כל הדוגמאות שלך ברורות לגמרי, אבל בכלל לא עוזרות
לי להבין את הצורה du-cxarmo או ducxarmo, שהן היינו הך. כלומר, אותה גברת בשינוי (מזערי של ה) אדרת.
לעומת זאת, duobla cxarmo מסביר שהכוונה לקסם
כפול. אם כי עדיין אין לי שום מושג מה הקסם הכפול כאן בחידה...
לגבי aplaudxoj, אני מתכוונת למחיא
ות רבות של הכפיים. (ולא להרבה כפיים, כי ברור שב"כפיים" מתכוונים לשתיים; שתי כפות ידיים).
ובעברית מדברים תמיד על מחיאות כפיים, או על תשׁואות!
וכשמדברים על "מחיאת כפיים" (ביחיד), הכוונה למחיאה אחת (של שתי הכפיים). למשל ע"י מורה, כדי למשוך תשומת לב של תלמידים, או ע"י קוסם, כדי לציין תחילה של קסם, או כדי (וזה מגעיל במיוחד

לצוד איזה חרק מעופף...
ודבר נוסף שקצת מבלבל, אם כי כבר למדתי על חוסר העקביות הזה, זה כשמחליפים את הצ'פלוי באותו משפט, לפעמים ב-h ולפעמים ב-x...
למה לא לעבור לגמרי לשיטת ה-x, שהיא הרבה יותר ברורה והרבה יותר הגיונית ואפילו במילון "לרנו" משתמשים רק בה וגם בשיעורי א-ו באינטרנט? למה??
(ויסלח לי זמנהוף, אבל אני לא מבינה למה בכלל השתמש גם בשיטת ה-h, כאשר האות h משמשת כמו שאר האותיות באספרנטו. אז באותה מידה הוא כבר יכול היה לקחת את האות m למשל, שגם היא אחת האותיות השימושיות בא-ו. Tre strangae
).