חיבור ואחדות שאלה לקראת יום כיפור -
- פותח הנושא ירושלם1
- פורסם בתאריך
יהודי פ ש ו ט
New member
שוב, לפני שאתה מדבר איתנו על: עמל בתורה כראוי
האם אתה שומר כבר את השלב הראשון של כל התורה והמצוות גם שלא כראוי ? אתה רק יודע לשאול שאלות? או גם לענות על שאלה פשוטה ששאלו אותך כבר מספר פעמים ?
האם אתה שומר כבר את השלב הראשון של כל התורה והמצוות גם שלא כראוי ? אתה רק יודע לשאול שאלות? או גם לענות על שאלה פשוטה ששאלו אותך כבר מספר פעמים ?
יהודי פ ש ו ט
New member
"חזרה בתשובה" בדרך לייטמן? או בדרך הרב גוטליב
והרב שינברגר, והרב"ש ובעל הסולם ושאר המקובלים וחז"ל על פי שולחן ערוך ומשנה ברורה ?
והרב שינברגר, והרב"ש ובעל הסולם ושאר המקובלים וחז"ל על פי שולחן ערוך ומשנה ברורה ?
בדרך גוטליב ובעל הסולם ככתוב פה-
דברים שכתב בעל הסולם בהקדמה לספר הזהר: ראה ציטוט מהאתר של גוטליב: http://www.obshalom.org/Article/713/הקדמה_לספר_הזוהר_אות_ע___רבי_יהודה_לייב_אשלג הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה, ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף. ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו עד שעמי הארצות שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם.
דברים שכתב בעל הסולם בהקדמה לספר הזהר: ראה ציטוט מהאתר של גוטליב: http://www.obshalom.org/Article/713/הקדמה_לספר_הזוהר_אות_ע___רבי_יהודה_לייב_אשלג הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה, ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף. ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו עד שעמי הארצות שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם.
יהודי פ ש ו ט
New member
לא ידידי, זו דרך לייטמן של הוצאת דברים מהקשרם
דרך הרב גוטליב ושאר ממשכי בעל הסולם והרב"ש, ושאר המקובלים היום ולאורך כל הדורות, היא כפי שכתב הרב גוטליב פה: "...וה' יצילנו מבלבול ודברי שקר, ומסטיה אפילו מאות אחת מתורתו. לסיום הריני ממליץ לכל אדם השוחר להדבק בה', ללמוד את ב' חלקי היהדות, הן הנגלה והן הנסתר, כפי שרבינו בעה"ס ממליץ בהקדמה לתעה"ס. כמובן שכאשר מדברים על אוכלוסיה של בעלי תשובה, שברובם הם אנשים עובדים, אזי אין כ"כ זמן חופשי, מכל מקום המינימום (מלבד לימוד הנסתר) הוא ללמוד את ספר הקיצור שולחן ערוך בצורה יסודית, ולישמו צעד אחר צעד באופן מעשי פשוט. אח"כ לעבור על ספר ה"משנה ברורה", שמקיף את כל חלק "אורח חיים" שבשולחן ערוך. ישנה גם ספרות אשר מגישה בקיצור ובשפה קלה הלכות שונות, ובאם אין באפשרות ללמוד את ה"משנה ברורה", שהוא לימוד עיוני, אזי אני ממליץ על סוג הספרות ההלכתית ההיא, כגון: ספר "שמירת שבת כהלכתה", שמקיף את כל הלכות שבת בשפה קלה ופשוטה. ישנם גם ספרים כאלו על הלכות ברכות, הלכות בשר וחלב, הלכות טהרת המשפחה, וכו'. רק צריך להכנס לחנויות ספרי קודש, ולהתענין. ואין דבר העומד בפני הרצון. המלצתי לבעל התשובה הממוצע המתחיל להקדיש לפחות שעה אחת כל יום ללימוד ההלכה, ולישומה למעשה. כמו"כ ודאי שיש חשיבות גם בלימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא, כפי שצריך, אבל כל אלה הם כבר פונקציה של זמן. ובאם אין זמן, אזי צריכים את ב' היסודות הנ"ל לחבוק: ההלכה, והפנימיות. בכבוד רב אברהם מרדכי גוטליב " ושים לב שכל פעם שהרב גוטליב מדבר על חשיבות לימוד שני החלקים של היהדות, הוא כותב קודם את הנגלה וההלכה, ורק לאחר מכן את הנסתר ופנמיות התורה.
