חידה פ' (ja, גם אני רוצה )

[kabeemulo]

תודה!

ולהבא תדעי שאת לא חייבת לענות רק כדי להגיד שתעני במועד מאוחר יותר – אסתפק בתשובה עצמה לכשתגיע

 

[מיכי 10]

אבל הנימוס מחייב .

ואני מתייחסת כמו שהייתי רוצה שיתייחסו אלי.

 

[kabeemulo]

אם את שואלת אותי, אז הנימוס מחייב לא להציף את הפורום בהודעות

נטולות תוכן אמיתי, וכשכותבים בפורום צריך לחשוב על טובת הפורום. (כמובן, אפשר לכתוב הודעות כאלה מאחורי הקלעים

אבל אני אישית לא מצפה אפילו לזה ולא חושב שזה לא מנומס אם למישהו אין זמן לענות לי מיד; מבחינתי מאד לגיטימי לא לענות מיד, וזה לא משהו שדורש התנצלות או הסבר.)
&nbsp
מדובר בדעתי האישית בלבד, ואם את לא מסכימה איתה כמובן שזכותך לנהוג כראות עיניך

&nbsp
(ואגב, חשבתי על האפשרות לכתוב את הדברים האלה מאחורי הקלעים, אבל נראה לי שדיון בהתנהלות הפורום מן הראוי שיתקיים על דפי הפורום ובהשתתפות כלל חברי הפורום שחפצים להשתתף בו.)

 

[מיכי 10]

אבל אני *לא* שואלת אותך

ברור שאני לא מסכימה איתך. בכלל לא!
ואם הזכרת נימוס, קאבה, אז מאד לא מנומס להתקיף אותי כמו שעשית כאן, כשבסך הכל התכוונתי להודיע לך שאני לא מתעלמת משאלתך, ושכאשר אתפנה - אספר לך על הנושא שסִּקרן אותך.
ובמיוחד לא נאה שיעשה זאת מי שכותב מדי פעם לחברי פורום/ים בסגנון של "לא נעים לי שאתה נטפל לזה, ועוד כך בפומבי."
כלומר, מי שמבהיר שהוא נפגע מדברים שכותבים לו, לא צריך בעצמו לפגוע באחרים. "ועוד כך בפומבי".

אבל מבחינתי עדיף שכתבת לי כאן, ולא מאחורי הקלעים. כי שם זה היה פוגע בי אולי אפילו יותר!

 

[kabeemulo]

לא התקפתי אף אחד. לא כתבתי שום דבר אישי עליך

(או על אף אחד אחר) – כתבתי רק על עצמי ועל החזון שלי לאיך הפורום צריך להראות. גם ציינתי במפורש שזו דעתי האישית בלבד ושאני מכיר בזכותם של אחרים לחשוב אחרת (כאילו שזה דבר שצריך לציין במפורש והוא לא מובן מאליו. אולי זה כך באמת).

צר לי שאת רואה בזה התקפה.

 

[מיכי 10]

bone, en ordo.

 

[מיכי 10]

עדיין אין לי כל כך זמן. אז במקום לספר, אעתיק:

ממילון אבן שושן (אבל בכתיב מלא ובהדגשות שלי):
אם החיטה - מין של חיטה הגדל בר בארצנו, נתגלה לראשונה על ידי החוקר היהודי אהרונסון. לדעת החוקרים מין זה הוא אחד מאבות החיטה התרבותית (Triticum dicocooides).

על האגרונום אהרון אהרונסון (וכמובן גם על אחותו שרה), כדאי לך לקרוא בוויקיפדיה. (זה אחד האנשים שהכי חבל לי שלא זכיתי להכיר...).

