אבל זה לא מונע ממני גם להתחרות: לדעתי רגישות היא היכולת לזהות רגשות (שלנו ושל האחר) ולחוות אותן. שזה בהחלט יכולת מבורכת ורצויה. רגשנות, היא אולי הסחפות אחרי אותן רגשות. כלומר, מצב בו אנחנו נותנים לרגשות להשתלט עלינו. שזה כבר פחות רצוי... אחת מכותרות הפורום היא "חכמת הרגשות", וזה בעיני שם נפלא ואולי השאלה הזו נועדה להסביר את זה? אני קרובה? יש פרסים?
להטלטל בים הגלי שהרגשות יוצרים. רגישות לעומתה היא היכולת להבחין בניואנסים, בדקויות. לדעת להבחין ולהיות קשוב לעצמך או לזולתך. אדם רגיש מסוגל להבין את הזולת לדעת להבחין במצבו לדעת לקרוא אותו. לכן רגישות מאוזנת היא סוג של חמלה. של יכולת הבנה והכלה. רגישות רבה או רגישות מוגברת גורמת להצפה בפרטים רבים היא אינה מאפשרת להתמקד וגורמת לחוסר הכלה של כל כמות המידע הרבה. מכאן רגישות רבה גורמת לסבל, לחוסר יכולת הכלה ולבילבול.
לדעתי-רגשנות זה אפשרות או יכולת../images/Emo20.gif
להתרגש-{דמעות וכדומה} מפרסומת ,משיר שקראנו וכדומה. רגישות-זו אפשרות לשים לב לפרטים קטנים{לא קטנוניות} לקרוא בין המילים ועוד... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי ותתחדשו על הפורום
רציתי רק להסויף שמה שאנחנו קורים רגישות, זה הרבה פעמיים פגיעות. רגישות היא להיות עם הלב, עם תשומת לב גם לעצמך ולאחרים. כל הכבוד למי שהתתשף בחידון. אתם מוזמנים להמשיך לדון בנושא פרחים לכולם
מה אתם אומרים חייבים להכריז על זוכה ?? או נאפשר לעצמנו להנות
תודה רוני. אני ארחיב קצת את דברייך. אדם רגיש הוא בדרך כלל אדם פגיע. מדוע זה כך? כי הוא מסיר מחסומים. מסיר את מחסומי הלב. פותח את ליבו לזולת. הלב שלנו רגיש. לכן אנו מכסים אותו בהגנות אך אז אנו מפסיקים להיות רגישים, אנו הופכים לקהים. כך גם נראית המדינה שלנו. קהת לב, קהת רגישות, זקוקה לגירויים חזקים כדי להתנהל.
כדי שתוכל להכיר ולהבין את היקום ודע את עצמך, זה להכיר את מה שמפעיל אותך, את הרגשות שמתעוררים ומתי, את המחשבות, דפוסי חשיבה, דפוסי התנהגות. הדרך להתחבר לזולת, אל היקום היא דרך התבוננות והכרה של עצמך. האם עניתי לשאלתך ?