דרך הרב גוטליב ושאר ממשכי בעל הסולם והרב"ש, ושאר המקובלים היום ולאורך כל הדורות, היא כפי שכתב הרב גוטליב פה: "...וה' יצילנו מבלבול ודברי שקר, ומסטיה אפילו מאות אחת מתורתו. לסיום הריני ממליץ לכל אדם השוחר להדבק בה', ללמוד את ב' חלקי היהדות, הן הנגלה והן הנסתר, כפי שרבינו בעה"ס ממליץ בהקדמה לתעה"ס. כמובן שכאשר מדברים על אוכלוסיה של בעלי תשובה, שברובם הם אנשים עובדים, אזי אין כ"כ זמן חופשי, מכל מקום המינימום (מלבד לימוד הנסתר) הוא ללמוד את ספר הקיצור שולחן ערוך בצורה יסודית, ולישמו צעד אחר צעד באופן מעשי פשוט. אח"כ לעבור על ספר ה"משנה ברורה", שמקיף את כל חלק "אורח חיים" שבשולחן ערוך. ישנה גם ספרות אשר מגישה בקיצור ובשפה קלה הלכות שונות, ובאם אין באפשרות ללמוד את ה"משנה ברורה", שהוא לימוד עיוני, אזי אני ממליץ על סוג הספרות ההלכתית ההיא, כגון: ספר "שמירת שבת כהלכתה", שמקיף את כל הלכות שבת בשפה קלה ופשוטה. ישנם גם ספרים כאלו על הלכות ברכות, הלכות בשר וחלב, הלכות טהרת המשפחה, וכו'. רק צריך להכנס לחנויות ספרי קודש, ולהתענין. ואין דבר העומד בפני הרצון. המלצתי לבעל התשובה הממוצע המתחיל להקדיש לפחות שעה אחת כל יום ללימוד ההלכה, ולישומה למעשה. כמו"כ ודאי שיש חשיבות גם בלימוד התנ"ך, המשנה, הגמרא, כפי שצריך, אבל כל אלה הם כבר פונקציה של זמן. ובאם אין זמן, אזי צריכים את ב' היסודות הנ"ל לחבוק: ההלכה, והפנימיות. בכבוד רב אברהם מרדכי גוטליב " ושים לב שכל פעם שהרב גוטליב מדבר על חשיבות לימוד שני החלקים של היהדות, הוא כותב קודם את הנגלה וההלכה, ורק לאחר מכן את הנסתר ופנמיות התורה.
הציטוט היה של בעל הסולם קראת?
מובן שהכל קדוש וחשוב גם חיצוני וגם פנימי אבל בעל הסולם כותב מה יותר חשוב ועל מה לשים יותר דגש ושהיה עיוות עד לזמננו שמעתה עלינו לתקנו ולהעדיף זה על פני זה לא שווה בשווה אלה אחד מעל השני בחשיבותו וכמובן שלא במקום ולא לבטל אלא הכל חשוב. מההקדמה לספר הזהר: הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה, ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף. ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו עד שעמי הארצות שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם. ועדיף שלא ניכנס לויכוחי אגו גם שזמני הסתיים לשבוע זה עד לשבוע הבא בברכת שבת שלום.