בספר "עולם הצומח המקראי" של יהודה פליקס (1968) בעמ' 150 יש דיון שמתייחס לאם החיטה, ואעתיק לפחות חלק ממנו:
"...בארץ גדל בר מין חיטה הקרוב לה: Triticum dicocooides. בימינו מצויים חוקרים הסבורים כי חיטת הבר היא מין-המוצא לחיטה הדו-גרעינית. שני המינים נכלאים ביניהם ויוצרים בני כלאיים פורים.
חיטת הבר שנתגלתה בשנת 1906 ע"י א. אהרונסון בארץ ישראל, נחשבה על ידי חוקרים רבים כ'אם החיטה', ממנה נוצרו זני החיטה התרבותיים. ומכאן הסיקו כי ארץ ישראל היא 'ערשׂ החיטה'. אולם בדיקות ציטולוגיות הוכיחו כי זו יכולה לשמש רק מין מוצא לחיטים מסויימות בעלי אותו מספר הכרומוזומים. יש חוקרים הסבורים, כי אין לחשוב את חיטת הבר לצמח המוצא של החיטים התרבותיות, מכיוון שהשיבלית שלה מתפרקת מאליה לעת ההבשלה לשיבליות, תופעה שאינה מצויה בחיטה התרבותית."
וכו'.

ועוד על אהרון אהרונסון ועל אם החיטה:
http://www.ilschool.org/jew/aronson.htm

 

[kabeemulo]

תודה רבה, מיכל!

על תולדות משפחת אהרונסון למדתי כמובן בבתי הספר של המדינה הציונית, אבל הדגש היה פחות על תרומה למדע ויותר על דברים (מפוקפקים) אחרים.

 

[מיכי 10]

בבקשה. אבל גם את

הרמזים שהכנסת לתשובה הזאת, אני מאד לא אוהבת.
הייתי כמעט בטוחה שיש בינינו כבר "שביתת נשק" בלתי כתובה בעניינים אלה. התאכזבתי.

 

[kabeemulo]

 

[kabeemulo]

קראתי את הודעתך שוב, ורציתי לומר משהו:

לא יודע לאילו רמזים את מתכוונת. לדעתי כתבתי דברים די ברורים

שזכותך לא לאהוב, כמובן, אם כי די מדובר בעובדות, כך שלא ברור לי מה יש פה לאהוב או לא לאהוב. אבל זכותך, כמובן, כאמור.
ולגבי "שביתת נשק" אני עוד יותר לא מבין. אין פה שום מלחמה ביני לבינך. (למעשה לא ברור לי שיש פה מלחמה בכלל, ומה שבטוח זה שאין פה שום דבר ביני לבינך. לא ברור לי למה את לוקחת את הדברים האלה כל כך אישית.)
והערה אחרונה: אותו דבר שקראת לו "שביתת נשק", האם הכוונה היא שאת תכתבי מה שבא לך, ואני לא? האם זה הדבר שחשבת שיש בינינו? אם כן, מובן למה התאכזבת.

 

[Eldad S]

תודה, מיכל.

הרחבת את היריעה בנושא אם החיטה, ואמשיך לקרוא על זה, ועל אהרונסון, בוויקיפדיה.
חן חן!

 

[מיכי 10]

יופי. אני בטוחה שתיהנה.

לפי מה שקראתי בעבר והיום על אהרון אהרונסון, הוא באמת היה אדם מדהים, מכל הבחינות.

ונושא אם החיטה מעניין אותי מאז ששמעתי עליו לראשונה, לפני שנים רבות. גם אני רציתי ללמוד חקלאות אחרי הצבא, אך לא נסתייע בעדי.
את הפרח אהרונסונְיַת פקטורובסקי, על שמו ועל שם חברו, אני זוכרת עוד מאז השירות הצבאי, כשהיינו מטיילים עם חבר מהקיבוץ שבו היינו בשל"ת. אותו חבר לימד אותנו המון על פרחי הארץ, ואני זוכרת שזה נראה קצת מפתיע שלפרח כזה קטן, יש שם כל כך ארוך.

