חידה לחובבי העברית והנימוסים

צליליתה1

Well-known member
למה אומרים ״החנות שלך פתוחה״ כשמעירים למי שרוכסנו פתוח?

(החידה והתשובה באדיבות האקדימה ללשון עברית)

ואז ישר רצתי לבדוק מה מקור המושג fly
ונתקלתי בכל מיני הסברים

למשל כאן

תוך כדי חיפוש מצאתי את זה, תמיד טוב לצטט קצת שירה כדי ליצור רושם אינטלקטואלי:

There was a young girl of Darjeeling
Who could dance with such exquisite feeling
Not a murmur was heard
Not a sound not a word
Save the fly-buttons hitting the ceiling


ועדיין נשארה החידה, למה גברים משאירים פתוח הרבה יותר מנשים?
(לפחות על פי המחקר האמפירי שלי)
 
נערך לאחרונה ב:

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל

חידה לחובבי העברית והנימוסים​

ועדיין נשארה החידה, למה גברים משאירים פתוח הרבה יותר מנשים?
(לפחות על פי המחקר האמפירי שלי)
נימוסים זה כידוע אני כך שפנית למקום הנכון.

כמו כן התשובה לשאלתך ברורה מאד, זה כדי להזרים יותר חמצן למוח.
 

דקל נור*

Well-known member
נימוסים זה כידוע אני כך שפנית למקום הנכון.

כמו כן התשובה לשאלתך ברורה מאד, זה כדי להזרים יותר חמצן למוח.
מתגעגעת לפורום נימוסים שהיה לפני עשר שנים בתפוז. שייח' וצליליתה, אולי תחזירו אותו לחיים? מבטיחה לשאול שאלות מענינות.
 

צליליתה1

Well-known member
מתגעגעת לפורום נימוסים שהיה לפני עשר שנים בתפוז. שייח' וצליליתה, אולי תחזירו אותו לחיים? מבטיחה לשאול שאלות מענינות.
השייח מנהל גדול, אני סתם active member
אבל למה שלא נעשה מאמץ משותף, ונפתח פינה שבועית בענין?

איך שאני רואה את הדברים, התור שלי היה היום, תטילו מטבע מי אחראי על הפינה בשבוע הבא.
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
השייח מנהל גדול, אני סתם active member
אבל למה שלא נעשה מאמץ משותף, ונפתח פינה שבועית בענין?

איך שאני רואה את הדברים, התור שלי היה היום, תטילו מטבע מי אחראי על הפינה בשבוע הבא.
המתחיל במצווה אומרים לו פראייר (מדברי חז"לנו זכרונם לברכה ז"ל).

במילים אחרות זכית במינוי.
 

אבח"י

Well-known member
למה אומרים ״החנות שלך פתוחה״ כשמעירים למי שרוכסנו פתוח?

(החידה והתשובה באדיבות האקדימה ללשון עברית)

ואז ישר רצתי לבדוק מה מקור המושג fly
ונתקלתי בכל מיני הסברים

למשל כאן

תוך כדי חיפוש מצאתי את זה, תמיד טוב לצטט קצת שירה כדי ליצור רושם אינטלקטואלי:

There was a young girl of Darjeeling
Who could dance with such exquisite feeling
Not a murmur was heard
Not a sound not a word
Save the fly-buttons hitting the ceiling


ועדיין נשארה החידה, למה גברים משאירים פתוח הרבה יותר מנשים?
(לפחות על פי המחקר האמפירי שלי)
חמשיר מצחיק, כמו שהאנגלים יודעים לכתוב.
החנות להבנתי לא פתוחה, אלא בשל הזקפה האדירה, כפתוריה נקרעו וחמכוח הקריעה הם פגעו בתקרה :)
לגבי החנות, לא צריך יידיש ולא אקדמיה. בעל החנות תמיד מוכר, לו נתנו לו צ'אנס.
 

צליליתה1

Well-known member
חמשיר מצחיק, כמו שהאנגלים יודעים לכתוב.
החנות להבנתי לא פתוחה, אלא בשל הזקפה האדירה, כפתוריה נקרעו וחמכוח הקריעה הם פגעו בתקרה :)
לגבי החנות, לא צריך יידיש ולא אקדמיה. בעל החנות תמיד מוכר, לו נתנו לו צ'אנס.
אני הבנתי לגמרי אחרת
כל המבנה כולו התרומם מעלה מעלה, והכפתורים פגעו בתקרה

(עכשיו שאני כותבת, נשמע לי כמו פנטזיה ילדותית, אבל היה נחמד לפנטז)
 

דקל נור*

Well-known member
חמשיר מצחיק, כמו שהאנגלים יודעים לכתוב.
החנות להבנתי לא פתוחה, אלא בשל הזקפה האדירה, כפתוריה נקרעו וחמכוח הקריעה הם פגעו בתקרה :)
לגבי החנות, לא צריך יידיש ולא אקדמיה. בעל החנות תמיד מוכר, לו נתנו לו צ'אנס.
מצחיק אבחי. לאן נסעת עם הפרשנות שלך. חמשיר תמים לגמרי.
 