מובן שהכל קדוש וחשוב גם חיצוני וגם פנימי אבל בעל הסולם כותב מה יותר חשוב ועל מה לשים יותר דגש ושהיה עיוות עד לזמננו שמעתה עלינו לתקנו ולהעדיף זה על פני זה לא שווה בשווה אלה אחד מעל השני בחשיבותו וכמובן שלא במקום ולא לבטל אלא הכל חשוב. מההקדמה לספר הזהר: הנה מעתה מוטל רק עלינו שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה, וכל אחד ואחד מאתנו שרידי הפליטה, יקבל על עצמו בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך את פנימיות התורה וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה, ואז יזכה כל אחד ואחד מאתנו להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת ישראל שבו, שהיא צרכי הנפש על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת אוה"ע שבו, שהיא צרכי הגוף. ויגיע כח הזה גם על כלל ישראל כולו עד שעמי הארצות שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם ויצייתו להם. ועדיף שלא ניכנס לויכוחי אגו גם שזמני הסתיים לשבוע זה עד לשבוע הבא בברכת שבת שלום.
יהודי פ ש ו ט
New member
כן, אבל מדובר בהוצאת הדברים שלו מהקשרם
כי אם תלמד ממורה קבלה כשר את ההקשר המלא תראה שבעל הסולם מדבר שם על תלמידי חכמים יראי שמיים ששומרים את כל המצוות! שלא רוצים ללמוד גם את הקבלה, ולא על חילונים או בעלי תשובה בתחילת דרכם! ולכן הבאתי לך את דברי הרב גוטליב שמכיר היטב את מה שציטטת מבעל הסולם, ואומר לך במפורש שכאשר מדובר בחילונים או בעלי תשובה בתחילת דרכם, אז זה שונה ממה שדיבר בעל הסולם שם לתלמידי חכמים שומרי מצוות מלידה, ולכן הוא מפרט לך בדיוק איך צריך להתייחס לנושא במקרה כזה שאנו מדברים בו. והמבין יבין, והרוצה לטעות יוציא דברים מהקשרם ויבוא ויטעה. שבת שלום גם לך.
כי אם תלמד ממורה קבלה כשר את ההקשר המלא תראה שבעל הסולם מדבר שם על תלמידי חכמים יראי שמיים ששומרים את כל המצוות! שלא רוצים ללמוד גם את הקבלה, ולא על חילונים או בעלי תשובה בתחילת דרכם! ולכן הבאתי לך את דברי הרב גוטליב שמכיר היטב את מה שציטטת מבעל הסולם, ואומר לך במפורש שכאשר מדובר בחילונים או בעלי תשובה בתחילת דרכם, אז זה שונה ממה שדיבר בעל הסולם שם לתלמידי חכמים שומרי מצוות מלידה, ולכן הוא מפרט לך בדיוק איך צריך להתייחס לנושא במקרה כזה שאנו מדברים בו. והמבין יבין, והרוצה לטעות יוציא דברים מהקשרם ויבוא ויטעה. שבת שלום גם לך.
עמל בתורה כראוי - פרשת כי תצא
כי תצא למלחמה על אויבך- פרשת כי תצא מפי אברהם גוטליב- בתחילת פרשת כי תצא כתוב כך: ּכי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁביוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א י'–י"ג), אומר רש"י: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר", כי במלחמת מצוה כתוב "לא תחיה כל נשמה", והיות שכאן מותר לו לקחת את אשת יפת התואר לאשה, לכן ברור שהמדובר הוא על מלחמת רשות. מסביר רבינו בעל "הסולם": במסגרת עבודת ה' יש לאדם ב' מלחמות: מלחמה אחת היא מלחמת מצוה, דהיינו מלחמת האדם על קיום המצוות המעשיות, ועל אי קיום מה שנאסר לקיים. ובמלחמה זו נאמר "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ' ט"ז), היינו