ואם גם עובדי השי"ת סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא שכל הדור נכשל בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה.... הרב קוק אגרות ב' קנ"ג - העוסקים רק בלבושי התורה הינם טועים בזה מאוד ה' ירחם עליהם ויסלח להם בגודל חסדו. וכאשר דרישת ה' נעזבת והמון חכמי התורה איננו יודע ברובו גם את צרכה וחכמת התורה לתכליתה נחשבת אצלם רק תוספת איזה פלפולים בהוויות של הלכה שהם אמנם קדושים ויקרים אבל לא הם יאירו את נשמותינו ובמאמר לסיום הזהר נכתב- לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו. ומכאן תבין את גודל החומרה של העסק בתורה ומצוות לשמה. כי אם גם כוונתו בתורה ומצוות אינה לתועלת הקב"ה אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה הרצון לקבל שבו יהיה הרבה יותר ממה שיש לו מטבע בריאתו. כמו שביארתי בהקדמה לביאור הסולם בכרך הראשון עי"ש באות ל' ל"א ואין להאריך כאן. ימשיך כבודו...

 

[יהודי פ ש ו ט]

אל תקדים את המאוחר ועל תוציא דברים מהקשרם

בעה"ס לא כותב "שיש קיום לא לשמה ויש קיום לשמה" כדבריך, אלא שיש קיום של תורה ומצוות לא לשמה שאיתו צריך קודם כל להתחיל, ויש קיום של תורה ומצוות לשמה שהוא השלב הסופי של עבודת התורה והמצוות. אז לפני שאתה בא להטיף לאנשים אחרים ששומרים תורה ומצוות על השלב הסופי של הלשמה ואחדות וערבות, האם אתה וחבריך מקבוצת "ערבות" כבר התחלתם את השלב הראשון של התורה והמצוות של הלא לשמה ??? והאם "הרב" שלכם שומר תורה ומצוות? או רק מחופש לכזה למטרות זרות ??

 

[ירושלם1]

מה זה מוקדם ומה זה מאוחר? מי קובע?

הציטוטים הללו הוצאו מהקשרם? על מי כועס כאן בעל הסולם והרב קוק ? האם כל מי שנמצא בלא לשמה יגיע ללשמה ? או חס ושלום לקליפה שגורמת לכל הרע בזמננו...? מההקדמה לספר הזהר כותב בעל הסולם- אות נז) ומכאן תבין את היבשות והחשכות שמצאונו בדורנו זה שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו העובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה, .... כן הדבר שלפנינו, אם היו לפחות עובדי השי"ת עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מא"ס ב"ה, הרי כל בני הדור היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים בדרכם שלא יכשלו, ואם גם עובדי השי"ת סלקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא שכל הדור נכשל בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה.... הרב קוק אגרות ב' קנ"ג - העוסקים רק בלבושי התורה הינם טועים בזה מאוד ה' ירחם עליהם ויסלח להם בגודל חסדו. וכאשר דרישת ה' נעזבת והמון חכמי התורה איננו יודע ברובו גם את צרכה וחכמת התורה לתכליתה נחשבת אצלם רק תוספת איזה פלפולים בהוויות של הלכה שהם אמנם קדושים ויקרים אבל לא הם יאירו את נשמותינו ובמאמר לסיום הזהר נכתב- לפיכך נתן לנו השי"ת תורה ומצוות שנצטוינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם מועילה לנו להפוך טבענו. ומכאן תבין את גודל החומרה של העסק בתורה ומצוות לשמה. כי אם גם כוונתו בתורה ומצוות אינה לתועלת הקב"ה אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה הרצון לקבל שבו יהיה הרבה יותר ממה שיש לו מטבע בריאתו. כמו שביארתי בהקדמה לביאור הסולם בכרך הראשון עי"ש באות ל' ל"א ואין להאריך כאן. ואפשר להביא עוד ציטוטים בנושא זה האם הם מקדימים את המאוחר ?

 

[יהודי פ ש ו ט]

תגיד אתה גם קורא מה שכותבים לך וששואלים אותך?

או שאתה רק חוזר על עצמך מבלי קשר לדיון ? והאם אתה שמת לב באיזה פורום אתה נמצא ? אם לא, אז פה זה פורום 'קבלה בראי היהדות', ופה רוב האנשים לומדים קבלה 10 שנים ו- 15 שנה ו-20 שנה, בנוסף לשמירת המצוות, אז מה אתה מנסה לומר לנו בדיוק עם ציטוטים של המקובלים על אלו ששמטו ידיהם מהעסק של לימוד סודות התורה, וחשיבות לימוד הקבלה בנוסף לשמירת המצוות? אתה לא שם לב שאתה מנסה למכור קרח לאסקימוסים? זו הדרך שלך להתחמק מהשאלות ששאלתי אותך ושאין לך כנראה עליהם מענה? אז שוב: האם אתה וחבריך מקבוצת "ערבות" כבר התחלתם את השלב הראשון של התורה והמצוות של הלא לשמה ??? והאם "הרב" שלכם שומר תורה ומצוות? או רק מחופש לכזה למטרות זרות ?? בבקשה תענה לעצמך ולנו על השאלות האלה, לפני שאתה מדבר איתנו על ערבות !