אבח"י

Well-known member
מצחיק אבחי. לאן נסעת עם הפרשנות שלך. חמשיר תמים לגמרי.
חברי וידידי אריאל הירשפלד סיפר שיונתן הקטן איננו שיר על ילד שמטפס על עץ ונקרעים מכנסיו, אלא אלגוריה על ילד שעבר אונס. בהנתן כל הסמלים בשיר, כך יש לקרוא את השיר.
התמימות היא רק לילדים קטנים מאוד.
 

דקל נור*

Well-known member
חברי וידידי אריאל הירשפלד סיפר שיונתן הקטן איננו שיר על ילד שמטפס על עץ ונקרעים מכנסיו, אלא אלגוריה על ילד שעבר אונס. בהנתן כל הסמלים בשיר, כך יש לקרוא את השיר.
התמימות היא רק לילדים קטנים מאוד.
לא, לא, לא.
שניכם סתם חובבי ספרות משועממים שמחפשים סנסציה בכל דבר, גם תמים לגמרי כמו יונתן.
(לגבי החמשיר, קראתי שוב מרוכזת יותר ואני כבר לא פוסלת את הפרשנות שלך. קשה לדעת כשלא מכירים את הכותב והרקע).
לא מזמן מישהי כתבה שהשיר "לאבא שלי יש סולם" מדבר בעצם על אב שמת. שטויות .
יכולה לשים לב שביאליק השתעשע כשכתב את "צילי וגילי" אבל לא צריך לחפש איפה שאין 😏.
 
נערך לאחרונה ב:

סופהו 1

Well-known member
לא, לא, לא.
לא מסכימה. שניכם סתם חובבי ספרות משועממים שמחפשים לכלוך בכל דבר, גם תמים לגמרי.
לא מזמן מישהי כתבה שהשיר "לאבא שלי יש סולם" מדבר בעצם על אב שמת. שטויות בויטמינצ'יק.
יכולה לשים לב שביאליק השתעשע כשכתב את "צילי וגילי" אבל לא צריך לחפש איפה שאין 😏.
על "לאבא שלי יש סולם", סיפרה כותבת השיר, תלמה אליגון רוז, שכתבה אותו אחרי מותו של אביה ורק אחרי שנים קלטה שזו היתה הדרך שלה להתמודד עם המצב.
 

אבח"י

Well-known member
לא, לא, לא.
שניכם סתם חובבי ספרות משועממים שמחפשים סנסציה בכל דבר, גם תמים לגמרי כמו יונתן.
(לגבי החמשיר, קראתי שוב מרוכזת יותר ואני כבר לא פוסלת את הפרשנות שלך. קשה לדעת כשלא מכירים את הכותב והרקע).
לא מזמן מישהי כתבה שהשיר "לאבא שלי יש סולם" מדבר בעצם על אב שמת. שטויות .
יכולה לשים לב שביאליק השתעשע כשכתב את "צילי וגילי" אבל לא צריך לחפש איפה שאין 😏.
תרשי לי, כמובן, לבקש ממך להסתייג מהמשפט הראשון והמטופש של תגובתך.*
אני מוכן לקבל בורות, אי ידעה, חוסר ענין בתיאוריות שונות של הרמנויטיקה, תיהלוך טקסטים [בקיצור - פרשנות, מות המחבר, היצירה בפני עצמה, הקורא כמבצע יחיד של היצירה בזמן קריאתה], אבל לכנות אותנו: חובבי ספרות?
הירשפלד הוא פרופסור מכובד מאוד לספרות, למוזיקה ולחקר תרבות [היה ראש החוג לספרות, ראש החוג למוזיקולוגיה וכו'], אני כידוע לך מורה וותיק שמתפרנס מהוראת ספרות [וגם לא מפסיק ללמוד אותה] - אז חובב ספרות משועמם ומחפש סנסציה?
מצחיק ששורה אחר כך פתאום את נוטה להסכים עם "פקיעת כפתורי ה- FLY וקשקושם על התקרה".. [רגע אז גם את חובבת ספרות משועממת?]
ברור, שלו הירשפלד ואני טענו בתוקף טענה חברתית-היסטורית של השפעה על.. זו היתה שטות, אבל היות הטקסט מונח לפתחנו לעשיית כל מעשה בו [התיאוריות הקיצוניות מרחיקות לכת אף יותר משנינו - כל קריאה של טקסט ותהא הכי רחוקה מהטקסט ומשמעותו נכונה!! ], אני מוסיף - בתנאי שיש לפרשנות/לקריאה אחיזה
כלשהי בהגיון שעולה מהטקסט עצמו.
- - - -
* מה ל'שות, אני אוהב אותך מאוד, אבל מילא תעליבי אותי, זה פסדר, אבל את אריאל - למה? מה הוא כבר עשה?
 