כל נטיה גויית באדם שלא לקיים באופן מעשי את צווי ה' אין לה לגיטימציה, ואסור לקיימה ולתת לה חיות. אבל מלחמת הרשות, היא על הכוונות של המצוות, כי ענין הכוונה וההרגשה של האדם תוך עשיית המצוה נחשבת לרשות בעיני הציבור. כלומר אם אדם מסוים לא מכבד את אביו ואמו נחשב הדבר בעיני הציבור כדבר חמור, אבל אם אדם מכבד באופן מעשי את אביו ואמו, כלומר נותן לאבא את זכות הקדימה בכל דבר, אזי צריך האדם לחקור: האם באמת אני רוחש כבוד הערכה ואהבה לאבא, או שאני עושה זאת רק מצד שכך חונכתי, אבל לבי בל עימי. חקירה כזאת נחשבת בעיני הציבור כדבר של רשות לחלוטין, דאין זה מצטייר כדבר חמור אם האדם אינו רוחש הערכה אמיתית לאביו, כי העיקר שבאופן מעשי הוא מכבדו בכל המובנים. אבל דבר זה אינו נכון, כי הקב"ה אינו מסתפק בקיום המצוות באופן מכני ללא לב ונשמה, אלא כל מטרת עול התורה והמצוות שהטיל עלינו היא ליצור סוג אדם חדש בעולם, אדם שכולו מלא אהבה לסובב אותו, ואם האדם אינו עומד על השינוי הפנימי הנדרש ממנו הרי העיקר חסר למעשה. ומלחמה זו לשינוי פנימי היא המכונה מלחמת הרשות, מטעם שבעיני האדם נחשבת כרשות כאמור. והנה כל זמן שהקריטריון של האדם היא העשיה בלבד, ואין משנה לו מצב ההרגשה והמחשבה, אזי נראה בעיניו שתיפקודו הוא משביע רצון לגמרי. כמובן "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אבל באופן כללי האדם מבין שהוא עומד במשימה שהוטלה עליו. אבל בזמן שהאדם נלחם את מלחמת הרשות, היא מלחמת שינוי ההרגשה והמחשבה, אז הוא רואה בשביה אשת יפת תואר. כלומר, הוא רואה בשבי את השכינה הקדושה המכונה אשת יפת תואר, כי השכינה הקדושה המכונה "כנסת ישראל", משום שכוללת את כל נשמות ישראל, היא בשבי, שבויה בתוך התרבות הגויית אשר התפשטה בישראל, תרבות הבנויה על פיתוח הסיפוק העצמי והאגו, תרבות הבנויה על מעשים חיצוניים ראוותניים שאין להם כיסוי פנימי של אהבה הנובעת מלב טהור, שאין להם כיסוי פנימי של הערכה והחשבת הזולת. כי רק כאשר האדם בוחן את המערכת הפנימית שלו, אז הוא נוכח לדעת שהיא בעצם חלולה וריקנית מכל תוכן אמיתי של אהבת הזולת ואהבת ה', ורק בתוך מלחמת הרשות הזו רואה האדם שהשכינה הקדושה היא בגלות, בגללו ובגלל המצב הכולל של עם ישראל בשטח זה. וְחשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: אם האדם רוצה להתחבר עם השכינה הקדושה, אזי נצרכים כאן תיקונים מסוימים, וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, כלומר האדם צריך להביא את השכינה הקדושה אל תוך ביתו, היינו לתקן ולכונן את תוך הבית, את החלק הפנימי של הבית שהוא המחשבה וההרגשה. וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהָּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ: השערות והצפרניים הם דבר חיצוני שעל גופו של האדם, ואינן פנימיות. וע"כ מצווה האדם להסירם ולקוצצם, לומר שהאדם צריך למאוס בעשייה חיצונית שאין לה גיבוי פנימי, אלא צריך האדם לשאוף לשלימות היינו לקיום המצוות הן מבחינה חיצונית והן מבחינה פנימית. ולוואי שיזכנו ה' בהתעלות זו, ונבוא כולנו לאהוב איש את אחיו באמת, ואת ה' אלקינו.