 

[בוזוקיא]

הגעתי לתשובה בסוף בעזרת אגף שמאל

ישר חשבתי ש sxatas כנראה מצביע על כך שאני אמור למצוא את השורש ama בתשובה, ואז התחלתי לחפש אבנים
האמת שאני ניגשתי למילה estajxo כמו שkabeemulo הציע (כמובן שגיליתי רק בדיעבד שזה מה שהוא הציע כי ההודעה סומנה כספוילר): מילון Lernu נתן לי את השורש esti ואת הסיומת ajx והסקתי שזה יכול להצביע על כל דבר בערך

אז עברתי לאגף השני והכל הסתדר.

 

[Eldad S]

יפה מאוד.

ההסבר נשמע מדויק.
נשמע שנהנית

 

[kabeemulo]

הערה (קצת

):

הפואנטה במלים כמו estaĵo היא שלא צריך לחפש אותן במלון; אפשר (ורצוי!) להבין אותן מהרכיבים שלהן: esti זה "להיות", ו־aĵ זו סיומת שמציינת "דבר", "חומר", "עצם גשמי" וכד'. אז estaĵo זה "דבר שקיים, שישנו", היינו "ישות". זה חלק מהיופי באספרנטו והסבה שהיא שפה (יחסית) קלה.
&nbsp
הסיומת ul כבר מציינת בעל תכונה (לרוב אדם, אך יכול להיות גם בעל חיים), אז estulo יותר מתאים באמת ליצור חי (אבל יותר פשוט ומתבקש vivulo, שהרי יש לנו מלה ל"לחיות", להבדיל מסתם "להיות").
&nbsp
לגבי התרגום של estaĵo בתור "להיות", צריך להיות ברור לכל מי שיודע טיפה אספרנטו שזהו תרגום מגוחך ולא הגיוני בעליל (שהרי "להיות" הוא פועל. אפילו אם לא היינו יודעים שזה esti, אנחנו יודעים שזה לא יכול להיות estaĵo, שהוא שם עצם).
&nbsp
ולמרות כל האמור לעיל, ישנה הסתיגות: לפעמים כן יש מלים באספרנטו שהן לא בדיוק "סכום חלקיהן". הדוגמאות שאני חושב עליהן הן גבוליות, נגיד murego שזה לא "קיר גדול" אלא "חומה", pordego שזה לא "דלת גדולה" אלא "שער", rideto שזה לא "צחוק קטן" אלא "חיוך". אלה משמעויות די מתבקשות, ועדיין נראה לי שצריך ללמוד אותן במיוחד. מן הסתם יש דוגמאות יותר בולטות שאני לא חושב עליהן כרגע. אבל בשורה התחתונה (שהיתה גם העליונה

): בשביל estaĵo לא צריך לפתוח מלון

 

[kabeemulo]

אני מניח שהתשובה היא

diamanto, ותוהה אם זה באמת סוג של אבן.

 

[Eldad S]

התשובה נכונה.

אם תבדוק את ההגדרה, תראה שהיהלום מוגדר כ-juvelŝtono. לא רציתי להשתמש בביטוי הזה, כדי לא להסגיר מיד את התשובה, ולכן בחרתי להשתמש רק באלמנט ŝtono. "אבן" היא מילה כללית יותר, שלא מסגירה מיד את התשובה.
&nbsp
נכון, הוא מינרל. אבל לפחות על פי המקובל בהגדרה באספרנטו - אני מקווה שהוא יכול לעמוד בשם הכללי "אבן" (לפחות לשם ההצפנה

).

 

[מיכי 10]

ןןספוילרןן אל תדאג, אלדד.

יהלום זאת אבן! אבן יקרה.
ההגדרה שלך "סוג של אבן", קולעת בדיוק וללא שום ספק!

 

[מיכי 10]

ןןספוילרןן בהחלט כן!

יהלום זאת אבן יקרה שנוצרה מפחמן, והיא האבן הכי קשה בעולם. שבעזרתה חותכים זכוכית, למשל.