סופהו 1

Well-known member
חברי וידידי אריאל הירשפלד סיפר שיונתן הקטן איננו שיר על ילד שמטפס על עץ ונקרעים מכנסיו, אלא אלגוריה על ילד שעבר אונס. בהנתן כל הסמלים בשיר, כך יש לקרוא את השיר.
התמימות היא רק לילדים קטנים מאוד.
נשארו שירים או סיפורים לילדים שמה שקוראים זה מה שמקבלים? פשוטו כמשמעו?
סיפורים שאין בהם מסר נוראי מוסווה במתיקות?

כמה אהבתי את
"בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
שט ירח עגול ובהיר.
חרש, חרש טייל
ודומם הסתכל
ביער, פרדס ובניר."
ויהי ערב / פניה ברגשטיין, לפי אנדרסן.
וכיום? ביקורת קטלנית על הציורים, על הצבעים, על המילים.
סיפור על דיכוי, חוסר פרטיות, ילדה נוראה, מצוקה..
חששתי לספר לילדי.
 

אבח"י

Well-known member
נשארו שירים או סיפורים לילדים שמה שקוראים זה מה שמקבלים? פשוטו כמשמעו?
סיפורים שאין בהם מסר נוראי מוסווה במתיקות?

כמה אהבתי את
"בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
שט ירח עגול ובהיר.
חרש, חרש טייל
ודומם הסתכל
ביער, פרדס ובניר."
ויהי ערב / פניה ברגשטיין, לפי אנדרסן.
וכיום? ביקורת קטלנית על הציורים, על הצבעים, על המילים.
סיפור על דיכוי, חוסר פרטיות, ילדה נוראה, מצוקה..
חששתי לספר לילדי.
אגב, הבלוג של מרית בן ישראל פועל וחי למעונינים.ות בו.
תראי, התלונה שלך צודקת. [ בניגוד לההערה המטופשת על חובבי ספרות משועממים].
אם יש משהו שסוסיר לימד אותנו, זה שמילה היא סימן במקרה הטוב אך ברוב הזמן סמל ווקאלי וגראפי. הפוסטמודרניזם, בטח בתרבות [מד"ח, מד"ר] ביסס את התיאוריה שלו על ה"היעדר" של "אמת מילולית אחת ויחידה!", ואין מילה משקפת את הדבר לכשעצמו. נכון, קהילות שיח מקיימות קונצנזוס בסיסי סביב הלקסיקון הרשמי [ אבן שושן, ספיר, אבניאון], וכן אם מסכימים שיש למשורר "כוונה", אז אולי ישנה פרשנות אחת לטקסט, אולי יותר.
אבל כבר עורכי התנ"ך הבינו שלמחבר אין משמעות ואין זיקה עודפת ביחס לטקסט, רק לאידיאולוגיה יש תפקיד. גם גישה זו רוסקה על ידי משוררי ספרד, שציטטו בשיריהם פסוקים איומים וקשים בתוך שירי שעשוע וצחוק, והפער בין ההקשר המקורי [ איכה, למשל] לשיר שיכורים מלא זימה הוא סיבה לגיחוכים של מלומדים. [אולי בגלל זה היום מעדיפים במשרד החינוך ללמד רק קינות?]
מי שהמית סופית של המחבר/המשורר או את בעלות המשורר וכוונותיו היה בארת' בחיבורו על "מות המחבר".
ונחזור לשירת הילדים -
בוודאי לשירה העממית, שלעולם אינה "תמימה" [ כל מחקרי הספרות על שירי ערש מגלים עולם אכזר ומסוייט המושר לילד לפני השינה], שירים אחרים הינם זוועה פדגוגית "סיר הסירים" או שירה של שמר "אלף-בית" וישנם אחרים. אולי, ואת תצדקי, שלקרוא טקסט מחוץ להקשרו ההיסטורי זה עיוות שלו, אבל עדי צמח כבר כתב במבוא לספרו על שירת אבן גבירול, שהוא מעדיף לקרוא את השירים כקורא בן המאה ה- 20 ולא כבן המאה ה- 11. וכאשר הטקסט מאפשר זאת, מדוע לא?! שירי ילדים הינם שירים שמטרתם סוציאליזציה של הילד. השירים הינם סוג של "שטיפת מוח" בלתי מורגשת [אסור לטפס על עצים, אסור לצאת מהבית כשמקוררים, חייבים להקשיב לאבא], בטח השירה המגויסת של ראשית המאה העשרים והמפעל הציוני הענק, ופרוייקט התחדשות השפה.
 