כי תצא למלחמה על אויבך- פרשת כי תצא מפי אברהם גוטליב- בתחילת פרשת כי תצא כתוב כך: ּכי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁביוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א י'–י"ג), אומר רש"י: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר", כי במלחמת מצוה כתוב "לא תחיה כל נשמה", והיות שכאן מותר לו לקחת את אשת יפת התואר לאשה, לכן ברור שהמדובר הוא על מלחמת רשות. מסביר רבינו בעל "הסולם": במסגרת עבודת ה' יש לאדם ב' מלחמות: מלחמה אחת היא מלחמת מצוה, דהיינו מלחמת האדם על קיום המצוות המעשיות, ועל אי קיום מה שנאסר לקיים. ובמלחמה זו נאמר "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ' ט"ז), היינו כל נטיה גויית באדם שלא לקיים באופן מעשי את צווי ה' אין לה לגיטימציה, ואסור לקיימה ולתת לה חיות. אבל מלחמת הרשות, היא על הכוונות של המצוות, כי ענין הכוונה וההרגשה של האדם תוך עשיית המצוה נחשבת לרשות בעיני הציבור. כלומר אם אדם מסוים לא מכבד את אביו ואמו נחשב הדבר בעיני הציבור כדבר חמור, אבל אם אדם מכבד באופן מעשי את אביו ואמו, כלומר נותן לאבא את זכות הקדימה בכל דבר, אזי צריך האדם לחקור: האם באמת אני רוחש כבוד הערכה ואהבה לאבא, או שאני עושה זאת רק מצד שכך חונכתי, אבל לבי בל עימי. חקירה כזאת נחשבת בעיני הציבור כדבר של רשות לחלוטין, דאין זה מצטייר כדבר חמור אם האדם אינו רוחש הערכה אמיתית לאביו, כי העיקר שבאופן מעשי הוא מכבדו בכל המובנים. אבל דבר זה אינו נכון, כי הקב"ה אינו מסתפק בקיום המצוות באופן מכני ללא לב ונשמה, אלא כל מטרת עול התורה והמצוות שהטיל עלינו היא ליצור סוג אדם חדש בעולם, אדם שכולו מלא אהבה לסובב אותו, ואם האדם אינו עומד על השינוי הפנימי הנדרש ממנו הרי העיקר חסר למעשה. ומלחמה זו לשינוי פנימי היא המכונה מלחמת הרשות, מטעם שבעיני האדם נחשבת כרשות כאמור. והנה כל זמן שהקריטריון של האדם היא העשיה בלבד, ואין משנה לו מצב ההרגשה והמחשבה, אזי נראה בעיניו שתיפקודו הוא משביע רצון לגמרי. כמובן "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אבל באופן כללי האדם מבין שהוא עומד במשימה שהוטלה עליו. אבל בזמן שהאדם נלחם את מלחמת הרשות, היא מלחמת שינוי ההרגשה והמחשבה, אז הוא רואה בשביה אשת יפת תואר. כלומר, הוא רואה בשבי את השכינה הקדושה המכונה אשת יפת תואר, כי השכינה הקדושה המכונה "כנסת ישראל", משום שכוללת את כל נשמות ישראל, היא בשבי, שבויה בתוך התרבות הגויית אשר התפשטה בישראל, תרבות הבנויה על פיתוח הסיפוק העצמי והאגו, תרבות הבנויה על מעשים חיצוניים ראוותניים שאין להם כיסוי פנימי של אהבה הנובעת מלב טהור, שאין להם כיסוי פנימי של הערכה והחשבת הזולת. כי רק כאשר האדם בוחן את המערכת הפנימית שלו, אז הוא נוכח לדעת שהיא בעצם חלולה וריקנית מכל תוכן אמיתי של אהבת הזולת ואהבת ה', ורק בתוך מלחמת הרשות הזו רואה האדם שהשכינה הקדושה היא בגלות, בגללו ובגלל המצב הכולל של עם ישראל בשטח זה. וְחשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: אם האדם רוצה להתחבר עם השכינה הקדושה, אזי נצרכים כאן תיקונים מסוימים, וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, כלומר האדם צריך להביא את השכינה הקדושה אל תוך ביתו, היינו לתקן ולכונן את תוך הבית, את החלק הפנימי של הבית שהוא המחשבה וההרגשה. וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהָּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ: השערות והצפרניים הם דבר חיצוני שעל גופו של האדם, ואינן פנימיות. וע"כ מצווה האדם להסירם ולקוצצם, לומר שהאדם צריך למאוס בעשייה חיצונית שאין לה גיבוי פנימי, אלא צריך האדם לשאוף לשלימות היינו לקיום המצוות הן מבחינה חיצונית והן מבחינה פנימית. ולוואי שיזכנו ה' בהתעלות זו, ונבוא כולנו לאהוב איש את אחיו באמת, ואת ה' אלקינו.
