באנגלית
דוברים משכילים מטים מילים שאולות, בעיקר מיוונית ומלטינית, כמו בשפת המקור שלהן. בעברית, לעומת זאת, מקובל שצורני הריבוי הם תמיד בעברית, גם למילים שאולות. לכן אנחנו אומרים 'רדיוסים' (radii), 'קרקסים' (circi), 'פורומים' (fora) וכיו"ב. מעניין, שבלשון חז"ל לעתים אימצו את הריבוי המקורי, אך עליו הוסיפו את הריבוי העברי. למשל, הריבוי של המילה 'תיאטרון' ביוונית הוא 'תיאטרא', ועליו הוסיפות את הריבוי '-ות', לקבלת 'תיאטראות', וכן גם 'וילון' -> 'וילאות'. בעברית חדשה ניתן למצוא כמה וכמה מילים שנשאלו דווקא בצורת הרבים שלהן, אך הן נתפסות כיחיד, ולכן, כשרוצים לרבות אותן, מוסיפים להן צורן ריבוי עברי. כך נוצרו המילים 'ברֵקסים', 'צ'יפסים' ו'בורקסים'.