אבח"י

Well-known member
נשארו שירים או סיפורים לילדים שמה שקוראים זה מה שמקבלים? פשוטו כמשמעו?
סיפורים שאין בהם מסר נוראי מוסווה במתיקות?

כמה אהבתי את
"בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
שט ירח עגול ובהיר.
חרש, חרש טייל
ודומם הסתכל
ביער, פרדס ובניר."
ויהי ערב / פניה ברגשטיין, לפי אנדרסן.
וכיום? ביקורת קטלנית על הציורים, על הצבעים, על המילים.
סיפור על דיכוי, חוסר פרטיות, ילדה נוראה, מצוקה..
חששתי לספר לילדי.
רציתי גם להסב תשומת ליבך לאחת התמונות המופיעה בפוסט שבבלוג - הילדה ותחתוניה הלבנים והמבריקים מבצבצים מבעד לשמלתה. אני זוכר, שגם כילד [ בגיל הקריאה הראשונה, 4 - 8] סלדתי מציורים אלה, הם נראו לי כבר אז חושפים אינטימיות בלתי רצויה לגמרי.
 

סופהו 1

Well-known member
רציתי גם להסב תשומת ליבך לאחת התמונות המופיעה בפוסט שבבלוג - הילדה ותחתוניה הלבנים והמבריקים מבצבצים מבעד לשמלתה. אני זוכר, שגם כילד [ בגיל הקריאה הראשונה, 4 - 8] סלדתי מציורים אלה, הם נראו לי כבר אז חושפים אינטימיות בלתי רצויה לגמרי.

עד לרגע שקראתי את דבריך, לא זכרתי את התחתונים.
חזרתי אל הספר (שאני שומרת מאז קבלתי אותו כמתנה אי-פעם בילדותי). מה אגיד?
תחתונים? טוב שהרכבתי את משקפי. עד לאותו רגע, נראו כאחת הנוצות.


החלטתי לעשות "עבודת מחקר" קטנטנה ושלחתי את התמונה לקבוצת אנשים.
מתוך שלושה שהגיבו, שניים התיחסו לירח הכועס. אחר להרגשה שנותן הציור. דיווחים נוספים, אם יהיו, בהמשך.

מזל שקראו לי את הסיפור בילדותי. נהניתי מהציורים. כעסתי על הילדה, הבנתי שאבא כועס עליה כי עשתה מעשה לא טוב. וכמו שדבורה עומר כתבה 'כועס אבל אוהב', גם אבא שלה גער בה, אבל לא השאיר אותה "געורה", אלא חיבק ונישק.

מכירה את האתר של מרית בן ישראל (תמונתה מזכירה לי את אנה פרנק). לא מתחברת לפרשנות שלה על הסיפור, או סיפורים אחרים.

ויהי ערב.jpg
 

ELIUSA1

New member
נשארו שירים או סיפורים לילדים שמה שקוראים זה מה שמקבלים? פשוטו כמשמעו?
סיפורים שאין בהם מסר נוראי מוסווה במתיקות?

כמה אהבתי את
"בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
שט ירח עגול ובהיר.
חרש, חרש טייל
ודומם הסתכל
ביער, פרדס ובניר."
ויהי ערב / פניה ברגשטיין, לפי אנדרסן.
וכיום? ביקורת קטלנית על הציורים, על הצבעים, על המילים.
סיפור על דיכוי, חוסר פרטיות, ילדה נוראה, מצוקה..
חששתי לספר לילדי.
הילדים שלי הכירו את הגרסה האמיתית שאבא שלהם לימד אותם. השפן הקטן מן הבוקר רץ לגן, הוא טיפס על העץ וקיבל נזלת
 
למעלה