צורת הכתיבה שלו אכן מוכרת לי מאוד
זה לא חייב להיות מר סומבול..אבל בהחלט יש שם לכולם צורת כתיבה דומה מאוד שמזכירה לפעמיים התנהגות של רובוטים ללא שום הגיון . אבל לפי דעתי זה גם לא משנה כי שלושת המקומות שהוא יכול להבוא מהם הם בעצם אותה הגברת בשינוי הדרת. אני גם לא חושב שצריך להתייחס אליהם יותר מידי (הם חושבים שזה עוזר להפצה שלהם ואפילו נהנהים מזה) חוץ מאשר להחזיר אותם בכל פעם מחדש לחורים שהם יוצאים מהם .
זה לא חייב להיות מר סומבול..אבל בהחלט יש שם לכולם צורת כתיבה דומה מאוד שמזכירה לפעמיים התנהגות של רובוטים ללא שום הגיון . אבל לפי דעתי זה גם לא משנה כי שלושת המקומות שהוא יכול להבוא מהם הם בעצם אותה הגברת בשינוי הדרת. אני גם לא חושב שצריך להתייחס אליהם יותר מידי (הם חושבים שזה עוזר להפצה שלהם ואפילו נהנהים מזה) חוץ מאשר להחזיר אותם בכל פעם מחדש לחורים שהם יוצאים מהם .
אחדות :
אחדות מושגת כאשר מביאים לדעות אחרות להתבטא , ומקבלים את הלגיטימיות של השני לחשוב אחרת ממני - גם אם לדעתי הוא טועה. על מנת שתהיה אחדות אמיתית , צריך לכבד כל דיעה , ומצד שני להגיד את האמת לפי דעתינו. זוהי האחדות של "מחלוקת לשם שמיים" שהיא האחדות היותר גדולה שקיימת. (כאשר מוחקים הודעות ודעות - זוהי לא אחדות). לגבי כאלו שלא שומרים מצוות : יש לכבד את הטוב שבהם. כל זה בתנאי שאין נשמתם מקולקלת לחלוטין. המבחן לזה לדעתי הוא אהבת ישראל וכבוד לתורה - מי שיש לו אהבת ישראל וכבוד לתורה ולדרך התורה ולמצוותיה , גם אם הוא עצמו לא הולך בה בדיוק - יש לכבדו. כי הכלל הגדול בתורה הוא מידה כנגד מידה - "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו". מי שמכבד את התורה - ראוי לכבוד.
אחדות מושגת כאשר מביאים לדעות אחרות להתבטא , ומקבלים את הלגיטימיות של השני לחשוב אחרת ממני - גם אם לדעתי הוא טועה. על מנת שתהיה אחדות אמיתית , צריך לכבד כל דיעה , ומצד שני להגיד את האמת לפי דעתינו. זוהי האחדות של "מחלוקת לשם שמיים" שהיא האחדות היותר גדולה שקיימת. (כאשר מוחקים הודעות ודעות - זוהי לא אחדות). לגבי כאלו שלא שומרים מצוות : יש לכבד את הטוב שבהם. כל זה בתנאי שאין נשמתם מקולקלת לחלוטין. המבחן לזה לדעתי הוא אהבת ישראל וכבוד לתורה - מי שיש לו אהבת ישראל וכבוד לתורה ולדרך התורה ולמצוותיה , גם אם הוא עצמו לא הולך בה בדיוק - יש לכבדו. כי הכלל הגדול בתורה הוא מידה כנגד מידה - "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו". מי שמכבד את התורה - ראוי לכבוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.