 

[ירושלם1]

תודה אני פשוט תלמיד מתחיל שמתעניין

אני אישית מתעניין.... צופה בשיעורי הבוקר של אברהם גוטליב באתר שלו תודה

 

[יהודי פ ש ו ט]

אם אתה צופה ברב גוטליב אז אתה בדרך הנכונה ב"ה

רק אל תיתן ללייטמן ולשטויות וההמצאות שלו בשם "הקבלה" לבלבל אותך ! וכל עוד שתמשיך ללמוד גם שם ולחזור על הרעיונות של לייטמן שנועדו רק להפיץ את עצמו ואת האגו המקולקל שלו, לא תוכל באמת להתקדם. כמו שאמרת בצדק שתורה ומצוות ללא סודות התורה זה לא מספיק כי בדרך כלל זה נשאר בלא לשמה, כך לימוד הקבלה משרלטנים ללא שמירת שאר התורה ומצוות זה לא מספיק ונקרא רוחניות של טומאה, ויוצר פעולה הפוכה שבמקום תיקון הנשמה וזיכוך רוחני, זה גורם להגדלת האגו וקלקול כדוגמת המגלומניה של לייטמן ושל שרלטנים כדוגמתו, וההתנהלות הכוחנית בצורת כת של חברי קבוצת "המקובלים" הפנימית שלו, שלא שומרים אפילו את המצוות, למעט התחזות חיצונית של חבישת כיפות.

 

[ירושלם1]

השם ישמור כמה שנאה יש במילותייך. כמה פילוג...

 

[יהודי פ ש ו ט]

או שהשנאה והפילוג הם אצלך כי אחר לא היית רואה

זאת כך. אלא היית רואה זאת כבירור האמת על פי אמות התורה ! ראה את דברי הזוהר פירוש הסולם פרשת קדושים אות צ"א: " 'ומלפני עיור לא תיתן מכשול '- כמשמעו. ובארוהו במי שגורם לאחר לחטוא. 'ולפני עיור לא תיתן' וגו' – במי שלא הגיע להוראה ומורה, שנאמר 'כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה'. הוא עובר משום 'ולפני עיור לא תיתן מכשול', מפני שהכשיל את חברו לעולם הבא. ששנינו: מי שהולך בדרך ישרה בתורה, ומי שעמל בתורה כראוי, יש לא חלק טוב תמיד לעולם הבא, שאותו דבר תורה שהוציא מפיו, הולך ושט בעולם ועולה למעלה, וכמה עליונים קדושים מתחברים באותו דבר תורה. והוא עולה בדרך ישרה ומתעטר בעטרה קדושה, ורוחץ בנהר העולם הבא הנמשך ויוצא מהעדן... ומי שעמל בתורה ואינו עוסק בה בדרך אמת ובדרך ישרה, דבר תורה זה עולה ותועה בדרכים ואין מי שיתחבר עליו, וכולם דוחים אותו החוצה והולך ושת בעולם ואינו מוצא מקום. מי גרם לו זאת? - רבו שהטהו מדרך הישרה. זהו שאמר הכתוב: 'ולפני עיור לא תיתן מכשול', ולפיכך נאמר 'ויראת מאלוקיך אני ה'. ... אשרי היודעים דרכי התורה ועוסקים בה בדרך ישרה, שהם נוטעים עצי חיים למעלה, שכולם הם רפואה. ולפיכך נאמר: 'תורת אמת הייתה בפיהו', וכי יש תורה שאינה אמת? – כן, באופן שאמרנו, שמלמד מי שאינו יודע, ודבריו אינם אמת, ומי שלמד ממנו למד דבר שאינו אמת. לפיך נאמר: 'ותורת אמת הייתה בפיהו' ." וראה את דברי החפץ חיים (שהיה מקובל גדול ומחבר ספרי הלכה רבים) בספרו 'החפץ חיים'- הלכות לשון הרע והוצאת דיבה, כלל ד' סעיף ו' : "הפורק עול מלכות שמיים או שאינו נזהר מעברה אחת, אשר כולם יודעים שזה עבירה. בכזה מקרה מותר לספר גנותו ולהכלימו בין בפניו ובין שלא בפניו. ואם יש מעשה שיש כף זכות וכף חובה, צריך לדונו לכף חובה, כיון שהוחזק לרשע גמור בשאר עניניו. ורבותינו אמרו "לא תונו איש את עמיתו", עם שאיתך בתורה ומצוות, אבל רשע (אדם שעובר על מצוות התורה אפילו על מצווה אחת) מותר להכלימו במעלליו ולשפוך בוז עליו."